שתף קטע נבחר
 

אסור להסתיר את האבולוציה

הסתרה של תערוכה על מוצא האדם במוזיאון הטבע בירושלים מעבירה לילדים מסר של התעלמות מראיות, של הטעיה ושל עידוד בורות. אי אפשר ללמוד על הטבע ולהתעלם מהאבולוציה, כמו שאי אפשר ללמוד על תעופה בלי להזכיר את האחים רייט. דעה

דמיינו שאתם צופים בסרט. הוא מתחיל, המתח נבנה בהדרגה ולפתע המסך משחיר וקופצים לאמצע הסרט. זה מבלבל, זה פוגע בהבנת העלילה וזה בעיקר מיותר. כשאתם שואלים למה עשו את זה אתם מקבלים את התשובה שיש בסרט הזה קטעים שעלולים להיות קשים להבנה לקהל מסוים ולכן החליטו פשוט לחתוך אותם החוצה בחלק מההקרנות. נשמע הזוי.

 

במוזיאון הטבע בירושלים בשנת 2018, בחרה ההנהלה להסתיר מיצגים שעוסקים במוצא האדם או בדינוזאורים. לטענתם הם מסתירים את המיצגים הללו רק על פי הזמנה מקבוצות מסוימות שרואות בכך תוכן בעייתי, ובשאר הזמן אפשר לצפות בהם. האם זה כל כך נורא?

 

כן!

 

המוצג שהוסתר במוזיאון הטבע    (צילום: מיכאל בכנר)

המוצג שהוסתר במוזיאון הטבע    (צילום: מיכאל בכנר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

נניח רגע בצד את הוויכוח של אבולוציה מול בריאה. זה ויכוח סרק שעוסק בהשוואה בין שני דברים שאי אפשר להשוות ביניהם. האם זה נכון שמוזיאון שעוסק במדע יצנזר חלקים שלא מסתדרים עם האמונה כפי שקהלים מסוימים מפרשים אותה? האם מדובר בתוכן כל כך קשה וכל כך בעייתי שעדיף פשוט להתעלם מקיומו?

 

מאובני אדם קיימים, והתיארוך קובע שהם בני עשרות ומאות אלפי שנים. זו עובדה.

 

מאובני דינוזאורים קיימים וגילם הוא עשרות ומאות מיליוני שנים. גם זו עובדה.

 

קיימות עדויות לבעלי חיים קדומים, שאפשר לזהות בהן את התהליכים האבולוציוניים שהובילו לבעלי החיים שאנו רואים כיום - מאובנים של זוחלים קדומים עם נוצות. יש דמיון גנטי רב בין מינים קרובים, ומועט יותר בין מינים רחוקים: אדם דומה גנטית לשימפנזה יותר ממה שהוא דומה לגורילה. אפשר לשרטט אילנות יוחסין כמעט זהים על בסיס סוגים שונים של ראיות. וכל הראיות השונות מובילות לאותה המסקנה: לכל שני מינים היה במורד העץ הגנטי אב קדמון משותף.

 

אבולוציה בכל מקום

האבולוציה היא תהליך שאפשר לראותו ממשיך להתקדם גם כיום, בהתאמות גנטיות איטיות של בעלי חיים שונים וגם בני אדם על פי אזור המחיה שלהם. לאחרונה התפרסם מחקר על שבט שבניו, המתפרנסים כבר דורות רבים מדיג תת-ימי, מותאמים לצלילות ארוכות מתחת למים, בעבר התפרסמו מחקרים על שבטים בצפון הרחוק שמותאמים יותר לקור, ועל שבטים בהימליה שמותאמים לאוויר יותר דליל.

 

מוזיאון הטבע ירושלים (צילום: מיכאל בכנר)
המוצג המכוסה(צילום: מיכאל בכנר)

מוזיאון הטבע ירושלים (צילום: מיכאל בכנר)
מאחורי הווילון(צילום: מיכאל בכנר)

 

אבולוציה היא גם מאוד אינטואיטיבית, פרט המותאם לסביבתו שורד ומוריש לצאצאיו את סל התכונות הגנטיות שלו. עם הזמן מצטברים שינויים אקראיים בגנים שלו, כאשר אלו שנותנים יתרון לנושא אותם יתפשטו יותר באוכלוסייה. קחו את הכלל הזה, החילו אותו על כל יצור חי בעולם, המתינו כמה מיליוני שנים, או אפילו כמה מיליארדים, והרי לכם המתכון למגוון הביולוגי בכדור הארץ. אנחנו רואים את זה קורה ממש לנגד עיננו כאשר חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, חרקים מפתחים עמידות לחומרי הדברה וכאשר הסביבה משתנה (בעיקר בגלל האדם) מיני בעלי חיים שלא מצליחים לעבור התאמה לסביבה נכחדים ובעלי חיים אחרים תופסים את מקומם.

 

האבולוציה גם מסעירה את דמיונם של הילדים, כמעט כל ילד מכיר את סיפור הדינוזאורים שפעם שלטו בכדור הארץ עד שהסביבה השתנתה והם נכחדו. ילדים רבים גם שמעו על ממותות אדירות וחתולי שן חרב שהסתובבו כאן בעידן הקרח האחרון ונכחדו גם הם (בעיקר בגללנו). זה בדיוק החומר שמשחקי הדמיון שלהם עשויים מהם. האם זה משהו שבאמת צריך להסתיר?

 

מסר לא חינוכי

במוזיאון העוסק בטבע, זה עוול נוראי לא להציג את האבולוציה על שלביה. האבולוציה לוקחת את תהליכי החיים ומכניסה אותם להקשר הגיוני. כפי שאמר הזואולוג הרוסי תאודוסיוס דובז'נסקי "אין משמעות לדבר בביולוגיה אלא לאורה של תורת האבולוציה". איך אפשר ללמד על הטבע בלי חוק הטבע החשוב ביותר בביולוגיה? זה קצת כמו ללמד פיזיקה בלי ללמד את חוקי ניוטון, או ללמוד כימיה בלי לדבר על מבנה האטום.

 

תערוכה אבולוציונית לא צריך להסתיר. להיפך צריך להציג אותה בגאון – זו המורשת הביולוגית שלנו. משם באנו ואין שום הצדקה להסתיר אותה, בוודאי שלא במוזיאון שעוסק בחינוך מדעי. זה גרוע כמו לוותר על תקופת הרנסנס במוזיאון להיסטוריה, או לוותר על המטוס של האחים רייט במוזיאון לתעופה.

 

האבולוציה היא אמת מדעית. אולי יש אנשים שמוצאים אותה לא נוחה, אבל הסתרה שלה היא מסר של התעלמות מראיות, של הטעיה ושל עידוד בורות. במובן מסוים זו גם גניבת דעת, זו יצירת תמונה שגויה של המציאות אצל ילדים שבאים לבקר במוזיאון וללמוד על הטבע. כאילו החיים הופיעו באורח קסם, משום מקום ובבת אחת, ובשביל ילדים שמגיעים לסיור חינוכי במוזיאון שעוסק במדע, זה מסר מאוד לא חינוכי.

 

ד"ר ארז גרטי, מנהל תחום תקשורת המדע במכון דוידסון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל בכנר
הכיסוי במוזיאון הטבע
צילום: מיכאל בכנר
מומלצים