שרידי תרופות לטיפול באפילפסיה נתגלו במי תהום
גורמים במשק המים הביעו דאגה בעקבות ממצאי הדו"ח, שבו נכתב על מציאת שרידי התרופה במי התהום ברמה מזערית, בעקבות ההשלכות שיכולות להיות להשקיה בקולחים על החקלאות
שרידי תרופה לטיפול באפילפסיה והפרעה דו קוטבית התגלו במי תהום המיועדים לשתייה - כך עולה מדו"ח של רשות המים, שנכתב על ידי גיא רשף וד"ר גיא גסר. מדובר בשרידים אפסיים שאינם משפיעים על איכות המים, אך הימצאות שרידי התרופה מעידים על זליגה של מי קולחין למי התהום.
בישראל משמשים מי הקולחין להשקיה בחקלאות. מדובר בביוב שעובר הליך טיפול במכוני הטיהור, המביאים אותם למצב שבו ניתן יהיה להשתמש בהם להשקיית שדות חקלאיים. ישנם דרגות טיפול שונות למי הקולחין, כאשר בארץ רוב הקולחין הם ברמה שניונית, כלומר משנית. זאת, למרות שלפני כ-10 שנה נתקבלה החלטה לעבור לקולחין ברמה שלישונית (כ-60% מהקולחין בישראל ברמה שניונית ומטה). הימצאות שרידי התרופה היא ממצא חשוב, שכן השדות החקלאיים ממוקמים באופן חלקי מעל אקוויפרים פעילים, ואילו החקלאים משתמשים במי קולחין להשקיה. מחברי הדו"ח מציינים כי "התעשייה הרפואית מוציאה לשוק מוצרים חדשים (ומעודדת את צריכתם), וכתוצאה מכך גדל נפח השפכים המכילים את אותם מזהמים".
בשנים האחרונות, מציינים מחברי הדו"ח, אגף איכות מים בשיתוף האוניברסיטה העברית החלו בבדיקה של מיקרו מזהמים אורגנים בשפכים, קולחין, מעיינות ובקידוחי הפקה ככלי לזיהוי השפעות אנושיות על מקורות מים. מרבית העבודות התרכזו באזור אקוויפר החוף בכלל ובאזור השפד"ן בפרט. במחקרים קודמים, בדיקה של קידוחי הפקה במרכז אקוויפר החוף הראתה ממצאים חיובים של קרבמזפין בקידוחים הקרובים או באלו הנמצאים בסמוך לשטחי השקיה בקולחין. מספר מחקרים הראו שקרבמזפין אינו מתפרק או נספח במי התהום ונותר בריכוזו המקורי לאורך תקופה ארוכה של עד 10 שנים.
החוקרים דגמו 64 קידוחי הפקה, 18 מהם באזורים עירוניים ו-27 קידוחים חקלאיים שנמצאים סמוך לשדות שמושקים בקולחין. ב-44% מהקידוחים נמצא קרבמזפין. באזורים העירוניים ב-89% מהקידוחים אותרו שרידי התרופה. יש לציין כי שרידי התרופה נמדדו בננוגרם לליטר, כמות זעומה אמנם, אך ריכוז הגבוה מ-100 הינו חריג ביותר ודרוש בדיקה מעמיקה של מקור הזיהום.
באזור קידוח גת 22 נמצא ריכוז גבוה של התרופה, הקרוב לקו ביוב ראשי. בקידוח נתניה 35 נמצא הזיהום הגבוה ביותר (110 ננוגרם). במספר קידוחים באזור רעננה נמצאו גם ריכוזים גבוהים של קרבמזפין, המעידים על חדירת ביוב למי התהום. "קרבמזפין מהווה סמן האם קולחין מגיעים למקורות המים", מציין רשף. "אין כרגע דרישה לטפל במיקרו מזהמים אורגניים לרמת כל כך נמוכות. מדינת ישראל ייחודית בהשקיה של שטחי חקלאות בקולחין ורצינו לבדוק באמצעות החלק הפעיל בתרופה האם הקולחין מגיעים למקורות המים. בשורה התחתונה, אחוז הקולחין שהגיעו למים הוא רק 0.1%, כלומר ריכוז מאוד נמוך. רשות המים לא משנה את מדיניות הטיפול בקולחין", נכתב בדו"ח. עוד ציין כי הנתונים אינם מצדיקים שינוי אלא רק המשך מעקב.
גורמים במשק המים הביעו דאגה בעקבות ממצאי הדו"ח בעקבות ההשלכות שיכולות להיות להשקיה בקולחין על החקלאות. בקרוב צפויה להתפרסם תקינה אירופית שתחמיר את דרישות איכות הקולחין שיותרו לשימוש חקלאי לכדי רמת איכות רבעונית. ישראל משיבה כ-85% מהקולחין לחקלאות, אבל רק כ-40% ברמה שלישונית ומעלה. מבין כלל מכוני הטיהור בישראל, רק השפד"ן בראשון-לציון, המטפל בשפכי גוש דן ובסך הכול בכ-25% מהשפכים המטופלים בישראל, מביא את הקולחין לרמת איכות הנעה בין רמה שלישונית לריבעונית.
לפנייה לכתב/ת 
