איך להתמודד עם הכאוס של תחילת הסמסטר?
חשוב ללמוד תמיד בהתבסס על הסתכלות מהצד על הפעולות שאנו עושים ולבחון האם זוהי הדרך הטובה ביותר עבורנו לבצע אותן. כתבה ראשונה בסדרה
בשעה טובה אנחנו עומדים בקמפוס - איזו התרגשות! היה קצת קשה להתקבל ללימודים... היינו צריכים להשלים בחינות, התלבטנו בין שלושה מוסדות לימוד, אבל בסוף אנחנו כאן.
אנחנו מכירים עוד שניים-שלושה סטודנטים שהיו איתנו עוד בבית הספר ועוד איזה אחד מהצבא וזהו. אנחנו לא מכירים אף אחד, לא מכירים את הנהלים ואת הדרישות. פתאום מתחילה להתגנב ללב גם תחושת דאגה. איך יהיה? האם נסתדר? האם אנחנו מספיק טובים ונצליח בלימודים?
אפשר לאגד את כל חוסר הוודאות, ההתרגשות והחששות למילה אחת: כאוס.
תחושת הכאוס אופפת רבים מאיתנו בתחילת השנה הראשונה בלימודי התואר. הלמידה האקדמית שונה מאוד מהלמידה בבית הספר: בדרך כלל אין חובת נוכחות בהרצאות, כך שאנחנו יכולים לגור במעונות שבתוך הקמפוס ולא לבקר כלל בהרצאות המתקיימות בניין ליד, אין מורה שיודעת איך קוראים לנו ושממש אכפת לה מאיתנו, אנחנו מחליטים מתי לקום בבוקר, מה אנחנו עושים כל היום ומתי אנחנו הולכים לישון וכו'.
יש שורה של מיומנויות שנועדו לעזור לנו להתמודד עם תחושת הכאוס ולעזור לנו לעבור את שלב ההסתגלות ללימודים בהצלחה וגם מעבר לכך. בין מיומנויות אלו נכללות: מיומנויות יצירת סביבת הלימוד הנכונה, מיומנויות הזמן האפקטיבי ללמידה, מיומנויות הלמידה והתרגול, מיומנויות עמידה במטרות וניהול הזמן, מיומנויות בחירת שותפים ללימודים ועוד.
הנה כמה דוגמאות למיומנות אלו ולמענה שהן נותנות להתמודדות עם הכאוס של תחילת שנת לימודים ראשונה:
איפה אני?
רוב הקמפוסים בארץ יכולים להיחשב כפרים קטנים, יש בהם בניינים, מדשאות, מעברים, ופינות רבות. חלקם יכולים לשמש כחדרי בריחה, הרי בקלות אפשר ללכת לאיבוד בהם, קשה מאוד למצוא את כיתת הלימוד ולצאת מהם זה כבר אתגר משמעותי...
אז מה עושים?
נתחיל מהיכרות עם המקום, נסייר בו, נבקר בבניינים, ננסה לבנות מפה בראש של המקומות החשובים (ספריות, הבניינים והכיתות בהם אנו לומדים, מזכירות הפקולטה או החוג, בית הסטודנט וכדומה) ונלמד את הדרכים הנוחות להגיע ממקום למקום.
כאשר אנו מכירים את המקום שבו אנו נמצאים אנו מרגישים נוחות וביטחון גדולים יותר.
איפה ללמוד?
אם בבית הספר נהגנו ללמוד בסלון, מול טלוויזיה פתוחה ושני אחרים קטנים שזורקים כריות אחד על השני, אולי כדאי לשנות את הסביבה הלימודית באקדמיה...
סביבת לימוד נכונה היא סביבת לימוד שיש בה אווירת לימודים המעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת.
בכדי להשיג אווירת לימודים נבדוק איפה הכי נוח לנו ללמוד: בספרייה, בכיתת לימוד ריקה, בחדר במעונות וכו'. הנקודה החשובה בכל הבדיקות הללו היא להימנע מרמאות עצמית... אם החלטנו שהכי נוח לנו ללמוד בחדר במעונות, אבל בדיוק עכשיו השותף לחדר מחליט לצפות בסרט וכל שתי דקות אנחנו קופצים מאיזה צליל או סתם מתגנבים לראות מה קורה עכשיו - כדאי שלא להיצמד לכלל שלנו "ללמוד תמיד בחדר" כי עכשיו זאת כנראה לא סביבת הלמידה המיטבית עבורנו.
כמה ללמוד?
לפעמים אנחנו לומדים במשך כמה שעות ברצף ומצפים להספיק כמות גדולה של חומר, אבל לא פעם האפקטיביות של לימודים אלו דלה והתסכול הולך ומתעצם.
במקרים רבים אנחנו מרגישים שאין לנו ברירה ושאנחנו חייבים להספיק לעבור על החומר בעקבות כל מיני אילוצים חיצוניים כגון: עבודות להגשה עם לו"ז קשיח, מבחן שמתקרב, לחץ בעבודה וכו'.
הבעיה שלמידה מתוך אילוצים כאלה לא לוקחת בחשבון את יחידת הרצף האישית שלנו.
יחידת רצף הינה פרק הזמן הרצוף המרבי של ריכוז אפקטיבי.
כדי לזהות את אפקטיביות הלמידה ואת השלב שבו היא נגמרת, עלינו לשאול את עצמנו את שתי השאלות הבאות, מומלץ מידי רבע שעה:
1. מה הספקתי עד כה?
2. מה הבנתי עד כה?
לדוגמה, על השאלה "מה הספקתי?" ניתן לענות תשובות כגון "הספקתי שלושה תרגילים" או "הספקתי לקרוא עמוד וחצי". על השאלה "מה הבנתי?" אפשר לענות "בסך הכול אני מבין טוב את מה שעשיתי ברבע שעה האחרונה", או "עד עכשיו הכול ברור לי".
בשלב מסוים, כאשר יחידת הרצף תגיע אל קצה, התשובות לשאלות הללו יצנחו משמעותית. למשל, על השאלה "מה הספקתי?" התשובות יהיו "הספקתי תרגיל אחד" או "קראתי רק כמה שורות". על השאלה "מה הבנתי?" התשובה תהיה: "האמת היא שלא הבנתי כלום" כאשר אלו התשובות, סימן שהגיע הזמן לעשות הפסקה.
לפני ההפסקה, כדאי לשאול שאלה מסכמת על כל מה שנלמד עד כה, וכן להחליט מה נעשה ביחידת הרצף הבאה, כשנחזור מההפסקה. מטרת שאלה זו היא להקל את החזרה מההפסקה.
למידה בהתאם לשיטה זו תבטיח למידה בהתאם ליכולות אישיות ולא בהתאם לאילוצים חיצוניים, ולכן היא תהיה יעילה יותר וניתן יהיה להתמיד בה לאורך זמן.
לסיכום:
הדוגמאות שהובאו להלן הן דוגמאות למיומנויות ודרכי פעולה שיכולות לסייע לנו להתמודד עם תחושת הכאוס שמאפיינת את השנה הראשונה של כל סטודנט. הרעיון המרכזי הוא ללמוד תמיד בהתבסס על הסתכלות מהצד על הפעולות שאנו עושים ולבחון האם זוהי הדרך הטובה ביותר עבורנו לבצע אותן.
בכתבה הבאה נביא דוגמאות נוספות מתוך מיומנויות הכאוס הלמידה והתרגול, ניהול הזמן ובחירת שותפים ללימודים.
רן שמשוני הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחית והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה "
לפנייה לכתב/ת 
