כך המדינה מתעלמת מבעיית המינים הפולשים
השופט נועם סולברג העיר בדיון בבית המשפט העליון כי אין חקיקה העוסקת במינים פולשים וכי יש צורך בפעילות נמרצת לביעור צמחי מים פולשים המאיימים על מערכות אקולוגיות
מיני פולשים מהחי ומהצומח גורמים לנזקים גדולים מאוד ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט. כדי לנסות להתמודד עם הבעיה הגדולה, הגישו בחברה להגנת הטבע עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לחייב את המדינה לפעול בנושא. השופט נועם סולברג המליץ למשוך את העתירה, אך הוא מתח ביקורת על המדינה שלא מטפלת כראוי בנושא המינים הפולשים.
לפני כשנה החלו החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים בקמפיין להעלאת מודעות מקבלי ההחלטות והציבור לסכנות הטמונות במינים פולשים. בישראל המינים הפולשים מאיימים על המינים מקומיים. כך לדוגמה הצמח הפולש אמברוסיה מכונסת הגיע לישראל במהלך שנות ה-90 והחל להתפשט לאורך נחל אלכסנדר. כיום קיימים אלפי דונמים שנגועים באמברוזיה וקצב ההתפשטות עולה על זה של כל צמח יבשתי פולש אחר המוכר בישראל.
בשמורת הטבע עין פרת מנסים במשך שנים להדביר את הצמח הפולש גומא מניפני, שדוחק את הצמחייה המקומית. מינים פולשים יכולים להביא לתוצאות הרות אסון ולא רק בישראל מתמודדים עם הבעיה הזו. אחת הפלישות הידועות בעולם היא זו של נחש העצים שהגיע לאי גואם, ואחראי על הכחדתם של עשרות מיני עופות ולטאות.
בעקבות עתירה שהגישה החברה להגנת הטבע הביע בית המשפט העליון ביקורת על מדיניות המשרדים האמונים על סוגיית המינים הפולשים ועל היעדר חקיקה בנושא. בעתירה דרשה החברה להגנת הטבע למנוע את הייבוא והשיווק של צמחי מים פולשים, וביקשו כי המשרד להגנת הסביבה יסביר מדוע אינו מונע את הייבוא, השיווק, המכירה והאחזקה של צמחי מים פולשים, המהווים מפגע ואיום לטבע ולמקורות המים ולאדם בישראל.
בית המשפט העליון המליץ לחברה להגנת הטבע למשוך את העתירה, אך השופט נועם סולברג ציין את העובדה שאין חקיקה בנושא מחייבת לפעול. "העתירה העלתה על סדר היום סוגיה חשובה - צמחי מים פולשים המהווים איום לטבע, למקורות המים ולאדם", כתב השופט סולברג בהחלטה. "אין עוררין על כך שצמחי המים הפולשים המתבססים בטבע אכן גורמים נזקים לבתי הגידול, למגוון הביולוגי ולערכי הטבע בישראל, בכללם ערכי טבע מוגנים. יש צורך בפעולות מניעתיות ובפעילות נמרצת לביעור צמחי מים פולשים המאיימים על מערכות אקולוגיות. לעת הזאת אין חקיקה ראשית העוסקת במינים פולשים, המורה על התקנת תקנות למניעת ייבוא, שיווק, מכירה או החזקה שלהם. הריק החקיקתי מחייב חקיקה מתאימה".
בתגובה לעתירה, טענה המדינה, באמצעות הפרקליטות, שיש לדחות את העתירה על הסף שכן העותרים מבקשים כי בית המשפט יבוא בנעלי הרשויות ויחליף את שיקול דעתן, כל זאת בהיעדר חקיקה. יחד עם זאת ציינו כי "הטיפול בנושא זה מתבצע בהווה, ועתיד להתבצע ביתר הרחבה בעתיד". בין היתר ציינה הפרקליטות כי המשרד להגנת הסביבה בוחן דרכים לטיפול בבעיה, לרבות הסדרה בחקיקה.
"שמחנו מאוד שבית המשפט הכיר בגודל האיום של המינים הפולשים על הטבע הישראלי ועל מקורות המים שלנו, כמו גם בכך שיש צורך בקידום חקיקה מתאימה, שתיתן מענה אמיתי לאתגר הסביבתי והכלכלי הזה". אמרה בתגובה עו"ד נועה יאיון, מהמחלקה המשפטית של החברה להגנת הטבע, שכתבה את העתירה. "החברה להגנת הטבע מצפה מהמשרד להגנת הסביבה, לקדם מענה דחוף לנושא, על ידי אימוץ הצעת החוק הפרטית המקודמת ביוזמת ח"כ דוד אמסלם, והן על ידי קידום תיקון חקיקה נקודתי לבעיית צמחי המים הפולשים ולאבסורד המתמשך, של מכירת מין מזהם במשתלות. תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא להגן על הביטחון של הסביבה והציבור בישראל, מפני נזקי המינים הפולשים, באמצעות חקיקה ואכיפה".
לפנייה לכתב/ת 
