"חוקרים פרטיים": חיידקים, חלבונים ומאיצי חלקיקים
הגישה שלנו היא לפתח תרופות שלא יהרגו את חיידקים, כי זה רק גורם להם לפתח עמידות מהירה בניסיון לשרוד. אנחנו רוצים לפגוע ב"כלי הנשק" שלהם
עיכוב, ביטול ושוב עיכוב. סוף סוף על המטוס בדרך הביתה אחרי 35 שעות רצופות של עבודה במאיץ החלקיקים בגרנובל שבצרפת, שם הסטודנטים שלי ואני חוקרים חלבונים שמהווים מטרות לתרופות.
כבר כשהייתי ילדה בת שש רציתי להבין איך תרופות פועלות על הגוף שלנו. הסקרנות הזו התחזקה לאחר שחליתי בלוקמיה ו"ביליתי" את שנות התיכון שלי בבתי חולים. מבית החולים המשכתי לתואר ראשון ולהתאהבות שלי במבנים תלת ממדיים של חלבונים והקשר בין הצורה שלהם לפעילות שהם עושים. בשבילי, פענוח של מבנה חדש של חלבון (כמו שנראה בתמונה המוגדלת בצד שמאל), גורמת להתרגשות גדולה ולשמחה שזכיתי לעבוד ולהצליח במה שהוא התחביב העיקרי שלי.
אנחנו חוקרים חלבונים שחיידקים מייצרים ככלי נשק כנגד הגוף שלנו, וכדאי שנעשה את זה מהר. עם השנים החיידקים הופכים יותר ויותר אלימים ועמידים לאנטיביוטיקה שבידנו, אבל כמעט ואין פיתוח של אנטיביוטיקות חדשות ויעילות, בעיקר כי הן לא משתלמות כלכלית (לוקחים אותן לזמן קצר, ורק אם האנטיביוטיקות הישנות לא פועלות, וממילא החיידקים מפתחים עמידות די מהר).
וכאן קבוצת המחקר שלנו נכנסת לתמונה. הגישה שלנו היא לפתח תרופות שלא יהרגו את חיידקים, כי זה רק גורם להם לפתח עמידות מהירה בניסיון לשרוד. אנחנו רוצים לפגוע ב"כלי הנשק" שלהם. כלי הנשק האלו כוללים חלבונים סיביים שנקראים עמילואידים (מזכירים קצת קורי עכביש).
הסיבים הללו מחמירים את הזיהום החיידקי משום שהם פוגעים במערכת החיסון שלנו ויוצרים רשת שמגינה על החיידקים. עמילואידים מוכרים בעיקר בשל מעורבותם במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון, שבהן הסיבים החלבוניים יוצרים משקעים במוח. העובדה שחיידקים גם מייצרים עמילואידים ויודעים לפרק אותם נותנת לנו תקווה שמחקר בנושא יוביל בנוסף להבנה טובה יותר של מחלות נוירודגנרטיביות.
כדי לחקור את החלבונים של החיידקים אנחנו מייצרים מהם גבישים, כמו גבישי סוכר או מלח רק הרבה יותר קטנים ומורכבים ואיתם נוסעים למאיץ חלקיקים. שם, כמו שרואים בתמונה, אנחנו מניחים את הגבישים בתושבת מיוחדת ומקרינים קרני X (קרני רנטגן) כדי לפענח את המבנה התלת ממדי של החלבון, עד לרמת האטומים שמרכיבים אותו. המבנים האלו מלמדים אותנו על תכונות המיוחדות של הסיב החלבוני. כשאנחנו יודעים יותר על המבנה, זה מאפשר לנו תכנון מדויק וממוקד של תרופות כנגד אותם כלי הנשק החלבוניים של החיידק.
עבודת החוקר מלאה במהמורות, ברגעי שיא והתרגשות וברגעי אכזבה ותכנון מחדש. כל זה מתעצם אפילו יותר בנסיעות הארוכות והאינטנסיביות למאיץ החלקיקים, שם אנחנו עובדים סביב השעון כדי להספיק כמה שיותר בזמן שמוקצב לנו, שהוא בדרך כלל 24 שעות רצופות. לפעמים אנחנו מצליחים לקבל יותר. אינספור רגעי משבר של תקלות והתמודדויות עם הבלתי צפוי, מהולים בהרגשה מדהימה של סיפוק, של שמחה ושל הישג. לראות את הסטודנטים שלי עובדים חסרי שינה, ובכל זאת מתמודדים עם האתגרים, נחושים להמשיך, ומתרגשים לראות מה תהיה התוצאה של העבודה הקשה שלהם. את המשמרות אנחנו מסיימים ביציאה לבאר מקומי כדי להפיג את המתח של העבודה במאיץ, לצחוק ולהעביר חוויות.
לחיות את המדע!
מיטל לנדאו, פרופסור משנה, הפקולטה לביולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
לאתר המעבדה: http://mlandau.net.technion.ac.il
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
