אצבע בת 90 אלף שנה מסעודיה משכתבת את ההיסטוריה
האצבע של גבר בוגר נמצאה באתר ומדובר במאובן ההומו סאפיינס העתיק ביותר שנמצא עד כה מחוץ לגבולותיה של אפריקה או אזור הלבנט. "התגלית החדשה גם מצביעה על כך שאנשים נעו גם על פני מרחבים יבשתיים, ולא רק לאורך החופים", אמר אחד החוקרים
עצם אצבע מאובנת בת בערך 90 אלף שנה, שנחשפה לאחרונה במדבר נפוד שבסעודיה, מספקת לחוקרים תובנות חדשות על המסע של המין שלנו, הומו סאפיינס, מאפריקה להתיישבות ברחבי העולם.
מדענים שלקחו חלק במחקר החדש מסרו בהודעה רשמית השבוע כי המאובן, השייך לאצבע האמצעית של גבר בוגר, נמצא באתר המכונה אל-ווסטה, ומדובר במאובן ההומו סאפיינס העתיק ביותר שנמצא עד כה מחוץ לגבולותיה של אפריקה או האזור במזרח התיכון שסמוך יותר לים התיכון (אזור הלבנט - ישראל, סוריה ולבנון). כמו כן מדובר במאובן הראשון של בן אדם קדום שנמצא בחצי האי ערב.
בעוד מדבר נפוד הוא כעת מעין ים של חול, הוא היה יותר מסביר פנים כאשר האיש שמאחורי המאובן חי שם; באותה תקופה היה מדבר זה ערבה שופעת חיות בר לצד אגם מים מתוקים.
המין שלנו הופיע לראשונה באפריקה לפני בערך 300 אלף שנה. מדענים הניחו בעבר שהייתה הגירה המונית ויחידה של הומו סאפיינס מאפריקה לפני כ-60 אלף שנה, וכי המסע הזה עבר בין היתר לאורך החוף והתקיים ממקורות ימיים, כך לפי האנתרופולוג מייקל פרטליה, ממכון מקס פלנק למדעי ההיסטוריה האנושית בגרמניה. המאובן הסעודי של האמה העתיקה, שאורכו בערך 3.2 סנטימטרים, מצביע על כך שהמין שלנו יצא מאפריקה עוד הרבה לפני כן.
"הממצאים הללו תומכים במודל אחר מאשר זה של הגירה יחידה ומהירה מחוץ לאפריקה לפני 60 אלף שנה; הם תומכים במודל הגירה מורכב הרבה יותר. הגילוי הזה, יחד עם ממצאים אחרים ונוספים מהשנים האחרונות, מצביע על כך שההומו סאפיינס יצא מאפריקה כמה פעמים במסגרת הרבה חלונות הזדמנויות שונות במהלך 100 אלף השנים האחרונות", אמר החוקר פטרליה. "התגלית החדשה גם מצביעה על כך שאנשים נעו גם על פני מרחבים יבשתיים, ולא רק לאורך החופים", הוסיף פטרליה.
כמה וכמה מאובני חיות אותרו אף הם, והם כללו את עצמותיהם העתיקות של היפופוטמים, בקר פראי, אנטילופות ויענים הוסיף הארכיאולוג היו גראוקט מאוניברסיטת אוקספורד. סימני נשיכה שאותרו על העצמות המאובנות מצביעות על כך שגם באזור זה חיו טורפים. כמו כן נמצאו כלי אבן ששימשו ציידים-לקטים. "השאלה הגדולה עכשיו היא מה קרה עם אבותיה של האוכלוסייה שאליה השתייך אותו אדם ששרידיו המאובנים נמצאו באל-ווסטה", אמר גראוקט.
"אנחנו יודעים שזמן קצר אחרי שהם חיו, הגשמים 'כשלו' והאזור כולו התייבש. האם האוכלוסייה הזו מתה? האם היא שרדה דרומית יותר בחצי האי ערב, באזורים שבהם גם היום יש הרים עם לא מעט משקעים ואזורים חופיים שזוכים לגשמי מונסון?" הוסיף החוקר גראוקט. "או שמא הסביבה המתייבשת משמעותה שכמה מאותם אנשים 'נדחפו' פנימה יותר אל תוך אירואסיה כחלק מההתייבשות ברחבי העולם?".
לפני קצת יותר מחודשיים התפרסם מחקר אחר - שהתייחס לתגלית בישראל. חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת חיפה מצאו במערת מיסליה שבכרמל לסת הזהה אנטומית ללסת של בני אדם מודרניים (הומו סאפיינס), שגילה יותר מ-170 אלף שנים. החוקרים אמרו כי גילוייה מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה של בני מיננו מאפריקה, שעד כה היה מוערך לכ-100 אלף לפני זמננו
המחקר פורסם בכתב העת המדעי Nature Ecology and Evolution.
לפנייה לכתב/ת 
