המבקר: "בוקה ומבולקה" בטיפול באפר הפחם
מבקר המדינה כתב כי למעשה נוצר מצב שמדינת ישראל קירבה את אפר הפחם אל תושביה והעבירה את פוטנציאל הסיכון לתוך הבית פנימה - לקירות, לגידול צמחי מאכל ולגינון
הרב המעופף והחברה הסודית. עיקרי דו"ח המבקר
המיליארדים האבודים: המבקר תוהה מה עלה בגורל החובות למשרדי הממשלה
"חבר מביא חבר": מינויי מקורבים בדו"ח המבקר על עמידר
נשארים עניים: 81% ממקבלי הבטחת הכנסה לא קיבלו כלים כדי לחזור לשוק העבודה
מבקר המדינה: כשלים מתמשכים של גופי הממשלה בטיפול בבעיות הבטיחות בבנייה
מבקר המדינה על הפיס: כך חרג היו"ר מסמכותו - והיה מעורב בניהול השוטף
המבקר כתב כי למעשה נוצר מצב שמדינת ישראל קירבה את אפר הפחם אל תושביה והעבירה את פוטנציאל הסיכון לתוך הבית פנימה - לקירות, לגידול צמחי מאכל ולגינון. בכך גדל ביתר שאת הצורך בהסדרת השימושים ובפיקוח עליהם.
בדו"ח המבקר נכתב כי אפר הפחם הוא תוצר לוואי של שריפת פחם בתחנות כוח פחמיות לייצור חשמל. הוא מכיל יסודות רעילים ויסודות רדיואקטיביים הפולטים קרינה מייננת בשיעור נמוך, אולם שיעורם באפר הפחם גבוה יחסית לשיעורם בסלע ובקרקע הטבעיים. לפיכך, וכדי שלא להפריע לתפקודן של תחנות הכוח הפחמיות, נדרש לפנותו מתחנות הכוח ולסלקו מהן, או לחלופין למצוא לו שימושים מועילים שיעלו בקנה אחד עם שמירת בריאות הציבור והגנת הסביבה. בשנת 2016 עמד היקף ייצור אפר הפחם בישראל על כ-850 אלפי טונות.
המשרד להגנת הסביבה, מתוקף תפקידו, אמון לשמור על הסביבה ומכאן גם על בריאות הציבור. מינהלת אפר הפחם הוקמה בשנת 1993, והיא נועדה לשמש מסגרת ארגונית משותפת למשרד האנרגיה, למשרד להגנת הסביבה, למשרד הפנים, לחברת החשמל לישראל ולחברה הלאומית לאספקת פחם. היא נדרשה לרכז מאמץ ברמה הלאומית ולמצוא פתרונות מעשיים לשימוש באפר הפחם ולסילוק עודפי האפר.
בשנים 2012-2016 מכרה חברת חשמל 5,578 אלף טון אפר פחם. המבקר כתב כי בהינתן שעלות הטמנה היא כ-180 שקל לטון, חסכה חברת החשמל על הטמנה בשנים אלו כמיליארד שקלים ויותר. המבקר הוסיף כי ההכנסות ממכירת אפשר הפעם בשנים אלו עמדו על כ-126.5 מיליון שקלים.
המבקר מצא כי תהליך הסדרת השימוש באפר הפחם ובכלל זה בתחום הבנייה וכן הפיקוח עליו מתאפיין בבוקה ומבולקה. לפי המבקר, התקן הישראלי העוסק בתכולה מרבית של יסודות רדיואקטיביים טבעים במוצרי בנייה ובמנגנוני הפיקוח עבר רוויזיות חוזרות ונשנות וההחלטות לאכוף את התקן מתקבלות, אך אינן מיושמות מחוסר יכולת ומחוסר סמכות.
מינהלת אפר הפחם פעלה, כך לפי המבקר, לפני תקן 5098 של מכון התקנים והעלתה את רף החשיפה לקרינה המייננת ממוצרי הבנייה, בניגוד לדעתו של המשרד להגנת הסביבה. המבקר הוסיף כי רמות אפר הפחם שניתן לשלב במוצרי בנייה כיום מכוח תקן 118 מאפשרות הלכה למעשה תוספת חשיפה לקרינה בחדרי מגורים בבתים ברמה השקולה לכ-30 צילומי רנטגן בשנה, לעומת הקרינה הטבעית שאדם חשוף אליה.
המבקר הוסיף כי במצב הדברים הקיים לא ברור אם השימושים הנעשים באפר הפחם עולים בקנה אחד עם ההכרח לשמור על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור ואף לא ברור עם יש במסד הנורמטיבי בכללותו, לרבות בתקנות ובתקנים, כדי לאפשר פיקוח יעל על השימוש באפר הפחם במוצרי בנייה וכן אכיפה יעילה שלו. המבקר הדגיש כי אי הבהירות מתעצמת נוכח המחלוקות העמוקות הקיימות בין המשרד להגנת הסביבה מצד אחד לבין משרד האנרגיה ומינהלת אפר הפחם מהצד השני.
בנוסף מצא המבקר כי נעשה שימוש באפר הפחם בענפי החקלאות והגינון. המבקר מצא כי על אף שבשנת 2008 המשרד להגנת הסביבה הוציא הוראת מחייבת עם התניות מפורשות באשר לאופן השימוש באפר הפחם בחקלאות ובגינון, מינהלת אפר הפחם לא התייחסה אל אותן התניות בעת שהנפיקה את ההיתרים והאישורים לשימוש באפר הפחם בענפי החקלאות והגינון.
עוד נמצא בדו"ח כי מינהלת אפר הפחם נטלה לעצמה סמכויות פיקוח שאינן מעוגנות בחוק או בנוהל של הדרג המקצועי. מצד אחר, המשרד להגנת הסביבה, שהוא בעל הסמכות הרגולטורית בכל הנוגע לפיקוח על השימוש באפר הפחם, פיקח חלקית על השימוש באפר הפחם ועל שמירת דרישותיו והתניותיו לכל שימוש, כפי שהוא הגדיר אותן והבקרה שלו הייתה מוגבלת ביותר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "דוח מבקר המדינה בנושא אפר פחם זיהה כשלים, שרובם ככולם טופלו על ידי המשרד להגנת הסביבה עוד טרם פרסום הדוח ובהתאם לכך מרבית ההמלצות בו אינן רלוונטיות עוד. כמויות אפר הפחם המיוצרות בישראל ילכו ויצטמצמו בשנים הבאות עקב סגירת תחנות הכוח הפחמיות - מהלך שאותו המשרד קידם. בהתאם לכך, הסיכון המצומצם הגלום בשימוש באפר פחם יצטמצם גם הוא. במקביל, בשנים הקרובות, המשרד יפעל לחזק את הפיקוח והאכיפה על שימושים שאינם מותרים לאפר פחם".
לפנייה לכתב/ת 
