ל"ג בעומר ללא פלסטיק
שריפה של כלים חד-פעמיים במדורה פולטת לאוויר חומרים מסוכנים שעלולים לפגוע בבריאות. ממה יש להימנע, ואיך אפשר ליהנות מחג סביבתי יותר ומסוכן פחות?
אם תבחרו להשתמש בכלי פלסטיק חד-פעמיים בבית, כנראה שלאחר השימוש לא תדליקו מדורה גדולה באמצע הסלון ותשרפו אותם בתוכה. בל"ג בעומר, לעומת זאת, חוגגים רבים מדי מתייחסים אל המדורה שאליה לא מזמן הוספנו עוד קיסם, כאל פח זבל גדול שיכול לכלות הכול.
עוד כתבות בזווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
אבל פלסטיק, שגם בפח האשפה הרגיל מתכלה רק כעבור מאות שנים אם בכלל, לא נעלם כלא-היה כשהוא נזרק לאש, אלא משאיר אחריו חומרים מזהמים שעלולים לפגוע בבריאות שלנו ובסביבה.
"פלסטיק מורכב מחומרים אורגניים שונים, שהם שאריות של דלק, אבל בנוסף אליהם הוא מכיל גם חומרים משפחת ההלוגניים, כמו כלור, שנועדו לייצב את מוצרי הפלסטיק ולהפוך אותם למוצקים, גמישים ושקופים", מסביר פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. "בטמפרטורות גבוהות של בעירה, החומרים האלה עלולים להתחבר לחומר האורגני תוך כדי תהליך השריפה, וליצור תוצרים שחלקם אינם בריאים".
אחד מסוגי התרכובות האורגניות שעלולות להיווצר הוא דיוקסינים, מזהמים רעילים מאוד שחשיפה ממושכת אליהם עלולה לפגוע בהתפתחות עוברים, במערכת הרבייה, במערכת החיסונית ובמערכת ההורמונלית ואף לגרום לסרטן. שריפת הפלסטיק עלולה לגרום גם להיווצרות פורנים, תרכובות אורגניות שדומות לדיוקסינים. עלולים להיווצר בתהליך גם פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (Polycyclic aromatic hydrocarbons, או בקיצור PAH), תרכובות כימיות שעלולות לפגוע במערכת החיסון ולעודד התפתחות סרטן.
חג אנטי-סביבתי
השפעת הפלסטיק לא נגמרת כאן. מדורה גורמת לזיהום אוויר רב גם אם נשרפים בה עצים בלבד, בין היתר מפני שהיא גורמת לשחרור של חלקיקים נשימים לאוויר - חלקיקים קטנטנים ומזהמים שחודרים אל תוך מערכת הנשימה. תוצרי השריפה של הפלסטיק מנצלים את המצב ומצטרפים גם הם לחגיגה. "החומרים שנוצרים בתהליך שריפת הפלסטיק מעדיפים להיות במצב מוצק ולא גז אם הדבר אפשרי, ואם יש משטחים שהם יכולים להיספח או לשקוע אליהם, הם יעשו זאת בשמחה", מסביר פרופ' ברודאי. החלקיקים המזהמים שנוצרים במהלך שריפת העצים מספקים לתוצרי שריפת הפלסטיק שטח פנים רב שהם יכולים להיספח ולשקוע אליו ביעילות רבה. "כך, החומרים האלה נספחים לחלקיקים, ואנחנו מקבלים חלקיקים עם חומרים לא בריאים", הוא אומר.
ההשפעות המזיקות של המדורות, ובראשן זיהום האוויר הרב שנגרם, מביאות גורמים שונים לתהות האם יש צורך בשינוי במהותו של ל"ג בעומר. כך למשל, ניתן לראות השנה יוזמות של עיריות חולון ורעננה שנועדו לעודד את התושבים להמעיט במדורות בחג. "יכול להיות שצריך להתחיל לחגוג את ל"ג בעומר בצורה אחרת, כדי להתאים אותו לעידן של מודעות למשמעויות הסביבתיות", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית. "האם עריכת מדורות הענק האלה זו באמת רוח החג? למה ל"ג בעומר צריך להיות חג אנטי-סביבתי?", הוא שואל.
הגודל לא קובע
גם אם בוחרים שכן לעשות מדורה בל"ג בעומר, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להמעיט את הפגיעה שלה בסביבה. "אין סיבה שכל שלושה ילדים יעשו מדורה, עדיף לעשות מדורה כיתתית, שכבתית או שכונתית", אומר פרופ' ברודאי. עדיף גם שהמדורות עצמן יהיו קטנות יותר. "כדאי להקטין את גובה הלהבות עד כמה שאפשר, הגודל פה לא קובע, מה שחשוב זו האווירה והכיף", הוא אומר. עדיף גם להרחיק את זיהום המדורות מבני אדם: לערוך את המדורות מחוץ לעיר אם אפשר, ולשבת הרחק מהעשן.
הבשר שנאכל במדורות רבות גורם גם הוא לפגיעה קשה בסביבה ועלול להזיק לבריאות שלנו. התופעה מחמירה כשמדובר בבשר צלוי, שמכיל פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAH), שכאמור עלולים לפגוע בבריאותנו. "על פי מחקר שערכנו, החשיפה של האוכלוסייה בישראל ל-PAH היא די גבוהה, והדבר קשור לצריכת בשר צלוי או שרוף", אומר ד"ר לוין. הסיכון הזה לא קיים במאכלים שהם אולי המזוהים ביותר עם ל"ג בעומר: תפוחי האדמה והבצלים שנעטפים ונזרקים לאש (כל עוד הם הופכים לחמים וטעימים ולא לשרופים).
מבחינת הזיהום שנוצר עקב הפלסטיק, כמובן שהפתרון הטוב ביותר הוא להימנע משימוש בכלים חד-פעמיים. אין לזרוק לאש פריטים שעשויים מפלסטיק או מנגזרותיו, מכלים חד-פעמיים ועד למפות שולחן. כמובן שבנוסף אין לזרוק למדורה שום דבר מסוכן, כגון פריטים נפיצים כמו תחמושת, או בקבוקי זכוכית ומכלי תרסיסים שעלולים להתפוצץ מהחום ומהלחץ.
מה כן אפשר לזרוק למדורה? מומלץ לדבוק בקלאסיקה: עץ. "אפשר לשרוף דברים כמו עצים, קרטון, נייר ופסולת גינה", אומר פרופ' ברודאי. "בכל מקרה מומלץ להמעיט בכמות השריפה". מעבר לכל זאת, זכרו להיזהר מהאש, לכבות אותה לחלוטין לפני עזיבת המקום, וכמובן - ליהנות מהחג.
הכתבה הוכנה על-ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
