יהונתן מתקשר בזכות הטאבלט
עולמו הפנימי של יהונתן חנני יהודאי התגלה רק לפני מספר שנים, כשהחל להשתמש בטאבלט ליצירת קשר עם הסובבים עמו. שילוב של אמצעים טכנולוגיים בחינוך המיוחד, הוביל בשנים האחרונות לשיפור דרמטי ביכולת התקשרות של תלמידים עם מוגבלויות, ויש המכנים אותו 'כיסא הגלגלים' המודרני. הטאבלט, ששולב בתכנית הלימודים של בית ספר "שקמים" בראשון לציון, הפך לכלי תקשורת והבעה יוצא דופן עבור תלמידים לא ורבליים
בשיתוף עיריית ראשון לציון
בנשמתו של הילד חבוי משורר: עולמו הפנימי והעמוק של יהונתן חנני יהודאי (13.5), התגלה רק לפני כחמש שנים, כשהחל להקליד את הגיגיו השנונים בשפה לירית ומיוחדת על גבי הטאבלט. "החלום שלי, הוא החופש לבחור בחיים אמתיים עם בריות העולם", הוא כותב על גבי האייפד ששינה את עולמו ואת זה של משפחתו.
"זה היה ביום הולדת 12, ב-10.6, הוא היה קצת מסוגר. אני זוכרת שפניתי אליו ואמרתי לו: 'יהונתן, שתף אותי, שתף אותי', והוא סירב סירב ובסוף הוא התיישב ואז הוא כתב לי. 'גם אטום וטמבל אוהב לחיות בחופשיות. אין יותר אנושי מזה. יש להבין את העולם וזה לא יותר'", מספרת אמו, כינרת חנני יהודאי.
"אני יודעת שיהונתן תמיד היה שם. כל מה שהוא מגלה עכשיו, כל מה שהוא מוציא, זה לא בא בין לילה", היא מוסיפה.
"הכלים הטכנולוגיים אפשרו לנו לגלות את מה שיש בו, את העושר הפנימי, את החשיבה שלו", מסבירה אורלי לייפר, מנהלת בית ספר "שקמים" בו לומד יהונתן. "הייחודיות של הכלי הזה גרמה למשהו אחר בתקשורת שלנו עם התלמידים. כל אחד מהתלמידים יכול ללחוץ על המסך ומשהו יעלה. זה פתאום נגיש להם. הם לא צריכים שמישהו יעשה להם. הם עצמאיים יותר. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת להביע כאב, להביע צורך ורצון."
"אם לא הייתי מאמינה בילד שלי, מבלי להתייחס לאוטיזם, מבלי לקחת את האוטיזם ולהתייחס אליו כמו שכלל העולם מתייחס אליו", אומרת חנני יהודאי, "לא הייתי מגיעה למקומות האלה, בוודאי. אני הסרתי את המיתוג מהבן שלי ובאמונה בילד אנחנו מגיעים למקומות מאוד מאוד מופלאים."
בשיתוף עיריית ראשון לציון
