התגלו כוכבי לכת במרחק 3.8 מיליארד שנות אור
מדענים אומרים כי זו הפעם הראשונה שבה מתגלים כוכבי לכת מחוץ לגלקסיית שביל החלב. כוכבי הלכת התגלו על-ידי טלסקופ חלל, באמצעות שיטת עידוש-כבידתי
אסטרופיזיקאים זיהו כוכבי לכת מחוץ לגלקסיית שביל החלב, המרוחקים כ-3.8 מיליארד שנות אור מאיתנו. על-פי החוקרים, עד כה נצפו כוכבי לכת אך ורק בגלקסיה שלנו.
במחקר, שהתפרסם ב-The astrophysical journal letters, כתבו החוקרים בראשותו של פרופ' שיניו דאי מאוניברסיטת נאנג'ינג בסין וחוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה בארצות-הברית, כי הם ניתחו נתונים שהגיעו מטלסקופ החלל צ'נדרה, הבודק קרינת רנטגן.
"אנחנו מאוד נרגשים מהתגלית הזו", אמר פרופ' דאי. "זו הפעם הראשונה שמישהו מגלה כוכבי לכת מחוץ לגלקסיה שלנו". הוא אמר כי כוכבי הלכת התגלו באמצעות תהליך המכונה מיקרו-עידוש (microlensing). על-פי החוקרים, גודלם של כוכבי הלכת נע בין גודלו של הירח לגודלו של כוכב הלכת צדק.
"הגלקסיה הזו ממוקמת במרחק של 3.8 מיליארד שנות אור מאיתנו, ואין שום סיכוי להתבונן בכוכבים ובכוכבי הלכת האלה ישירות, אפילו לא עם הטלסקופ הטוב ביותר שניתן לדמיין בסרטי מדע בדיוני", אמר ד"ר אדוארדו גורז מאוניברסיטת אוקלהומה. "עם זאת אנחנו יכולים ללמוד עליהם, לחשוף את נוכחותם ואפילו לנסות לחשב את המסה שלהם. זה מדע מאוד מגניב".
מה זה עידוש כבידתי?
ד"ר יגאל פת-אל, ממצפה הכוכבים בגבעתיים ומאוניברסיטת בר-אילן, הסביר בכתבה שפורסמה בעבר בערוץ המדע של ynet כי העיקרון של עידוש כבידתי הוא שמסה המעקמת את המרחב פועלת על קרני האור באותו אופן שבו עדשה פועלת על קרני אור העוברות דרכה. כלומר, קרני האור נשברות על ידי העדשה ומסלולן מוסט.
לפי עיקרון זה, כאשר בין הצופה לבין גרם שמיים מסוים תעבור מסה כלשהי, עקמומיות המרחב שתיגרם על ידה תרכז את אור הכוכב המצוי ברקע. אם שלושת הגופים - הצופה, הגוף שמעקם את המרחב וכן הכוכב שברקע - יהיו על קו אחד בדיוק, אור הכוכב ירוכז על ידי הגוף המצוי באמצע, וממש כשם שעדשה מרכזת ומגבירה את אורו של מקור, כך יוגבר אורו של הכוכב המצוי ברקע.
בדרך זו, כאשר החוקרים מחפשים כוכבים שאורם התגבר באופן שאופייני לעלייה בעוצמת האור שנוצרת כתוצאה מעידוש – עלייה וירידה חדה ומהירה.
לפנייה לכתב/ת 
