מחקר: לפעמים בקשת "סליחה" מחמירה את המצב
ממחקר של ד"ר גילי פרידמן עולה כי אנשים שהתבקשו לדרג כיצד הם מרגישים לאחר שקיבלו דחייה, מרגישים פגועים יותר אם גם קיבלו התנצלות
"המחקר שלנו מוצא שחרף הכוונות הטובות שלהם, אנשים פשוט מתמודדים עם זה בצורה לא נכונה", הסבירה החוקרת והפסיכולוגית ד"ר גילי פרידמן ממכללת דרטמות' בהודעה רשמית. "הם פעמים רבות מתנצלים, אבל זה רק גורם לאנשים להרגיש רע יותר ושהם חייבים לסלוח למי שדחה אותם לפני הם מוכנים לכך".
באתר Science Daily הסבירו כי כדי לבחון איך אנשים מתמודדים עם דחייה חברתית, ד"ר פרידמן ועמיתיה ראיינו אנשים שעמדו בתור לפסטיבלים שונים בהאנובר שבניו המפשייר. 39% מהנשאלים שילבו התנצלות או את המילה "סליחה" כאשר התבקשו לנסח דחייה של בקשה חברתית, של הצעה למפגש לארוחה או של הצעה לחלוק דירה. כשהמשתתפים התבקשו לדרג איך הם מרגישים כשהם קוראים דחייה שכזו, אלו שקיבלו גם התנצלות דיווחו שהם פגועים יותר.
מכיוון שאנשים לרוב לא נוטים להודות בכך שרגשותיהם נפגעו, החוקרים שילוב בסקר ובמחקר גם אלמנטים של דחייה פנים מול פנים. "אנחנו יודעים שאנשים לרוב לא רוצים להודות שפגעו ברגשות שלהם, אז בכמה מהמחקרים בחנו גם עד כמה אנשים רוצים לנקום", הוסיפה ד"ר פרידמן.
מבצע הנקמה עבד כך: לחלק מהמשתתפים נאמר שישנו מבחן טעימה של רוטב חריף, אבל שהוחלט שהם לא מוזמנים אליו. לצד הדחייה הייתה גם התנצלות. לפי תוצאות המחקר, למשתתפים הללו הייתה סבירות גדולה יותר לבקש שמי שדחה את הזמנתם (וניסה להתנצל) יקבל מנה כפולה של רוטב חריף - גם אחרי שנאמר להם שאותו בנאדם רגיש במיוחד למאכלים חריפים.
המחקר המלא ותוצאותיו מפורטים בכתב העת Frontier Psychology. למחר המלא: http://journal.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyg.2017.01375/full