דו"ח: ישראל מפקירה את המים הטריטוריאלים שלה
מדו"ח של החברה להגנת הטבע עולה כי הים הוא "שטח שהולך ונעלם". על הסביבה הימית לא חלה כל תוכנית סטטוטורית, המגדירה את הייעודים והשימושים בים והחקיקה הישראלית אינה חלה על שטחי המים הכלכליים. כמו כן, יש היעדר סינכרון בין כל הגורמים הפועלים במרחב הימי
ים הולך ונעלם: דו"ח של החברה להגנת הטבע מעלה תמונה קשה לפיה הים בישראל לא מוגן, לא מתוכנן, לא שמור, לא מנוהל ולא ערוך לאירועי זיהום. מחר (יום ג') יציינו החברה להגנת הטבע, ארגוני הסביבה וחברי השדולה הסביבתית את יום הסביבה בכנסת. הדו"ח, שמלמד כי רק 3% מהמים הטריטוריאליים של ישראל מוגנים באמצעות שמורות (בניגוד לשמורות בשטחי היבשה, שם האחוזים עומדים על כ-20%), יוצג במסגרת דיון השדולה תחת הכותרת "החיים בארץ מצטופפת".
כולנו יודעים שנותר לכל אחד מאיתנו רק מעט שטח מהחוף, אבל מהדו"ח עולה כי גם הים הוא "שטח שהולך ונעלם". על הסביבה הימית לא חלה כל תוכנית סטטוטורית, המגדירה את הייעודים והשימושים בים והחקיקה הישראלית אינה חלה על שטחי המים הכלכליים. כמו כן, יש היעדר סינכרון בין כל הגורמים הפועלים במרחב הימי. בנוסף, המדינה אינה ערוכה לאירוע זיהום בים, עובדה שגם המשרד להגנת הסביבה הודה בה לא אחת.
הדו"ח משרטט תמונת מצב עגומה. הים התיכון סבל משנים ארוכות של הזנחה, במסגרתה המדינה לא ניהלה את הים, ובריק שנוצר נכנסו שחקנים שונים, בהם חברות תשתית, דייגים וגורמים נוספים, שפעלו ללא רגולציה סביבתית מספקת.
"הים התיכון מול חופי ישראל, שעד לאחרונה היה מרחב פתוח, שלא משך את תשומת הלב הציבורית והיה בבחינת 'רחוק מהעין רחוק מהלב', הולך ומשנה פניו", כתב מחבר הדו"ח, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי. "ההישענות של מדינת ישראל על מפעלי ההתפלה כמקור אספקת מי שתייה מרכזי מחד, ותגליות הגז במים הכלכליים מאידך, הופכים את הים התיכון למשאב קיומי עבור מדינת ישראל".
יש לציין כי הדו"ח מבסס את נתוניו גם מהתוכנית הימית לישראל של הטכניון משנת 2015 ותוכניות נוספות. למרות תוכניות ודו"חות רבים בנושא, הים עדיין נותר שטח פרוץ ולא מתוכנן דיו.
26 אלף קמ"ר
שטח המרחב הימי הישראלי עומד על כ- 26,000 קמ"ר, מתוכם כ- 22,000 הם שטחי מים כלכליים. בישראל ישנם 5 נמלים, 7 מעגנות ו- 11,000 אוניות מסחר המגיעות לחופי ישראל מדי שנה. שטחי המים כוללים 9 שמורות ימיות מוכרזות, 48 בתי גידול מזוהים ו- 600 אתרים ארכיאולוגיים. מערכת הביטחון מגדירה שטחים נרחבים במרחב הימי כסגורים בפני שימושים אחרים. שטחים אלו כוללים 675 קמ"ר, המהווים 17% משטח המים הטריטוריאליים של ישראל.
הים בישראל סובל מתשתיות רבות כגון מרינות, מפעלי התפלה, נמלים ועוד. ריכוז התשתיות הגבוה ביותר נמצא בממשק ים-יבשה, ופחות בים העמוק. התשתיות המשמעותיות ביותר בסביבה הימית קשורות לתגליות של המאגרים המסחריים של הגז הטבעי, שהתגלו במים הכלכליים, בהם מאגר נועה, תמר, דלית, לוויתן, תנין וכריש. השטחים המיועדים למתקני תשתית וגז במים הטריטוריאליים משתרעים על שטח של 110 קמ"ר. השטחים שבהם ניתנו זיכיונות חיפוש והפקה משתרעים במים הכלכליים על שטח של 5,690 קמ"ר, המהווים 26% משטח המים הכלכליים.
בשנים האחרונות ישנה הרחבה עצומה של הנמלים. נמל הכרמל בחיפה ונמל היובל באשדוד, דרכם עוברים כ-99% מתנועת המטענים אל ישראל וממנה, ועל-פי התכנון הפעילות שלהם עוד תגדל. לצורך התעבורה הימית, קיימת הקצאה של נתיבי שייט במרחב הימי בשטח של 1,430 קמ"ר.
היום ישנן שלוש חוות כלובים לייצור דגים למאכל בים התיכון בהיקף של כ-3,250 טון. חלק הארי שלהם נמצא בחווה ובה שורת כלובים לאורך שובר הגלים הראשי של נמל אשדוד, ועוד שתי חוות בים הפתוח – מול חופי אשדוד (8,000 דונם) ומול חופי מכמורת (800 דונם).
צריכת שטחי הים של חוות הדגים בים הפתוח גבוהה מאד, כ-1,000 דונם למערכת כלובים אחת, ואפשרות החפיפה עם משתמשים נוספים בים מוגבלת. "תהליכים גלובאליים מובילים לכך, שייצור המזון ביבשה מגיע לקצה גבול היכול, וגם בתחום הדיג צפוי מצב של התכלות רוב הדגה המקומית באוקיינוסים. וכך צפוי חלקו של הים באספקת מזון לאוכלוסיית העולם לגדול עם הזמן", מציין פפאי בדו"ח.
כיום התוכנית לפיתוח חקלאות ימית כוללת איתור שטחים בהיקפים של כ-112 קמ"ר המהווים כ-3% מהמים הטריטוריאליים. בדו"ח קוראים להשבית את צי המכמורת בישראל, להגן על מינים בסיכון (דוגמת דקרים וטונה כחולת סנפיר) ועוד. כמו כן, קוראים בחברה להגנת הטבע להגן על המרחב הימי באמצעות שמורות. מסמך המדיניות למרחב הימי של מנהל התכנון מציע להגן על כ- 9% בלבד מהמים הטריטוריאליים בשמורות. אך בחברה להגנת הטבע אומרים כי יש לאפשר הקמת שמורות בהיקף של 20% משטחי המים הטריטוריאליים והכלכליים.
"הים הולך ומצטופף", מסכם פפאי בדו"ח. "אם לא נדע לנהוג בצורה שקולה ונכונה בשנים הקרובות, לא נוכל ליהנות מיתרונותיו הרבים עבור האדם, ועבור הטבע".