שמורות שחורות: הפגיעה הקשה בטבע מטרור העפיפונים
אלפי דונמים של יער ושמורות טבע בנגב המערבי עלו באש בשבועות האחרונים, כתוצאה מטרור העפיפונים מרצועת עזה. "אי אפשר לשקם תוך כמה חודשים. זה תהליך של 30 שנה קדימה", אומרים בקק"ל. צפו בנזקי הטרור בשמורת נחל הבשור
הירוק הפך לשחור בגלל הטרור: למעלה מ-260 שריפות פרצו בעוטף עזה מאז חודש אפריל בשל טרור העפיפונים, המשוגרים מרצועת עזה. אבל לא רק החקלאים בעוטף עזה נפגעו מההצתות, אלא גם שמורות הטבע והיערות. לפי נתוני הקרן הקיימת לישראל, למעלה מ-2,100 דונם יערות עלו באש, בעיקר ביער בארי וכיסופים הנמצאים סמוך לגבול הרצועה. שדות החיטה של החקלאים משמשים לשטחי המלטה עבור אוכלוסיית הצבאים של האזור, ובאתרי טבע כמו יער בארי ונחל הבשור לאוכלוסיית הזוחלים ייקח זמן רב להשתקם.
"בשמורות כמו בנחל הבשור ויער בארי לשריפות יש משמעות גדולה מבחינה אקולוגית", מסביר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום של רשות הטבע והגנים. "השריפות במקרים רבים הן שריפות קוצים, שמתפשטות מהר ולחיות איטיות דוגמת זיקיות וצבים אין יכולת לברוח מדברים כאלה. האוכלוסייה באותו אזור פשוט נמחקת. חיות שזזות מהר מצליחות לברוח, אבל לא כולן".
ד"ר צוער מוסיף: "השריפות, למזלם של בעלי הכנף, החלו לקראת סוף עונת הקינון. אבל המשמעות היא שפרחונים (ציפור המסוגלת לפרוח מהקן, אך עדיין תלויה בהוריהם), לא שורדים את הלהבות. מדובר באלה שעדיין לא יודעים לעוף היטב".
חמישית משטח השמורה עלתה באש
האקולוגים במחוז הדרום ביצעו סקר ראשוני של השטח על מנת לאמוד את הנזקים, אבל ברשות הטבע והגנים יודעים שאת מימדי האסון ייקח להם עוד זמן רב להבין ולשקם. "עם קצב כזה של שריפה הלכה כל הצמחייה. חלקים גדולים לא יתאוששו עד הגשם הבא. בית הגידול של החיות הפך לקטן יותר. קצב השריפות הוא כמעט יומיומי. בשנים רגילות יש לנו שריפות פה ושם, אבל השריפה האחרונה בנחל הבשור כילתה כ-3,000 דונם שמורה. זה הולך ומצטבר. זה אומר שהשטח בנחל הבשור גמור עד עונת הגשמים הבאה וכל שטח המרעה לחיות הולך ומצטמצם. השנה אין ספק שאנחנו בכללי משחק אחרים לגמרי. עדיין קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על הטבע. אם זה יימשך לתוך הקיץ אנחנו נהיה במצב קשה".
השריפה בנחל הבשור כילתה כחמישית משטח השמורה. מדובר באחת השריפות הקשות ביותר באזור, כשטרם ידוע מה היה הגורם להתלקחות. יער בארי וכיסופים נמצאים תחת מתקפה כמעט יומיומית של העפיפונים מרצועת עזה, כאשר גם יער אסף שמחוני סמוך לכפר עזה - נפגע.
דני בן דוד, מנהל אזור נגב מערבי של קק"ל, לא רואה את הסוף. למעלה מ- 2,100 דונם של יער ותיק עלו באש. העצים שנשרפו הם בני 30 שנה ומעלה וכבר הגיעו לשיא גודלם. "כשנשרף שטח של חיטה יש פגיעה כלכלית מיידית, אבל בעוד 4-5 חודשים חורשים ואז ניתן שוב לגדל חיטה. אצלנו ביער זה לא דבר שניתן לשקם תוך כמה חודשים. אם רוצים ללכת להליך של שיקום, זה תהליך של 30 שנה קדימה. השריפה היא קטלנית ליער. מעבר לנזק הכספי המיידי יש נזק לטווח הארוך של המון המון שנים קדימה".
נוסף על הפגיעה בטבע גם התיירות צפוייה לספוג מכה לא קלה. שטחי יער בארי הם שטחים שרוכבי אופניים ומטיילים נוהגים להגיע אליהם בהמוניהם.
פריחת הכלניות בספק
בנוסף, בן דוד העלה חשש לגורל הכלניות. "אני לא יודע מה תהיינה ההשלכות לכלניות", הוא אמר. הכלנית היא פרח בעל פקעת (גיאופיט). "כשעשבונים נאכלים ונשרפים הגיאופיטים מצליחים לצמוח ולגדול טוב יותר, כך שאני עוד לא יודע מה ההשלכות". במבצע צוק איתן נשרפו וניזוקו כ- 3,500 דונם יערות והנזק, לפי קק"ל, היה כ- מיליון שקלים. על פי הערכות ראשוניות הנזק ליערות מגיע ל- 5 מיליון שקלים ויותר - מאז החל טרור העפיפונים.
"בשבועות האחרונים אנחנו במכת שריפות נוראית", אומר מורן בקיש, פקח אזורי נגב מערבי של רשות הטבע והגנים. "שמורת בארי ונחל הבשור נשרפו. בנחל הבשור נשרפה השמורה מתל שרוחן דרומה. מבחינת בעלי חיים זה אסון מבחינתנו. במהלך השריפה ראינו לא מעט בעלי חיים בורחים מהמקום. בנגב המערבי אין הרבה מקומות מסתור לבעלי חיים. הרוב זה שטחים חקלאיים. כבר איבדנו מקום מסתור עצום לבעלי החיים. זה אחד הדברים היותר כואבים לראות. בעיקר כשאתה מכיר את בית הגידול הזה טוב ומבין מה הולך שם. רוב העיסוק בתקופה הזו היא ניסיון לעצור את השריפה. הרגעים הכואבים הם אחרי. מבחינה בוטנית הצמחייה תתחדש די מהר. להערכתי, תוך שנה. אבל זה לא יחזור להיות כמו שהיה. מבחינת בעלי החיים- זה ייקח יותר זמן".
למעשה, הדבר הקשה ביותר עבור שומרי הטבע הוא חוסר הוודאות. "אף אחד לא יודע מתי זה יסתיים", אומר בן דוד. "אבל צריך לעשות לזה סוף. אנחנו כבר כמעט חודשיים מתמודדים עם זה ולא רואים את הסוף. מעבר לתסכול, אני חושב על שני דברים: אחד זה כמה זמן ייקח לנו לשקם את היערות? והדבר השני - אני לא רואה איך זה מסתיים. על כל חצייה מהגדר הצבא מגיב בחומרה. גם על כל פצמ"ר. כאן הנזק הוא הרבה יותר גדול ממטח פצמ"רים לשטחים הפתוחים. זה מתסכל לראות שלא מצליחים לראות פיתרון והמדינה לא ממש מגיבה לעניין. מבחינתי כל עץ זה כמו חייל, כמו שכפ"ץ".
בן דוד מתכוון לייעור הביטחוני, שמטרתו להסתיר ולהגן על היישובים מעיני המחבלים מהרצועה. "תתארו לכם פצמ"ר שנופל בקיבוץ ורסיסיו מתפזרים לכל עבר ונתקלים בעצים. הם כמו שכפ"ץ לקיבוץ ומצילי נפשות".
לפנייה לכתב/ת 
