המזל הרע של הדינוזאורים
חוקרים מיפן מצאו כי אם האסטרואיד, שגרם להכחדת הדינוזאורים לפני עשרות מיליוני שנים - היה פוגע במקום אחר - הם היו שורדים. החוקרים: "האירוע המשמעותי הזה היה יכול לקרות רק אם האסטרואיד היה פוגע באזורים עשירים בפחמימן, שמהווים בערך 13% מפני שטח כדור הארץ"
כל ההיסטוריה של העולם שלנו הייתה יכולה להיות שונה לגמרי אם האסטרואיד שפגע בכדור הארץ לפני עשרות מיליונים שנים - שהביא לשרשרת של אירועים שגרמו בסופו של דבר להכחדת הדינוזאורים – היה פוגע כמעט בכל מקום אחר על הפלנטה. כך לפחות טוענים חוקרים יפנים במחקר חדש שפורסם בימים האחרונים בכתב העת Nature.
לפי המחקר, היה סיכוי של 13% בלבד שהאסטרואיד, שפגע בחופי דרום-מזרח מקסיקו ובים הקריבי, יביא לאסון הגדול שהגיע אחריו. כדי להגיע לרמה כה גבוהה של הרס, הוא היה צריך לנחות בדיוק בנקודה "הנכונה", כפי שהוא עשה, וכך להתפוצץ ולהרוס את מרבית החיים בכדור הארץ.
ב"אינדיפנדנט" הסבירו כי לפי הסברה הרווחת בעולם המדעי, האסטרואיד התרסק על כוכב הלכת שלנו, והפגיעה הביאה לגלי מגה-צונאמי אדירים וחיממה את החומרים האורגניים בסלעים ושילחה אותם לאוויר, שם נוצר ענן עצום של אבק רותח, עפר ופיח. החומרים הללו באטמוספירה גרמו לשינויי אקלים בכל העולם שהפכו את כדור הארץ לסוג של גיהינום, תחילה עם שריפות ענק, ואז כיסוי מרבית שטח כדור הארץ באבק וכיסוי כמעט מוחלט של אור השמש בעקבות סערות האבק האדירות. כל הדברים האלו למעשה הובילו למות מרבית הצמחייה ובעלי החיים, ובסופו של דבר להכחדת הדינוזאורים ועוד מינים רבים מאוד.
אבל כל זה קרה כי אותו אסטרואיד נחת במיקום "המדויק" לכזו תגובת שרשרת, שיכול להתרחש רק בפגיעה במקומות עשירים בפחמימן. אזורים כאלה מכסים רק כ-13% מפני שטח כדור הארץ, כלומר שאם הסלע הענק היה פוגע בשלל מקומות אחרים, אז אולי מצבם של הדינוזאורים לא היה כה קודר - אף שמחקרים רבים עד כה הראו שהדינוזאורים כנראה נלחמו על הישרדותם עוד הרבה לפני פגיעת האסטרואיד.
כדי להגיע לממצאים האלה, החוקרים מאוניברסיטת טוהוקו השתמשו בסימולציות כדי לחשב כמה פיח היה אז באטמוספרה ולהבין את שינויי האקלים שהגיעו בעקבות כך. ב"גרדיאן" דווח כי הניתוח הזה סייע למדענים להבין איך בעלי חיים מסוימים נכחדו בעוד אחרים הצליחו לשרוד.
החוקרים גילו שאם האסטרואיד היה פגוע במקום עשיר הרבה פחות בפחמימן, אז היו פחות הכחדות של מינים. לפי המחקר, הדינוזאורים היו יכולים במקרה כזה להמשיך לחיות עוד הרבה זמן.
"כמות הפחמימן והגופרית בסלעים משתנה במידה רבה מאוד בהתאם למיקום, וזה מצביע על כך שרמות הקירור וההכחדה ברחבי כדור הארץ משתנות בהתאם לאתר ההתנגשות", הסבירו החוקרים. "במחקר שלנו אנחנו מראים שההסתברות לקירור עולמי משמעותי, הכחדה המונית ובסופו של דבר הופעת היונקים הייתה נמוכה למדי אם האסטרואיד היה פוגע במקום אחר בכדור הארץ".
הם הוסיפו וחידדו: "האירוע המשמעותי הזה היה יכול לקרות רק אם האסטרואיד היה פוגע באזורים עשירים בפחמימן, שמהווים בערך 13% מפני שטח כדור הארץ. אתר פגיעת האסטרואיד, אם כך, שינה את פני ההיסטוריה של החיים על כדור הארץ".
למחקר המלא:
https://www.nature.com/articles/s41598-017-14199-x
לפנייה לכתב/ת 
