שרידי יקב מלכותי גדול התגלו בהרודיון

במהלך חפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בפארק גן לאומי הרודיון, שמנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומטה שמורות טבע במנהל האזרחי, התגלו לראשונה בארמונותיו של המלך הורדוס שרידי יקב יין מלכותי גדול.

המרתף המקומר שנחשף במסדרון המעטפת. בתוכו שרדו קורות עץ שהותקנו במקום על ידי מורדי בר כוכבא(צילום: רועי פורת)

בחפירות שנערכו בשנה האחרונה במחסנים ובמרתפים של הארמון המבוצר, שבנה הורדוס בראש הר הרודיון, נתגלו עשרות כדי-ענק המסודרים בתוך חלל אחסון שמוקם במבנה המעטפת של הארמון העגול. כדי הענק שימשו על פי הערכות כמיכלי תסיסה ומהם נמזג יין לקנקנים. אחת ההערכות היא שכלי האחסון נשמרו במרתפים בעלי תקרות קמרון (קשתיות) שנחשפו בחפירות האחרונות.

החפירות במקום נערכו על ידי הארכיאולוגים רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית על שם אהוד נצר. החוקרים הסבירו כי "יקבים מסוג זה מהתקופה הרומית מוכרים בממצא הארכיאולוגי מאזור איטליה ומרחבי האימפריה וכי השימוש במכלי תסיסה מחרס נפוץ ביקבים בתקופות רבות עד לימינו".

המעטפת של ארמון מבצר ההר בהרודיון, בו נמצאו שרידי היקב של הורדוס(צילום: רועי פורת)

שרידי כלים ששמשו כמיכלי התסיס ביקב, כפי שנמצאו בפרוזדור המעטפת בארמון-מבצר ההר בהרודיון(צילום: רועי פורת)

בתקופה הרומית, כך הסבירו החוקרים, היה ענף היין בעל חשיבות רבה, שביטא מעמד כלכלי ותרבותי. "במהלך החפירות התגלו עשרות אמפורות (קנקנים גדולים) שנשאו כתובות משלוח וחותמות, המלמדות על משלוחים גדולים של יין איטלקי משובח אל הורדוס המלך", ציינו החוקרים. "היקב המלכותי הגדול שמתגלה כעת בהרודיון שופך אור בין היתר על הסיבות לפריחה החקלאית של כרמים וגתות יין בחבל יהודה בימי סוף בית השני".

היקב, כמו ארמון המבצר על ההר, הפך לקראת מותו של הורדוס לאחוזת הקבר המונומנטאלית של המלך. בימי המרד הגדול כ-70 שנה מאוחר יותר, כשההרודיון הפך למבצר עבור המורדים, הפכו מחסני היין למגורים ואף לדיר עזים. מאותה תקופה נמצאו במקום מטבעות רבים, כלי חרס וזכוכית ושרידי מזון. בימי מרד בר כוכבא (בשנים 132 - 136 לספירה) שמשו מרתפי הארמון כמעברים אל מערכת מנהרות הגרילה שחצבו בבטן ההר. כדי לחזק את המנהרות השתמשו המורדים בקורות עץ שפירקו מהארמון ואלו נחשפו גם הן בתוך המחסנים.

שרידי המבנה מהתקופה ההלניסטית שנמצא בריבועי החפירה תחת רצפת הגן של ארמון הורדוס(צילום: רועי פורת)

בור מים שנחצב בתקופה ההלניסטית בראש הר הרודיון, לצד הביצור שהוקם כנראה במקום בתקופה זו(צילום: רועי פורת)

במהלך החפירות נתגלו מתחת לחצר הארמון שרידי מבנים ומאגר מים שתוארכו לתקופה ההלניסטית מאמצע המאה השנייה לפני הספירה. משרידי המבנים למדו החוקרים על מערך הבנייה שכלל קירות ישרים ורחבים שתחמו חדרים גדולים כאשר סמוך למבנים נחשף גם מאגר מים גדול החצוב בסלע. השרידים שנמצאו בראש ההר לימדו כי מדובר היה בשרידי ביצור ולא בישוב חקלאי.

אחת הסברות היא שההיאחזות במקום קשורה לאירועים בימי פרוץ מרד החשמונאים ואולי אף קשורה למערכה שניהל המצביא הסלווקי בקכידס בשנת 156 לפני הספירה מול יונתן ושמעון החשמונאים בישוב בית-בצי צפונית-מערבית להרודיון. יחד עם זאת מדגישים החוקרים כי טרם התגלו בהרודיון מכלולים קראמיים המאפיינים את התקופה החשמונאית.

בממצאים הרבים נחשפים כעת לציבור הרחב במהלך ימי החנוכה, כחלק משבוע המורשת שעורכים משרד ירושלים והמורשת, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים. שר ירושלים והמורשת, זאב אלקין, אמר כי "מההרודיון, חמש דקות נסיעה מהבית שלי ביישוב כפר אלדד, אני מעביר בדמיוני את כל האירועים החשובים בהיסטוריה של עמנו שהתרחשו כאן. בכל פינה בארץ שלנו תדעו לגלות אתר מורשת שנמצא ליד הבית, כי אלפי שנות ההיסטוריה שלנו מקופלות בכל קילומטר מרובע בארץ ישראל".

מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, ציין כי ברשות ימשיכו להשקיע עוד ועוד משאבים על מנת לחשוף תגליות שיחברו את הציבור למורשת ולאתרים ההיסטוריים.