הביטו הלילה לשמיים: מטר מטאורים הג'מינידים
המטר אמור להגיע לשיאו הלילה ומחר בבוקר. הקצב בשיא המטר יהיה כ-120 מטאורים בשעה. מקור המטאורים הוא באסטרואיד פאת'ון ובכך הם נבדלים ממרבית מטרות המטאורים שמקורם בשביטים
ממש לכבוד חג החנוכה, צפוי להיראות הלילה (בין רביעי לחמישי, 13-14 בדצמבר) שיאו של מטר המטאורים ג'מינידים, הנובע מקבוצת תאומים (ג'מיני) ושיאו יהיה בשעות הבוקר של ה-14 בדצמבר. מטר זה צפוי להיות המטר העשיר ביותר השנה והקצב הצפוי בשיא הוא כ-120 מטאורים בשעה (הקצב הוא תיאורטי והוא מחושב לקצב שהיה נראה לו נקודת המוצא של המטאורים מצויה מעל הראש כאשר תנאי התצפית אופטימליים). השנה, הימצאותו של הירח לקראת המולד והעובדה שאורו לא יפריע, מסייעת לצפייה במטר.
שמו של המטר נובע מקבוצת ג'מיני, שמה הלטיני של קבוצת תאומים הזורחת באופק המזרחי עם רדת החשיכה בישראל ומגיעה כמעט לזניט כשעתיים לאחר חצות. אפשר לצפות למטר עשיר בחציו השני של הלילה, שיתגבר לקראת הזריחה. כאמור, שיא המטר אמור להתרחש בשעה 8:30 בבוקר ביום חמישי ולפיכך השיא עצמו לא ייראה מישראל, אם כי אפשר לצפות בקצבים נאים של המטר בלילה שלפני ואחרי השיא. כרגיל במטרות מטאורים חשוב להדגיש שאין צורך במשקפות או בטלסקופים, יש להביט לכיוון השמים (רצוי לכיוון הזניט בשעות המאוחרות של הלילה). המטאורים נראים בכל מקום בשמיים.
הרוב המכריע של המטאורים הם חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על חלקיקי הגרם הנכנסים לאטמוספירה במהירות "בינונית" של 35 ק"מ לשנייה. חלקיקי האבק נשרפים כליל לאחר כניסתם לאטמוספירה ואינם מגיעים לפני הקרקע.
האסטרואיד פאת'ון
מקור המטאורים הוא באסטרואיד פאת'ון ובכך הם נבדלים ממרבית מטרות המטאורים שמקורם בשביטים, שהם גופים עשויים בעיקר קרח ואבק. ייתכן, שבעברו היה האסטרואיד פאת'ון עשיר יותר בקרח, מה שאיפשר לחלקיקי אבק להימלט מפניו וליצור את שובל האבק הגורם למטר. אסטרואיד זה מקיף את השמש במסלול שמביא אותו למרחק מירבי מהשמש של 2.4 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע שבין כדור הארץ לשמש, העומד על כ-150 מליון ק"מ), אולם במרחק הקטן ביותר, מגיע פאת'ון למרחק של 20 מליון ק"מ בלבד, עובדה העשויה גם להסביר את הסיבה לכך שחלקיקי אבק נפלטים מפני האסטרואיד הזה בשל לחץ הקרינה העז.
האסטרואיד פאת'ון, שגודלו מגיע לקצת יותר מ-5 קילומטרים, מגיע לקרבה מירבית לשמש אחת ל-1.43 שנים. בפעם הבאה שהוא יגיע לשיא קרבתו לכדור הארץ תהיה ב-16 בדצמבר, ואז הוא יחלוף במרחק של 11 מיליון ק"מ בלבד מאיתנו - קרוב מאוד עבור אסטרואיד בסדר גודל כזה, אולם עדיין רחוק מכדי לאיים על כדור הארץ.
פאת'ון יגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש בחודש ינואר 2018. בעת המעבר, יהיה אפשר לצפות באסטרואיד בטלסקופים קטנים. למי שמעוניין לצפות באסטרואיד בטלסקופ קטן, צפויה הזדמנות מצוינת ב-14 בדצמבר, אז יחלוף האסטרואיד ממש בשוליים הדרומיים של צביר הכוכבים M34 הבהיר המצוי בקבוצת פרסאוס. (אפשר למצוא את הצביר באחת מהאפליקציות למציאת גרמי שמים לטלפונים סלולאריים). פאת'ון ייראה כוכב חיוור, הנע באיטיות ממזרח למערב על רקע כוכבי הצביר.
פאת'ון וחנוכה
האסטרואיד פאת'ון קשור באופן מפתיע גם לחג החנוכה המתרחש ממש בעת שכל האירועים האלה מתקיימים - פאת'ון היה בנו של השמש, הליוס. כאשר ביקש יום אחד מאביו לנהוג במרכבת השמש, נעתר הליוס בלי רצון והפקיד את המושכות בידיו של בנו. אולם, פאת'ון היה חסר ניסיון - הוא איבד שליטה על הסוסים והמרכבה החלה להידרדר מטה, אל האדמה. הארץ החלה לבעור ובני האדם פנו בתחינה את זאוס. הלה, שילח חזיז בפאת'ון שנפל חלל מהשמים ארצה. הליוס תפס את מושכות הכרכרה והשמש החלה שוב לנסוק מעלה.
סיפור זה מסביר את הסיבה למפנה החורף החל ביום הקצר ביותר בשנה. לאחר היום הארוך בשנה, השמש מצויה מדי יום נמוך יותר מעל האופק, הימים המתקצרים ונעשה קר יותר. שינויים אלה באורך היום ובגובה השמש הקטן מעל האופק, אלה הבהילו את הקדמונים שהחלו לזבוח לשמש להקריב קורבנות כדי שהיא תתאושש ותשוב לעלות מעלה בשמיים. ואכן - השמש נעתרה ומיד לאחר יום ההיפוך - היום הקצר בשנה, השמש החלה לעלות מעלה מדי יום, הימים התארכו - עד לחורף הבא. כדי לחוג את התאוששת השמש, התקיימו פסטיבלים בכל העולם העתיק, ובין המפורסמים היה בסטונהנג', אנגליה, המושך אליו מאות אנשים מדי שנה ביום ההיפוך עד עצם ימינו אלה.
אחד מהחגים הפגניים הפך ברבות הימים לכריסטמס - חג המולד הנוצרי - שאותו חוגגים מיד לאחר היום הקצר בשנה, ב-25 בדצמבר. בתקופה הקדומה ציין חג זה את הולדתה המחודשת של השמש. וגם אצלנו, אחדו את חגיגות ניצחון המכבים בציון חג החנוכה, שמציין אף הוא את תחייתה המחודשת של השמש לאחר היום הקצר בשנה, כפי שאנו רואים במוטיבים של חג החנוכה, שכולם מציינים את ניצחון האור על החושך וכן באחד משמותיו של החג - חג המאורות וכמובן - השמש, הנר הראשי בחנוכייה.
הקשר בין חג החנוכה ליום הקצר ביותר בשנה מתואר גם במקורות: אמר רב חנן בר רבא: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים - הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.
חג אורים שמח!
מידע נוסף על אירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, אוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
