שתף קטע נבחר

 

ימי בצורת: "הגשמים האחרונים - טיפה בים המחסור"

מומחים סבורים כי אם המגמה של התמעטות הגשמים תימשך קיים חשש שמקורות המים, כמו הכינרת - גם ימליחו, ואז לא ניתן יהיה לספק מהם מים בכלל. כיום חסרים לכנרת למעלה מ-850 מיליון קוב מים. מומחה אקלים: "לולא התפלה - היינו מגיעים למצב שבו היינו בלי מים בברזים". בינתיים, גשם לא צפוי באופק

שנת בצורת חמישית אולי כבר לא תהיה אחרי הגשמים העזים שירדו לפני כשבוע וחצי, אבל ברשות המים ובמקורות עדיין מודאגים ממצב משק המים בישראל. בשל כך, הקמפיין לחיסכון במים ייצא לפועל בחודש הפועל, בין היתר כי ברשות המים יודעים שאף אחד לא מתכוון להתחיל לחסוך במים בחורף. מצב הכינרת והאקוויפרים הוא בכי רע, והגשמים של השבועות האחרונים לא היוו את חבל ההצלה המיוחל למצב. גורמים במשק המים ציינו כי אלה הטוענים כי יש שיפור במצב מטעים את הציבור. "נכון, ממצב של היעדר גשמים פתאום קיבלנו מופע גשם אחד טוב, אך זה טיפה בים המחסור", אמרו אותם גורמים.

 

פרויקט 70 שנה למדינה: מצב הכנרת    (כתב: אחיה ראב"ד, צילום: אביהו שפירא)

פרויקט 70 שנה למדינה: מצב הכנרת    (כתב: אחיה ראב"ד, צילום: אביהו שפירא)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

לכינרת חסרים למעלה מ- 850 מיליון קוב מים כדי להגיע לקו האדום העליון. במקורות המים הטבעיים חסרים כ-2.5 מיליארד, מספר שצף ועולה בכל פעם שמדברים על משק המים. "המחסור המצטבר בשל ארבע וחצי השנים השחונות גדול מאוד", אומר דובר רשות המים אורי שור. "החשש מבצורת גם השנה בהחלט עוד כאן. נכון לעכשיו, וככל שלא ירדו כמויות גשם משמעותיות נוספות שיתרמו למקורות המים בפברואר, הדבר עלול להשפיע על יכולת אספקת הקצאות המים לחקלאות ולגינון הציבורי".

 

ד"ר מאיר רום, מנהל מחלקת כינרת ואגן היקוות בחבל הירדן של מקורות, סיפר על חומרת המצב: "חסרים לנו עוד כ-96 ס"מ לקו האדום התחתון. וחסרים לנו למעלה מ-5 מטרים לקו האדום העליון. אם נתרגם את זה למים זה למעלה מ-850 מיליון קוב. אנחנו באמצע חורף ועדיין לא רואים את הישועה מבחינת כמויות מים גדולות שנכנסות".

 

לדבריו, אלה הטוענים כי הגשמים האחרונים משמעותם שאנחנו לא נמצאים בשנת בצורת, למעשה ממהרים להגיע למסקנות. "אלה דיבורים פזיזים מדי", אומר ד"ר רום. "גם בשנה שעברה היו לנו שטפונות דומים בתחילת דצמבר. גם אז נשמעו משפטים כאלה. השנה שעברה הייתה שחונה מאוד. מה שיקבע אם השנה תהיה שחונה זה ספיקות הנחלים במהלך פברואר ומרס הקרובים. אי הוודאות מאוד גדולה וקשה להסתמך על מודלים לטווח ארוך. אותם מודלים לא חזו מבעוד מועד את השטפונות של ינואר. אנחנו יודעים שבתקופה הקרובה לא יירדו גשמים, לפחות לא בימים הקרובים".

 

גשום בגן הלאומי מגידו, 26 בינואר (צילום: לוסי יוסף, רשות הטבע והגנים) (צילום: לוסי יוסף, רשות הטבע והגנים)
גשום בגן הלאומי מגידו, 26 בינואר(צילום: לוסי יוסף, רשות הטבע והגנים)

 

יש לציין כי הכינרת, כמו משק המים הישראלי, כבר ידעו שנים טובות יותר. בשנים 68/69 נאלצו לפתוח את הסכר בכינרת. שטחים הוצפו סביב ונזקים כבדים נגרמו לטבריה. בשנים 2002/3 הגיע המפלס מהקו השחור כמעט לקו העליון האדום.

 

"במספר מועט של שנים מגיעים לממוצע"

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה הסביר כי ישראל סובלת משנות בצורת רבות. "במספר מועט של שנים יורד גשם מעל הממוצע", הוא אמר. "בחמש שנים האחרונות הצטבר גירעון משמעותי בגשם". בשנת הבצורת הראשונה (2013-14) בצפון הייתה שנת הבצורת הגרועה בהיסטוריה. "ללא מתחרים", קובע ד"ר זיו. "המיוחד בשנה הזו היה שלאחר דצמבר עם שלג נדיר, בינואר ופברואר ירדו עשרות מעטות של מילימטרים ומעיינות התייבשו. למעשה, הכינרת ספגה מכה רצינית. בשנה 2014-15 היה ממוצע בצפון. אם כי זו לא הייתה שנת בצורת במובן מהמקובל".

 

הוא הוסיף כי הבעיה היא שאם מחברים את השנים האלה מקבלים גירעון גדול במים. "מאגרי המים של הכינרת מתמלאים רק בשנים מאוד גשומות, ואז באו עוד שנתיים של גירעון של כ-30% בגשמים בצפון ובמרכז", הסביר ד"ר זיו. "נכנסנו למצב הנוכחי שבו מבחינה הידרולוגית היינו במחסור חסר תקדים. המזל הוא שמדינת ישראל הצליחה להקים מתקני התפלה והם ממש הצילו את המצב. אם לא היה לנו אותם היינו מגיעים למצב שבו היינו בלי מים בברזים".

 

המעיינות בגליל מתייבשים גם הם (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
המעיינות בגליל מתייבשים גם הם(צילום: רשות הטבע והגנים)

 

עונת הגשמים 2016-17  הייתה ייחודית מבחינת המבנה שלה: חודש אחד גשום ויתר החודשים יבשים. בנובמבר בהרבה תחנות ניטור לא ירד בכלל גשם. במרכז הארץ ירדן בינואר רבע מכמות הגשם. בפברואר שברו שיאים של גירעון בצפון. בכפר גלעדי ירדו 21 מ"מ בפברואר בלבד, הכמות הקטנה בהיסטוריה. "דצמבר היה גשום מאוד בכל הארץ אבל הוא נשא על כתפיו את כל העונה", אומר ד"ר זיו. "במרס היו כמויות גשם אפסיות וכך גם באפריל. התוצאה הייתה גירעון רציני. זה מבנה מאוד אכזרי. אנשים לא יכולים לבנות על הגשם. יש תחושה שבדצמבר נכנסנו לתלם, אבל יצאנו ממנו בינואר ולא חזרנו. אי אפשר להישען על הגשם. אותו דבר גם השנה".

 

ומה עם גשם?

החזאים לא צופים גשם בימים הקרובים. "המודלים לא מסוגלים לתת תחזית. באזור אכזרי כמו שלנו בלתי נסבל להישען על אקלים כזה. עוד מוקדם להגיד את זה בצורה נחרצת, אבל כנראה שהאקלים ישתנה לרעה. כמות הגשם הכללית נמצאת בירידה. העניין הוא שהשונות בין חודש לחודש היא מטורפת", אמר ד"ר זיו.

 

ואם יש ספקות לגבי מצב הביש שבו משק המים נמצא - צריך לבדוק את ספיקות הנחלים. "אני לא יודע לומר אם עברנו את המשבר. אולי השנה שחשבנו שתהיה שחונה תהיה בסדר. אבל רצף השנים השחונות הביא אותנו לרצף מפלסים נמוכים בנחלים". אמר ניסים קשת, מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים. "הגשמים שיירדו גם בהמשך, אם יירדו, לא ימלאו את המחסורים הקיימים. ברוב האזורים בארץ אנחנו מצויים מתחת לקו האדום, בכינרת, באקוויפר ההר, בגליל המערבי. המעיינות בגליל העליון לא התעוררו כמו בחורף רגיל".

 

עננים בחוף אכזיב בחודש שעבר (צילום: אמנון פישר) (צילום: אמנון פישר)
עננים בחוף אכזיב בחודש שעבר(צילום: אמנון פישר)

 

למרות הגשמים האחרונים - הדן והבניאס עדיין בספיקות נמוכות, והשפיעה (כמה מים זורמים ביחידת זמן) בהם עדיין נמוכה. נכון ל-1 לפברואר, הבניאס עומד על 2.6 מ"ר מעוקב לשנייה, והמצב בדן הוא 6 מ"ר מעוקב לשנייה. "הגשם מילא את מאגרי מי התהום, אבל השפיעה כפי שהיינו רוצים לראותה מגיעה ל-8 מ"ר מעוקב לשנייה. ב-1 בינואר היינו בדן בפחות מחצי השפיעה שיש לנו כיום. קיבלנו חודש יפה של גשם ואנו רואים את התעוררות המעיינות. הלוואי וזה יימשך, אבל לפי התחזיות אנחנו לא רואים גשם. אם תהיה שנה טובה זה לא אומר דבר שכן יש מחסור מים במאגרים".

 

ד"ר רום ציין כי "התפלה היא כמו קרש הצלה בהשוואה לשאר המקורות שהידלדלו. יש לנו את הכינרת ואת האקיוופרים בהר ובחוף, וכל המקורות הללו הידלדלו מאוד. יש חשש מאוד שהם גם ימליחו ואז לא ניתן יהיה לספק מהם מים בכלל".

 

הוא הסביר כי אנו עדים לשינוי במופע הגשמים. "הם מגיעים במופעים קצרים ובפיקים גדולים. המרחק בין האירועים הולך וגדל באופן מובהק והם אינם מועילים להגברת הספיקות בנחלים מפני שהאדמה מתייבשת בין אירוע גשם אחד לשני. האדמה חייבת להיות רוויה על מנת שהמים יזרמו על פניה ויגיעו לנחלים ולאקוויפרים".

 

לדבריו, עוד בשנת 2001 הבחין בכמויות המים שמתחילים להיות נמוכות. "לצערי לא התבדתי", אומר ד"ר רום. "היו סימנים עוד קודם לכן. התמעטות של כמויות המים, הכמויות הנכנסות לכינרת. תחשבו על מוצר שעל קו הייצור ומודדים כל הזמן את הנפח שלו. נניח שזה חלב. וזה צריך להיות ליטר. לפעמים יש ליטר וקצת יותר או ליטר וקצת פחות. אם מגלים שזה פחות ופחות חייבים לעצור את קו הייצור כי כנראה יש בעיה. יש קיטון בכמות המים".

 

ויש גם מסר מרגיע. "עדיין ימשיכו לזרום מים בברזים באיכות כפי שהם היום", אומר ד"ר רום. "אין שום סיבה לדאגה. אבל צריך לדאוג שבעתיד, גם אם השנים השחונות ימשיכו, רשות המים ומקורות ידאגו לעוד ועוד מקורות מים נוספים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דן סיידא
האי בכינרת. 96 ס"מ לקו האדום
צילום: דן סיידא
מומלצים