חשש מהתמוטטות: זה הקרחון המסוכן בעולם
שטחו כגודל בריטניה, הוא עלול להישבר תוך עשורים - ולהעלות דרמטית את גובה פני הים בעולם: פרויקט ענק לחקר קרחון ת'ווייטס באנטארקטיקה
"קרחון יום הדין" ששטחו כשטח בריטניה עלול להוביל לעלייה דרמטית בגובה פני הים ולשקיעתן של עיירות חוף בעולם, אם יישבר באוקיינוס. מדענים העלו את החשש הזה, ובעקבות זאת מומחים אמריקנים ובריטים פתחו בפרויקט מדעי ענק כדי לבחון עוד כמה זמן אותו קרחון ששטחו 182 אלף קמ"ר - קרחון ת'ווייטס - יכול לשרוד במצבו הנוכחי.
בריטניה וארצות הברית פתחו השבוע בפרויקט מחקר שמכונה "המפורט והמקיף ביותר לחקר קרחון באנטארקטיקה שנעשה אי פעם", כדי לבחון באיזו מהירות הקרחון עלול להתמוטט. צוותים משתי המדינות יגיעו לקרחון שבמערב אנטארקטיקה כדי לבחון אם ההתמוטטות שלו עלולה להתחיל כבר בעשורים הקרובים או שמא רק עוד מאות שנים.
"התמוטטות קרחון ת'ווייטס עלולה להשפיע באופן משמעותי על גובה פני הים בעולם", אמרו במרכז הבריטי למחקר סביבתי (NERC) ויש שכינו אותו "הקרחון המסוכן בעולם". עלייה משמעותית בפני הים צפויה להשפיע על יישובים רבים, ובכלל זאת גם על ערי ענק כניו יורק, לונדון וסידני.
מנהל המרכז הבריטי דנקן וינגהאם הוסיף כי גורלו של הקרחון הוא "אחד הנעלמים" במדע של אנטארקטיקה. "אנחנו כרגע לא יודעים מספיק בנוגע לאפשרות, לתזמון ולעוצמה של התמוטטות קרחונים במערב אנטארקטיקה כמו ת'ווייטס, כדי שמדינות יוכלו לפעול בהתאם".
בפרויקט המשותף שעלותו 27 מיליון דולר יועסקו 100 מדענים. אותם חוקרים יוצבו ביחד עם הציוד והטכנולוגיה המתקדמים ביותר באחד האזורים הקשים ביותר למחיה בכדור הארץ.
מדחום לפילי ים
כחלק מהמחקר יקדחו בקרח חורים כדי להגיע לעומק של 1,500 מטר, בין היתר בעזרת צוללות אוטונומיות. בנוסף, הם יחברו מדחומים לפילי ים - יונק ימי שחי באנטארטיקה - כדי למדוד את החום באוקיינוס הקרח הצפוני.
"צילומי לוויין הראו כי אזור ת'ווייטס משתנה במהירות, אבל כדי לענות על שאלות המפתח הנוגעות לעד כמה ובאיזו מהירות פני הים ישתנו בעתיד, צריך מדענים במקום עם ציוד מתוחכם", אמר וויליאם איסטרלינג מ-NSF, מרכז המדע האמריקני.
הפרויקט שאמור להימשך חמש שנים הוא הגדול ביותר המשותף למדינות באנטארקטיקה זה יותר מ-70 שנה. חוקרים מדרום קוריאה, גרמניה, שבדיה, ניו זילנד ופילנד יתרמו אף הם למאמץ הבינלאומי המשותף, "כדי לספק תשובות לכמה מהשאלות המרכזיות עבור מדענים שמנסים להעריך בכמה יעלו פני הים", הוסיפו ב-NERC. שר המדע הבריטי סם גימה אמר: "עליית פני הים היא נושא גלובלי חשוב שמדינה אחת לא יכולה להתמודד מולו לבד".
גובה פני הים עלה בשנים האחרונות ב-3.2 מ"מ מדי שנה. אם זה יימשך כך, ואלו ההערכות השמרניות, האוקיינוסים יעלו בערך ב-30 ס"מ ב-2100, ביחס לגובהם בשנת 2000. לעומת זאת, אחרים מעריכים כי עקב ההתחממות הגלובלית העלייה עלולה להיות מהירה ומסוכנת בהרבה - ולהגיע אף לשני מטרים.
לפי נאס"א, אנטארקטיקה איבדה 125 ג'יגה-טון של קרח בכל שנה בין 2002 ל-2016. ביבשת הלבנה 62% ממאגרי המים המתוקים העולמיים, והפשרתה עלולה להוביל גם לשינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים ובימים בעולם, מה שעלול להיות קטלני עבור מינים ימיים שונים.
לפנייה לכתב/ת 
