רגע לפני הסוף: תמונות אחרונות מקאסיני
מחר תצלול החללית קאסיני לתוך האטמוספירה הצפופה של שבתאי דרך הטבעות המרהיבות ובכך תסיים את משימתה, שנמשכה כמעט 20 שנים. ומה הקשר הישראלי לחללית?
החללית קאסיני, ששוגרה לעבר כוכב הלכת שבתאי ב-15 באוקטובר 1997, תסיים מחר (יום ו') את משימתה ההיסטורית בהתרסקות לתוך כוכב הלכת. צפו בתמונות ששיגרה החללית לנאס"א בימים האחרונים.
החללית שוגרה על ידי טיל מטיפוס טיטאן IV מכן השיגור שבכף קנאוורבל שבפלורידה, לפני קצת פחות מ-20 שנים. לאחר מסע של שבע שנים נכנסה החללית למסלול סביב כוכב הלכת ושם בילתה 13 שנים כשהיא מקיפה את כוכב הלכת וחוקרת אותו, את טבעותיו המרהיבות וכמה מירחיו.
אחד השלבים החשובים של המשימה היה הנחתת הגשושית הויגנס ב-14 בינואר 2005 על הקרקע של טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי. זה היה הניסיון המוצלח הראשון לנחות ולשדר מידע ישירות לכדור הארץ מירח במערכת השמש החיצונית. הויגנס מדדה אירוסולים וכן עננים ורוחות באטמוספירה של טיטאן והעביר לנו בפעם הראשונה תמונות של נופים הדומים לכדור הארץ עם ערוצי נחלים ואגמים - אומנם לא של מים אלא של מתאן נוזלי בטמפרטורה של -180 °C.
הויגנס שידרה תמונות ומדידות במשך כשלוש שעות וחצי, הרבה מעבר למצופה. מידע נוסף על טיטאן התקבל מהמדידות של החללית קאסיני, שחלפה ליד הירח הענק מדי פעם. הפעם אחרונה שבה חלפה לידו הייתה ב-11 בספטמבר, וזאת כדי להסתייע בכבידה של הירח על מנת להיכנס למסלול האחרון אל תוך האטמוספירה של שבתאי.
ממצאים חשובים נוספים של משימת קאסיני הם חקר המבנה של כוכב הלכת שבתאי, מדידה של מהירות רוחות ותופעות אטמוספריות בשבתאי וכן מדידה מדוקדקת של טבעות כוכב הלכת, כאשר החללית חלפה בתוך מישור הטבעות העשויות חלקיקי קרח מים קטנים.
המשימה תרמה רבות להבנת הרכב הירחים של שבתאי וסיפקה לנו תמונות מרהיבות של כמה מהם, וגולת הכותרת היא צילום של גייזרים של אדי מים הפורצים מפני הקרקע של הירח הקפוא אנקלדוס. הצילום הביא לגילוי האוקיינוס התת-קרקעי בירחו של שבתאי ומציב אותו בין הגופים המבטיחים ביותר לקיום חיים על פניהם.
כמו כן התגלה מבנה קרח של ירחים נוספים כמימס, דיון, תטיס, ריאה, היפריון ועוד, ונחשפו פני השטח המוזרים של הירח יפטוס, שהיו חידה גדולה מאוד. קאסיני גם צילמה את מה שקרוי "ירחים רועים". אלה ירחים קטנים, הנעים בצמוד לחלקיקים היוצרים את טבעות שבתאי, והכבידה שלהם מעצבת את צורת הטבעות. שמם ניתן להם כיוון שפעולתם דומה לזו של כלבי הרועים המזרזים את עדרי הכבשים שעליהם הם שומרים. מלבד זאת, קאסיני הביאה לנו צילומים מפורטים של הירחים בהם אטלס ופאן.
קאסיני והנקודה הישראלית
משימת קאסיני היא אחת המשימות החשובות ביותר במערכת השמש החיצונית, תוצר של שיתוף פעולה בין 17 מדינות בהובלת סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, סוכנות החלל האירופית אס"א וסוכנות החלל האיטלקית.
בין הדגלים המעטרים את סמל המשימה מצוי גם דגל ישראל, בעיקר בזכות תרומתו של פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, שהשתתף בצוות ההיגוי של המשימה. ישראל גם תרמה ידע ניסיוני על הרכב ויצירת חומרים אורגניים באטמוספירה של טיטאן, במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' בר-נון ז"ל.
אחד הצילומים היותר מרגשים הזכורים ממשימת קאסיני הוא זה שמתעד את כדור הארץ על רקע שבתאי וטבעותיו. בעת הצילום נאספו חובבי אסטרונומיה וסתם אזרחים, תושבי כדור הארץ הכחול שלנו, ונופפו לשלום לקאסיני. הנקודה הזעירה הכחולה בשולי התמונה היא אחת ההמחשות היותר טובות שניתנו למין האנושי להבנת מיקומו במערכת השמש ובחלל.
מחר, 15 בספטמבר, תשדר נאס"א את סיומה הדרמטי של המשימה, והחללית קאסיני תצלול לתוך האטמוספירה הצפופה של שבתאי דרך הטבעות המרהיבות.
את קאסיני כמובן שאי אפשר לראות ולוּ בטלסקופ הגדול ביותר, אולם את שבתאי אפשר לראות בימים אלה בכוכב לכת הבוהק בגונו הכתמתם באופק הדרומי מיד לאחר השקיעה. אפשר כמובן להיעזר בכל אחת מהאפליקציות לטלפונים סלולריים המסייעים למציאת גרמי שמיים. מבט בטלסקופים קטנים יראה את טבעותיו המרהיבות של שבתאי ולפחות גם את הירח הגדול שלו - טיטאן. שבתאי הוא כוכב לכת המצוי במרחק של כמעט 1.5 מיליארד ק"מ מאיתנו.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים: ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר דיאנה לאופר, אוניברסיטת תל אביב ומצפה הכוכבים גבעתיים , ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , ואוניברסיטת בר-אילן
הכתבה היא לזכרו של פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל
לפנייה לכתב/ת 
