סין מתכננת לשלוח יצורים חיים לירח
בפעם הראשונה אחרי כ-45 שנה מתכוונת סין להנחית יצורים חיים על הירח, ולבחון אם צמחים וחרקים יכולים להתקיים שם
בעוד הממשל בארצות-הברית מצהיר על שיבה אמריקנית לירח, הסינים מתכוונים לשגר כבר השנה את משימת הירח הרביעית שלהם. שתי חלליות צ׳אנגה (Chang'e) הראשונות הקיפו את הירח וצילמו את פניו, וצ׳אנגה 3 נחתה בימת הגשמים (Mare Imbrium) והפעילה רכב רובוטי שנסע על פני הירח, עד שהושבת בגלל תקלה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון :
מדוע חשים לפעמים כאב אחרי חיסון?
הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
כעת הסינים מעלים את דרגת מורכבות המשימה של צ׳אנגה 4, ושולחים אותה לנחות בצד המרוחק של הירח. התיאום בין הקפת הירח את הארץ והסיבוב שלו סביב צירו גורם לכך שצדו אחד שלו לעולם אינו פונה לכדור-הארץ, לכן הוא מכונה הצד המרוחק. כדי לתקשר עם החללית שנוחתת שם, המשימה תכלול לוויין תקשורת שישמש תחנת ממסר קבועה בין כדור-הארץ לנחתת. נחיתה בצד המרוחק של הירח לא נוסתה מעולם, גם לא על-ידי האמריקנים והרוסים, וסוכנות החלל הסינית לוקחת כאן הימור גדול.
צ׳אנגה 4 מיועדת לנחות במכתש הגדול ביותר על הירח, מכתש איטקן (Aitken), שהוא גם אחד המכתשים הגדולים במערכת השמש. קוטרו כ-2,500 ק"מ ועומקו המרבי כ-13 ק"מ. במכתש זה, סמוך לקוטב הדרומי של הירח, נתגלו זה מכבר מצבורים עצומים של קרח-מים, שנתקעו באזורים שבהם השמש לעולם אינה זורחת. מכיוון שהזווית בין ציר הסיבוב העצמי של הירח למישור התנועה שלו סביב השמש היא כ-89 מעלות, אזורים נמוכים בקטבים של הירח לא יראו שמש לעולם, והמים שם לעולם לא יתחממו ויתאדו.
הימצאות של קרח-מים באזור זה הופך את מכתש איטקן ליעד מחקרי חשוב עם פוטנציאל גבוה להקמת בסיס לאסטרונאוטים, שכן המים ישמשו לשתייה, לייצור חמצן ולהפקת אנרגיה בעקבות פירוקם הכימי למרכיביהם.
משימת צ׳אנגה 4 תכלול נחתת ורכב שטח קטן (rover) שיערכו מדידות ספקטרליות לזיהוי מרכיבים על פני השטח, מדידות מכ"ם חודרות-קרקע לזיהוי המבנה התת-קרקעי, ומדידות מקומיות של השדה המגנטי, בדומה לניסוי המתוכנן על החללית הישראלית של SpaceIL.
בנוסף, הנחתת תערוך ניסוי מיוחד וראשוני ותנסה לגדל על אדמת הירח תפוחי אדמה וזחלים של טוואי המשי. על פי דיווח באתר China Daily , הנחתת תכלול מכל מסגסוגת אלומיניום, שיכיל ביצים של טוואי המשי, זרעים של צמח תודרנית לבנה ותפוחי אדמה. "מהביצים יבקעו זחלים שפולטים פחמן דו חמצני, בעוד תפוחי האדמה וצמחי התודרנית צורכים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן שאותו ינשמו הזחלים. ביחד הם יכולים ליצור מערכת אקולוגית פשוטה על הירח", צוטט באתר המתכנן הראשי של הניסוי, ז'אנג יואנשון (Zhang).
הניסוי לא מתכוון לבדוק אם אדמת הירח מתאימה לגידול תפוחי אדמה (כפי שנעשה על מאדים בסרט "איש המאדים", שנקרא בעברית "להציל את מארק ווטני"). המיכל יהיה מבודד לגמרי מהטמפרטורות הקפואות בלילה הארוך בן השבועיים של הירח ופנסים יהיו מקור האור שהצמחים זקוקים לו. מטרת המחקר היא לזהות כיצד גדלים הזרעים והזחלים בתנאי הכבידה הנמוכה של הירח, שהיא כשישית מהכבידה על כדור הארץ. עם זאת, בהודעות הפומביות לא נאמר כמה זמן אמורה המערכת להתקיים, ומה בדיוק אמורים הזחלים לאכול: טוואי המשי ניזון על פני כדור הארץ רק מעלים של עץ תות, ולא ברור אם מדובר במין הזה או במין אחר, ואם החוקרים הרגילו אותם לאכול עלים של תפוחי אדמה.
הזחלים של טוואי המשי יהיו לבעלי החיים הראשונים מכדור-הארץ שינחתו על אדמת הלבנה אחרי יותר מ-45 שנים מאז עזב האסטרונאוט האחרון את פני הירח בחללית אפולו 17. ה"מושבה החקלאית" שיקימו הסינים במשימת צ׳אנגה 4 היא עוד שלב בתוכנית הירח השאפתנית שלהם. משימות צ׳אנגה 5 ו-6 שמיועדות לשיגור ב-2019 ו-2020 בהתאמה, מתוכננות לאיסוף דגימות מפני הירח והבאתן למחקר על כדור-הארץ, בפעם הראשונה מאז 1976. הצלחה של משימות צ׳אנגה, והקמתו של בסיס מאויש על הירח כבר לא נראית כמדע בדיוני.
ד"ר דוד פולישוק אסטרונום במכון ויצמן וכותב באתר מכון דוידסון
לפנייה לכתב/ת 
