מחקר: זהו העתיד הזוהר שצפוי לשמש לאחר מותה
מדענים סבורים כי בעת שהשמש תשרוף את אחרוני חלקיקי המימן שבה, היא תהפוך לענק אדום ותתרחב פי 250 מגודלה הנוכחי, דבר שללא ספק ישמיד את כדור הארץ. אבל כל זה יקרה בעוד 10 מיליארד שנה, הרבה אחרי שבכדור הארץ לא יהיו חיים
מדענים מאמינים כי הם הצליחו סוף כל סוף לגלות מה יקרה יום אחד לשמש שלנו כשהיא תמות, והספוילר הכי גדול הוא שהאירוע ללא ממש יאיר פנים לכדור הארץ, אף שהוא ללא ספק יאיר את השמיים.
ב"גרדיאן" הבריטי דווח כי מומחים מסכימים כבר תקופה ארוכה כי שהשמש שלנו תמות בשלב מסוים - בערך בעוד 10 מיליארד שנה - אך עד כה לא ממש היה ברור איך זה יקרה. כעת טוען צוות אסטרונומים בינלאומי כי חבריו הצליחו לפצח את התעלומה, ונראה שבסופה התלקחות מרהיבה ובהירה - המכונה ערפילית פלנטרית.
בעת שהשמש תשרוף את אחרוני חלקיקי המימן שבה, היא תהפוך לענק אדום ותתרחב פי 250 מגודלה הנוכחי, דבר שללא ספק ישמיד את כדור הארץ. אם זה מנחם, כל זה יקרה הרבה אחרי כוכב הלכת שלנו כבר מזמן לא יהיה מסוגל לתמוך בקיום חיים גם ככה.
לפי החוקרים, האירוע הדרמטי הזה יותיר מאחוריו טבעת בוהקת במיוחד של גז ואבק בין-כוכביים. ערפיליות פלנטריות הן האופן שבו 90% מהכוכבים מתים, כשהם קורסים מענקים אדומים לכדי ננסים לבנים, אך בכל זאת עד כה לא היה ברור אם לשמש שלנו יש מספיק מסה כדי לייצר ערפילית פלנטרית.
באמצעות מודל נתונים חדש שיכול לנבא את מחזור החיים של הכוכבים, כך דווח ברשת "סקיי ניוז", המדענים הצליחו לקבוע מה יהיה הסטטוס של הכוכב שלנו. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Astronomy, הניב למעשה את המודל שבאמצעותו ניתן לחזות כמה גז ואבק כוכב מסוים פולט לחלל בזמן מותו.
"כשכוכב מת, הוא פולט מסה של גז ואבק - המכונים ה'מעטפת' שלו - לחלל", הסביר פרופסור אלברט זיאלסטרה מאוניברסיטת מנצ'סטר, שהוביל את המחקר, בהודעה רשמית. "המעטפת הזו יכולה אף להיות חצי מהמסה של הכוכב. כך בעצם מתגלה הליבה של הכוכב, שבשלב הזה בחייו של הכוכב פשוט מתחיל לאזול לה הדלק, עד שהיא לבסוף נכבית לגמרי והכוכב מת".
"בשלב הזה הליבה הרותחת גורמת למעטפת המתנתקת לבהוק במשך בערך 10,000 שנה - תקופה קצרה למדי במונחים אסטרונומיים", הוסיף החוקר. "זה מה שהופך את הערפילית הפלנטרית לגלויה לעין. לפעמים התופעה כה בהירה שאפשר לזהות אותה ממרחקים אדירים במיוחד כמו עשרות מיליון שנות אור, בעוד הכוכב עצמו בכלל היה עמום מדי בכדי לזהותו לפני כן".
למאמר:
https://www.nature.com/articles/s41550-018-0453-9
לפנייה לכתב/ת 
