טביעות הרגל שהכניסו את מוצא האדם לבוץ
מדענים גילו בכרתים טביעות רגל דומות לשל אדם, אך בנות 5.7 מיליון שנים – הרבה לפני שאבות אבותינו דרכו מחוץ לאפריקה על פי התיאוריות המקובלות
יום בהיר אחד הלכו כמה בעלי חיים קדומים על הבוץ הרך בצפון האי כרתים. הם הלכו על שתיים, משאירים בבוץ טביעות של כפות רגליים שטוחות וארוכות, ללא טפרים. הטביעות התאבנו, התגלו כ-5.7 מיליוני שנה לאחר מכן, והציגו חידה בפני החוקרים המודרניים: מי היו אותם יצורים זקופים, בעלי כפות רגליים הדומות לשלנו? היצורים האלה חיו רחוק כל כך ממזרח אפריקה, המקום שבו לפי הסברה המקובלת התפתח האדם, ובתקופה שהאדם הקדמון היה כנראה רק בראשית התפתחותו, זמן קצר יחסית לאחר פיצול אילן היוחסין שלו מהשימפנזים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
מה יקרה אם ייפער חור בגוף המטוס?
חיידקים פרוביוטיים למען הסביבה
הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
ג'רארד ז'ירלינסקי (Gierlinski) מהמכון הגיאולוגי של פולין גילה את העקבות במקרה, כשהיה בחופשה בכרתים בשנת 2002. הוא חזר למקום עם צוות בינלאומי של חוקרים, ובמאמר חדש הם מתארים כ-50 עקבות שהשתמרו בשטח של כארבעה מטרים רבועים. גיל השכבה תוארך על פי מאובנים זעירים שנמצאו בתוכה. רוב העקבות שנמצאו בה היו חלקיות מאוד, אך כמה מהן היו שלמות מספיק בשביל לספר לנו לא מעט על היצורים שהשאירו אותם.
מלבד העובדה שהלכו על שתיים, אנחנו יודעים שהבהונות של אותם פרטים היו דומות מאוד לאלו שלנו: בצד הפנימי של הרגל הייתה להם בוהן גדולה הפונה קדימה, ללא מרווח משמעותי בינה ובין האצבעות האחרות. צורה זו של כף הרגל יעילה מאוד להליכה על שתיים, בעוד הבוהן הנגדית הפונה החוצה של הקופים יעילה לאחיזת ענפים וטיפוס על עצים.
מאפיינים אחרים של העקבות היו אנושיים פחות: כפות הרגליים היו קצרות יותר, והייתה להן צורה משולשת, עם עקב צר במיוחד. גם הקשת האופיינית לכף הרגל האנושית לא נראתה.
זו אינה הפעם הראשונה שבה טביעות רגל עתיקות שופכות אור על מיני האדם שחיו לפני מיליוני שנים. הטביעות המפורסמות ביותר הן אלו שנמצאו באתר לאטולי בטנזניה, לפני כ-3.6 מיליוני שנה. היו אלו ככל הנראה שניים מבני המין אוסטרלופיתקוס אפארנסיס (Australopithecus afarensis, המין שאליו השתייכה "לוסי") שהלכו באפר וולקני רך והשאירו בו את חותמם.
גם טביעות לאטולי הראו בברור הליכה על שתיים, ובוהן גדולה הפונה קדימה. מכך, ומעדויות נוספות, הגיעו החוקרים למסקנה שהאוסטרלופיתקוסים נטשו זה מכבר את החיים בעצים ועברו לחיות על הקרקע באופן קבוע. לכאורה, זו צריכה להיות המסקנה גם לגבי בני המין שהשאירו את הטביעות בכרתים, אלא שמין זה חי שני מיליון שנה מוקדם יותר. לפי המידע שיש בידינו, לפני 5.7 מיליון שנה השושלת שהובילה אל בני האדם רק החלה להיפרד מהשושלת שהובילה אל השימפנזים.
מחלוקת עמוקה
אמנם המאובנים המעטים שנמצאו מהתקופה הזו נושאים סימנים לעמידה זקופה, לפחות באופן חלקי, אך ההנחה המקובלת היא שבני מינים אלו עדיין לא התנתקו לחלוטין מאורחות החיים של אבותיהם ובילו לפחות חלק מזמנם על העצים. המין ארדיפיתקוס (Ardipithecus), שחי לפני כ-4.4 מיליון שנה והוא המין המוקדם ביותר שממנו יש לנו מאובן פחות או יותר שלם, היה בעל כף רגל "קופית" למדי, עם בוהן נגדית לשאר אצבעות הרגליים.
העקבות מכרתים, לעומת זאת, אף שהן עתיקות יותר, מעידות על התאמה מושלמת להליכה על האדמה, שאינה שונה מהותית מזו של האוסטרלופיתקוסים מלאטולי. זהו מאפיין מפתיע במין שחי זמן קצר כל כך לאחר האב הקדמון המשותף לנו ולשימפנזה.
הפתעה נוספת היא המקום שבו נמצאו העקבות. כמעט כל המאובנים המוקדמים מהשושלת שהובילה אל האדם נמצאו במזרח אפריקה, בעיקר בקניה ובאתיופיה. אם הטביעות נעשו על ידי פרטים של מין מאותה שושלת, איך הם הגיעו לאי בלב הים התיכון?
מתברר שהם לא היו צריכים לבנות סירות כדי לעשות זאת: באותה תקופה מפלס הים התיכון היה נמוך הרבה יותר, וכרתים הייתה מחוברת לדרום אירופה בגשרי יבשה. עם זאת, האי לא היה מחובר לאפריקה, שבה נמצא הרוב המוחלט של מאובנים מוקדמים מהשושלת האנושית. אם הטביעות נוצרו אכן על ידי בני מין הקרוב אלינו, אומרים החוקרים, הרי שמין זה היה צריך לצאת מאפריקה אל המזרח התיכון, ומשם להגיע ליוון ולבסוף לכרתים.
מוקדם יותר השנה התפרסם מאמר שטען שהמין גרקופיתקוס (Graecopithecus), שחי ביוון ובבולגריה לפני כ-7.2 מיליון שנה, היה שייך לשושלת שלנו. כל מה שיש בידינו מהמין הזה הם לסת וכמה שיניים, כך שאיננו יודעים דבר על צורת ההליכה שלו. הטביעות מכרתים הן אם כך העדות השנייה להימצאותם של מינים מוקדמים מהשושלת האנושית באירופה, אבל הנושא עדיין שנוי במחלוקת עמוקה.
האפשרות השנייה היא שהטביעות שייכות לקוף אדם שאינו עד כדי כך קרוב אלינו, וההליכה הזקופה והבהונות הפונות קדימה הופיעו אצלו באופן בלתי תלוי להופעתם אצלנו. זו עשויה להיות דוגמה לאבולוציה מתכנסת: מינים שונים שפיתחו בנפרד תכונות דומות מכיוון שעמדו בפני אתגרים דומים, במקרה זה הליכה יעילה על הקרקע.
החוקרים נוטים לאפשרות הראשונה, וברור להם שפירוש זה משנה את תפיסתנו לגבי מוצא האדם. אחד מראשי צוות המחקר, פר אלברג (Ahlberg), אמר בהודעה לעיתונות: "הממצא מאתגר באופן ישיר את הנרטיב המקובל בקשר לאבולוציה האנושית המוקדמת, והוא צפוי לעורר דיון נוקב. נותר עדיין לראות אם הקהילה המדעית תקבל את טביעות הרגל כעדות מכריעה להימצאותם של בני השושלת האנושית בכרתים בתקופת המיוקן".
ד"ר יונת אשחר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
למחקר המלא: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001678781730113X
לפנייה לכתב/ת 
