עולים לכיתה י' וחושבים על העתיד? לכו ללמוד במגמות הטכנולוגיות-מקצועיות, ותבטיחו לעצמכם קריירה מצליחה ומכניסה
לאור ההבטחה העתידית להכנסה גבוהה ומקצוע יוקרתי, המגמות הטכנולוגיות-מקצועיות החלו לתפוס בשנים האחרונות חלק נכבד ממקצועות הלימוד המוגברים בתיכונים. התאחדות התעשיינים נרתמת גם היא למען התלמידים, ותפרוש בפניהם את מגוון החברות המובילות בהן יוכלו לעבוד בעתיד הלא רחוק, במסגרת היריד לחינוך טכנולוגי שיתקיים בשבוע הבא בחולון
בשיתוף התאחדות התעשיינים
אחת ההתלבטויות המשמעותיות של כל תלמיד בישראל לקראת המעבר לתיכון היא באיזו מגמת לימוד לבחור. בניגוד לדורות קודמים של תלמידים, שנאלצו לבחור בין מספר מצומצם של מקצועות ריאלים או הומאניים, כיום יש מבחר מגוון של תחומי לימוד מוגברים. בשנים האחרונות משרד החינוך שם דגש מיוחד על מגמות טכנולוגיות-מקצועיות.
"החינוך לטכנולוגיה צריך להתחיל בגיל בית ספר וצריך לחשוף גם את התעשייה בפני התלמידים וההורים", מדגיש שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. ברוש, שגם הוא בוגר של החינוך הטכנולוגי-מקצועי, הוסיף: "היום, גם בתעשיית ההייטק וגם בתעשייה המסורתית מילת המפתח היא חדשנות ועיצוב, ומי שלא יישר קו - סגר את שעריו. מי שלא ידע לספק ערך מוסף למוצר שלו מעבר לשכר עבודה וחומר גלם, כבר לא קיים".
ברוש מדגיש כי למגמות הטכנולוגיות-מקצועיות בבתי הספר יש חשיבות רבה להמשך הצמיחה והפריון של התעשייה הישראלית. "זאת אבן יסוד מרכזית לכוח אדם טכנולוגי איכותי ולצערי אין לנו היום כוח אדם כזה בישראל. לפני 20 שנה התחילו לקצץ בחינוך הטכנולוגי, עד כדי כך שהדור הישן פורש היום מהעבודה ואין מי שימלא את מקומו. אנחנו במצוקה נוראית של כוח אדם טכנולוגי, אם זה עובדי הייטק, טכנאים, מהנדסים ותכנתים. לכן התחלנו לפני מספר שנים לדחוף בכל הכוח את הנושא במערכת החינוך".
איך אתה בתור תלמיד בכיתה ט' ידעת שהמסלול הטכנולוגי מתאים לך?
ברוש: "ידעתי שאני רוצה ללמוד אלקטרוניקה. בזמנו, תחום האלקטרוניקה היה בחיתוליו והבנתי שזה מקצוע העתיד. רציתי להיות חלק מהחדשנות. אני בטוח שילדים בגיל הזה מרגישים שיש להם נטיות טכנולוגיות ומשיכה לזה. ברור שהייתי רוצה שכולם יהיו טכנאים ומהנדסים, אבל גם אם חלק יבחרו ללמוד בעתיד משפטים או ראיית חשבון, חשוב שיהיה להם רקע טכנולוגי".
"אנחנו לא רוצים להשאיר את תהליך בחירת המגמות בידיהן של היועצות הבית ספריות, שרובן לא באות מתחומי הטכנולוגיה. אנחנו מעוניינים שהתלמידים ידברו ישירות עם הגורם הרלוונטי", מוסיף ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.
יריד מיוחד בחולון בשבוע הבא
על מנת ליצור את המפגש הבלתי אמצעי הזה, חברו במשרד החינוך להתאחדות התעשיינים ובשבוע הבא יפתחו בחולון את יריד התעשייה וצה"ל לקידום החינוך הטכנולוגי. ביריד, המיועד לתלמידי כיתות ט' שבקרוב יתבקשו לבחור מגמת לימוד לשנה הבאה, יהיה ניתן למצוא ביתנים של כ-40 חברות מהתעשייה הישראלית בהם רפאל, אלביט, מוטורולה, סודה סטרים וגם צה"ל. מטרתו של היריד היא לחשוף בדרך חווייתית ואינטראקטיבית את אפשרויות הבחירה במגמות הלימוד הטכנולוגי בתיכונים ברחבי הארץ.
"את הקונספט ייבאנו מגרמניה", מספר ד"ר רימון. "הייתי בסיור בגרמניה ושאלתי את נציגי משרד החינוך איך הם משכנעים תלמידים לבחור חינוך טכנולוגי ומקצועי. הם ענו שהם נותנים לתעשיינים לשכנע אותם באמצעות ירידים שנערכים בכל מחוז. אז העתקנו את הקונספט - זאת פלטפורמה שמפגישה את התלמידים עם התעשייה הישראלית, הם בעצם שומעים מהתעשיינים למה כדאי להיכנס לתחום הזה".
"כשאומרים לילד מה זה חינוך טכנולוגי הוא לא ממש מבין מה זה, אבל כשהוא יראה את המפעלים המתקדמים, איך נראית תעשייה חדשנית – יהיה לו חשק ורצון ללמוד", מוסיפה אביבה מישאל, מנכ"לית העמותה החינוכית תעשיידע, שאמונה על החיבור בין התעשייה לחינוך בעשרות פרויקטים לחינוך טכנולוגי ברחבי הארץ. "יש כאלו שלא יודעים למשל שסייבר זה חינוך טכנולוגי. הם חושבים שזה רק רתכות וכדומה".
מה המשמעות של חשיפת התלמידים לתעשייה הישראלית באמצעות היריד?
"היריד מביא את בני הנוער לראות את התעשייה הישראלית בגובה העיניים", מסבירה מישאל. "אנחנו מראים להם את הפוטנציאל התעסוקתי, את הטכנולוגיות המתקדמות שקיימות היום ואיך כל אחד יכול למצות את הכישורים שלו, גם אם הוא הילד הכי מתקשה בלימודים או הכי מצטיין בסייבר".
ד"ר רימון: "היריד מציע לתלמידים כבר בשלב הבחירה לפגוש את התעשיין ואת התעשייה הרלוונטית. לא רק תעשייה טכנולוגית תהייה ביריד, גם צה"ל. התלמידים הרי פוגשים קודם את הצבא ורק אחר כך את התעשייה".
מבחינת התעשיינים, חינוך טכנולוגי הוא השקעה לטווח רחוק. איך מצליחים לרתום אותם ליריד?
ברוש: "זו אכן לא השקעה לטווח קצר. תלמיד תיכון יגיע לתעשייה רק בעוד עשר שנים. אבל כולנו חדורי אמונה שזה שלב הכרחי. אנחנו חייבים להשקיע בהווה, אבל גם בעתיד. יותר ויותר תעשיינים מצטרפים לזה תוך הבנה שזה חייב להיעשות".
מישאל: "אני רואה בזה סוג של ציונות, הם עושים משהו למען המדינה. הם מצטרפים למהלך של חשיפת הילדים למקצועות הטכנולוגיים, הם מראים להם את העולם האמיתי ואיך הוא קשור לבית הספר. אם נשאיר את התלמידים בבית הספר רק עם הספר והמחברת, זה לא יהיה מועיל".
רימון: "אנחנו חיים במדינה של כאן ועכשיו. מה באמת גורם לחברה להשקיע בתלמיד שהוא יפגוש רק עוד עשור? אם תשאלי תעשיינים בגרמניה את השאלה הזאת הם לא יבינו אותך, ברור להם שזה חלק מהתפקיד שלהם לבנות את דור ההמשך. התרבות הזו לא נהוגה בישראל אבל כל התעשיינים שאנחנו מדברים איתם נרתמים ומתחברים לזה. הם רוצים שאותם תלמידים יתחברו לתעשייה בישראל ולא במדינות אחרות".
ואיך התלמידים מגיבים ליריד?
"זה מדהים לראות את התגובות. יש מגמות לימוד שיש להן סטיגמה, למשל תחום הרכב. ביריד בשנה שעברה השתתפו איגוד המוסכים והביאו לשם שלושה רכבים יוקרתיים מודל 2017. הם פתחו את מכסה המנוע, שהורכב ממערכות מחשב ודיאגנוסטיקה מתקדמות. ראיתי תלמידים מרותקים. זה היה אחד הדברים היפים. היריד פתח לתלמידים את הראש. אנחנו מאמינים שהתלמידים צריכים ללכת עם התשוקה שלהם ועם מה שמעניין אותם ולזנוח את הסטיגמות".
יריד התעשייה וצה"ל לקידום החינוך הטכנולוגי ייערך בין ה-15-12 בפברואר בהיכל הטוטו בחולון.
בשיתוף התאחדות התעשיינים
לפנייה לכתב/ת 
