המחלה המודרנית של העת העתיקה

אנחנו נוטים לחשוב שהבעיות שלנו הן חדשות ומיוחדות, אך מתברר שלפחות עם חלקן התמודדו גם אבות אבותינו, כבר בתקופת הברונזה המוקדמת. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature, גילו חוקרים את העדות המוקדמת ביותר לקיומו של וירוס הפטיטיס B, שגורם לדלקת כבד נגיפית (צהבת), בשלדים בני אלפי שנה.

הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד  

המטרה הראשונית של החוקרים, שבדקו שלדים מאזורים נרחבים באסיה ובאירופה, הייתה לאפיין את תבניות הנדידה של אנשים שחיו בתקופות הברונזה והברזל. אך כשבדקו את השרידים שמצאו מהתקופה ההיא גילו גנומים חלקיים או מושלמים של הנגיף ב-12 מתוך כ-300 שלדים שנבדקו, שגילם נע בין 800 ל-4,500 שנה. עד אז, הנגיף הקדום ביותר שנמצא בשלד אדם היה בן 450 שנה בלבד.

המחלה נמצאה בשלדים מתקופת הברונזה

למרות החיסונים שקיימים נגד נגיף ההפטיטיס B הוא נשאר נפוץ גם היום ומדביק כ-3.6 אחוזים מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות עניות. הנגיף גורם לדלקת כבד נגיפית שעשויה להיות כרונית, ואף להסתבך ולהוביל למחלות קטלניות כמו שחמת הכבד וסרטן הכבד. על ידי כך הוא גורם לכ-890 אלף מקרי מוות בשנה.

להבדיל מנגיף השפעת, שעובר באוויר ויכול לנדוד למרחקים על ידי שיעול או התעטשות וכך מדביק הרבה אנשים, נגיף ההפטיטיס עובר רק במגע ישיר בין נוזלי גוף, למשל ביחסי מין או במגע בין אם לעובר, ולכן מגיע לפחות אנשים. עם זאת, במשך השנים הוא התפשט לכל יבשות העולם.

משפחת נגיפי ההפטיטיס B מחולקת לתשעה זנים שונים (A-I) שמתחלקים בתורם לתת-סוגים נוספים שנבדלים זה מזה ברצף הגנטי שלהם. אחת התיאוריות המקובלות היא שתחילה היה קיים זן אחד בלבד, שהיה דומה למדי לזה שאנו מוצאים אצל קופי אדם (פרימטים) אחרים. ככל הנראה הוא עבר מהם לבני האדם במקביל לנדידה הגדולה מאפריקה לפני 100-60 אלף שנה.

הנגיף המקורי צבר עם השנים מוטציות שמהן נוצרו גרסאות חדשות שלו, בעלות תכונות שונות במקצת. על ידי השוואה של נגיפים במקומות שונים בעולם אפשר להתחקות אחר האבולוציה של הזנים השונים, מאיפה הגיעו וכיצד השתנו.

לדוגמה, במחקרים קודמים תיארו חוקרים את מסע ההתקדמות והשינוי של הנגיף באזור איי מצר טורס ליד אוסטרליה, שם קיים זן שנמצא בנוסף רק בפפואה. לכן מעריכים שהמתיישבים באיים הגיעו במקור מפפואה. בנוסף, לאוכלוסייה האבורג'ינית באוסטרליה יש זן הייחודי לה, אך הוא דומה מאוד לזן אחר שמקורו בבורנאו. לכן החוקרים מניחים שהוא נדד עם אנשים שהגיעו ליבשת ושם עבר שינוי נוסף.

המחקר החדש מוסיף מידע רב על השכיחות של זני הנגיף השונים באלפי השנים האחרונות, מידע שלא תמיד תואם את המודלים הקודמים, או את המיקום של הזנים כיום. למשל, עד היום ההנחה המקובלת הייתה שהזן הנקרא A התפתח באפריקה, אבל החוקרים מצאו אותו בשלד הונגרי מלפני כ-2,500 שנה, ובשלד מגרמניה שהיה העתיק ביותר שנחקר, מלפני כ-4,300 שנה. לאור זאת, החוקרים מציעים שהזן A התפתח באירופה, והגיע רק מאוחר יותר לאפריקה.

המחקר הזה ומחקרים דומים אחרים מסייעים לנו להבין איך חיו אנשים בתרבויות עבר ואלו קשיים הם חוו. החוקרים טוענים עוד ששכיחות נגיף ההפטיטיס בשלדים עתיקים מתרבויות שונות וזהות הזן בו נדבקו יכולה להצביע בקירוב טוב על הקשרים ותבניות הנדידה של הימים ההם – מעין סימון של מסלול חייהם של אנשים, שבבואם למקום חדש הדביקו את האוכלוסייה המקומית. 

הכותב הוא דוקטורנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון

לרגל חג השבועות, מכון דוידסון מזמין את כולם ליהנות מפעילויות אטרקטיביות לכל המשפחה בגן המדע. הפעילות יכללו מופע ניסויים מדעיים במים ובסופו שיגור טיל על ידי מים, מופע הכנת גבינות ובניית משחקי חשיבה. האירוע יתקיים בימי ראשון ושני ה- 20,21.5 בין השעות 10.00 ל 18.00 בגן המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע ברחובות.

לפרטים נוספים: https://davidson.weizmann.ac.il/programs/shavuot