אוכלים כמו חזירים: כך עלול לבוא הסוף על גבינת המעדן הצרפתית
למרות הריח המסריח שלה, גבינת המונסטר נחשבת בעיני רבים למעדן של ממש. כעת, חזירי בר רעבים מאיימים על המשך ייצורה. הסיבה: הם פוגעים בשדות המרעה של הפרות במזרח צרפת
גבינת המונסטר (Munster) היא אחת מהגבינות הצרפתיות המסריחות ביותר. עם זאת, מאחורי הריח המאתגר מתחבאת גבינה מעניינת ואותנטית, שמענג לאכול עם פרוסת לחם לצד בירה אירופית צוננת ומרעננת.
זו גבינה לא מפוסטרת, שהקרום החיצוני שלה אדום-כתום וחלקה הפנימי בהיר ורך. תוכלו להשיג אותה במקומות נבחרים גם בישראל, ולחוות בעצמכם את הטעם החזק והחריף במקצת של המומחיות הצרפתית הזאת, אבל כדאי שתעשו זאת בקרוב. בתקופה האחרונה, המשך ייצור הגבינה נמצא בסכנה עקב גורם מפתיע: חזירי בר.
אבל כל התהליך הזה מתחיל בפרה. טעמה של גבינה מושפע מאוד מגורמים רבים, כולל כמובן כאלה שקשורים לחיה שמהחלב שלה היא מיוצרת - ולמזון שהחיה הזאת אוכלת בעצמה. כדי שגבינת מונסטר תקבל את תו ה-AOP של האיחוד האירופי, שמעיד על האותנטיות שלה, לפחות 70 אחוז ממזונן של הפרות חייב להגיע מהאזור שבו הגבינה מיוצרת באופן מסורתי מזה מאות שנים: מחוז הריין העליון שבאזור אלזס, במזרח צרפת.
כאן נכנסים לתמונה חזירי הבר. הם מגיעים בעדרים ומחפשים אחר מזון בשדות שבהן צומחת החיטה שממנה ניזונות הפרות, אוכלים כל מה שהם מצליחים למצוא והורסים תוך כדי את כל מה שעומד בדרכם. התוצאה: כמות התבואה פוחתת והיא מתמלאת בלכלוך ובגללים, מה שכמובן פוגע בפרות ובחלב שלהן, שבמקרים רבים כבר לא ניתן להכין ממנו גבינת מונסטר.
נזק לשדות החקלאיים
חזירי בר הם בעיה גם מחוץ לצרפת. ניתן למצוא אותם גם בישראל - בגולן, בגליל העליון, בכרמל, בעמק חפר וגם דרומה יותר בשרון, באזור פלמחים ובנגב המערבי.
אמנם לחזירי הבר יש תועלות מסוימות, למשל עבור צמחי בר, שאת זרעיהם הם מפיצים לטווחים רחוקים, ובכך שהנבירות שלהם בקרקע עשויות לאוורר אותה ולאפשר לזרעים נישה טובה לנביטה, אבל גם בישראל, קשה להתעלם מפגיעתם הנרחבת בחקלאות. "הם פוגעים בסוגים רבים של גידולים, בכל מה שהם מוצאים ויכולים לאכול", אומר אחיעד דוידסון, דוקטורנט בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, שחוקר את הנושא.
חזירי הבר גורמים לנזק לשדות החקלאיים מכיוון שהם נוברים באדמתם. בחורף, הקרקעות הטבעיות רכות, והחזירים נוברים בהן בחיפוש אחר מזונם. בקיץ, לעומת זאת, החזירים מתקשים לנבור בקרקע הטבעית היבשה והקשה ולכן הם מגיעים לשטחים החקלאיים, שבהם הקרקע רכה עקב השקייתה.
הם הופכים את הקרקע בחיפוש אחר חרקים, תולעים וחסרי חוליות אחרים שחיים בה, שאותם הם אוהבים לאכול, וניזונים גם משורשים, מפטריות, וגם מהגידולים עצמם. בנוסף, פעמים רבות מזיזים החזירים את צנרת ההשקיה. התוצאה במקרים רבים היא נזק והרס של היבולים החקלאיים. "הנזק הכלכלי שנגרם לחקלאים בגולן מוערך בכשני מיליון שקל בשנה - וזה רק בגולן", אומר דוידסון.
אובדן בתי גידול
היקף הנזק שנגרם לאדם על ידי חזירי הבר הולך וגדל בעשורים האחרונים. סיבה עיקרית אחת לכך היא אובדן בתי גידול, שמתרחש כששטחים טבעיים שחזירים חיו וניזונו בהם בעבר הופכים לשטחים חקלאיים או עירוניים. עם אובדן המזון מהשטחים הטבעיים, החזירים נודדים אל השטחים החקלאיים בחיפושיהם אחר מזון.
בנוסף, החזירים מתרבים כיום בקלות יחסית, מכיוון שרוב הטורפים הטבעיים שלהם הוכחדו על ידי האדם. בישראל, הטורף העיקרי של חזירי הבר היה נמר הגליל, שלא נצפה בישראל מאז 1965.
"קיימות שלל שיטות לטיפול בבעיית החזירים, חלקן קטלניות וחלקן לא", מסביר דוידסון. לדבריו, בישראל מנסים בדרך כלל להשתמש בגדרות, חשמליות או שעשויות מברזל בניין, או שצדים את החזירים. "לכל השיטות יש יתרונות וחסרונות, אין שיטה אחת שהיא טובה", הוא אומר.
גם הציד, השיטה הקטלנית שבה כאמור מבקשים החקלאים הצרפתים להשתמש, רחוק מלהיות פתרון קסם. "בכל העולם צדים אותם יותר ויותר, אבל המספרים שלהם ממשיכים לגדול והם ממשיכים להתפשט לאזורים חדשים", אומר דוידסון. "לא יודעים בדיוק למה זה קורה, אבל כן רואים באוכלוסיות שניצודות שגיל הבגרות המינית של הנקבות יורד. יש חוקרים שחושבים שזה מתכון לגדילה באוכלוסייה למרות הציד".
אז מה כדאי לעשות על מנת להתמודד עם הבעיה? "הדרך היעילה ביותר לטפל בבעיית חזירי הבר היא לשלב כמה שיטות שונות, וכן לקיים שיתוף פעולה בין האוכלוסייה המקומית, הרשויות, החקלאים והציידים", מסכם דוידסון. "זה משהו שקיים באירופה למשל, אבל עדיין לא בישראל".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
