רצפת פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשפה באשדוד
על הפסיפס, שככל הנראה שימש כרצפת כנסייה או מנזר, מצויינת שנת הקמת המבנה לפי המניין הגיאורגי. "זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גיאורגי לחוף הים הישראלי", אמרו ברשות העתיקות
רצפת פסיפס בת כ-1,500 שנים, שעליה כתובת בשפה היוונית המציינת את המניין הגיאורגי, נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות באשדוד בחודש אוגוסט והיום (ה') היא נחשפת לציבור.
להערכת החוקרים, הרצפה הייתה שייכת לכנסייה או למנזר גיאורגי. החפירות בוצעו בתל הקדום באתר אשדוד-ים זו העונה השלישית בניהולם של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אנגליקה ברליונג מאוניברסיטת לייפציג. הפסיפס הצבעוני התגלה במהלך הרחבת פרויקט החפירות בהשתתפותם של ד"ר בלבינה באבלר מאוניברסיטת גוטינגן וסער גנור ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות.
העיר העתיקה אשדוד-ים, ששכנה באזור החוף הדרומי של אשדוד של ימינו, הייתה בתקופה הביזנטית אחת מהערים החשובות בחוף הים הארץ-ישראלי. העיר, המכונה במקורות בני התקופה "אזוטוס פארליוס", השתרעה על פני שטח נרחב, ובמפת מידבא הנודעת מתוארים בה מבני ציבור, לרבות כנסיות ורחוב שעמודים בצדדיו. אשדוד-ים העתיקה, שנחבאת תחת דיונות החול, החלה לספק בעונת החפירות האחרונה הפתעות של ממש, השופכות אור על תושביה הקדומים של העיר.
בחפירה נחשפה רצפת פסיפס מרשימה, ובה כתובת הנצחה ביוונית בת ארבע שורות המוקדשת לבוני המבנה. בכתובת מוזכר הבישוף פרוקופיוס, שבימיו הוקמה הכנסייה, ושנת הקמתה - כנראה לפי המניין הגאורגי:"(בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס), מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292".
ד"ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שפענחה את הכתובת, אמרה כי יש לקבוע את תאריכה על פי המניין הגאורגי לשנת 539 לספירה. לדבריה, "זו ההופעה הקדומה ביותר של השימוש במניין הגאורגי בארץ ישראל, שנים ארוכות לפני שנעשה בו שימוש בעולם".
לדברי ד"ר פאנטאלקין, ד"ר באבלר וגנור, "זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי. המקורות ההיסטוריים מספרים כי הנסיך והבישוף הגיאורגי המפורסם פטר האיברי שהה באשדוד-ים לפני מותו, ועתה נראה שנחשפו בפועל עדויות להשפעתו בעיר אשדוד ים הביזנטית".
החוקרים מוסיפים, כי "מבנה זה, שרק החל להיחשף, הוא חלק ממכלול ארכיאולוגי רחב היקף המצוי בדרומה של העיר אשדוד המודרנית. בימים אלו אנו שוקדים על גיוס תקציבים נוספים על מנת להמשיך את מפעל החשיפה הארכיאולוגית של אשדוד ים".
לפנייה לכתב/ת 
