מהפכת החומרים: הכל עוד אפשרי
במעבדה לביו-חומרים וקורוזיה שבאוניברסיטת תל-אביב עוסקים במחקר ופיתוח ובמתן שירותים לתעשייה ולמערכת הביטחון במגוון תחומים, כולל הדפסה בתלת-ממד, ציפויים פונקציונליים ליישומים רפואיים ותעופתיים, קורוזיה, חקר כשל וניטור בלאי, כולל בגוף האדם
בגיל 17, כשהתלבטתי בין לימודי משפטים לבין קריירה כפסנתרן, המליץ לי קרוב משפחה לממש את כישוריי הריאליים וללמוד הנדסת חומרים, תחום שלטענתו היה בצמיחה מהירה בארה"ב, וצפוי לצמוח בעקבות זאת גם בישראל. מסתבר שהוא צדק.
חקר חומרים הוא התחום המדעי-טכנולוגי הקדום ביותר. השפעת החומרים על התפתחות האדם באה לידי ביטוי בשמות שלבי ההתפתחות בהיסטוריה האנושית: תקופת האבן, תקופת הנחושת, תקופת הברונזה, ותקופת הברזל. ייתכן שאנו חיים היום בתקופת הסיליקון.
מדע והנדסה של חומרים הוא תחום שנמצא בתנופה אדירה ועוסק בקשרים שבין שיטות ההכנה, המבנה, התכונות והיישומים של חומרים. חומרים מתקדמים מוגדרים בעולם כ"טכנולוגיה מאפשרת" (Enabling Technology), כי החומרים החדשים מאפשרים פיתוחים חדשים כמו מנועי טורבינה לתעופה, מכוניות בטוחות יותר עם צריכת דלק נמוכה, תאי דלק וסוללות, סיבים אופטיים לתקשורת, רכיבים ממוזערים למיקרו-אלקטרוניקה, שתלים והנדסת רקמות, בטון שקוף וחזק במיוחד, ביגוד וספורט, והרשימה לא נגמרת... אצלי במעבדה, שימושים תעופתיים וביו-רפואיים מהווים נדבך חשוב.
בתמונה למעלה רואים ציפוי לשתלים דנטליים ואורתופדיים, שפותח במעבדה שלי. לחומר קוראים הידרוקסיאפטייט, ותפקידו בעיקר לשפר את גידול העצם סביב השתל ואת קיבוע השתל. זה עובד, מפני שלגבישי הסידן-פוספט המרכיבים את הציפוי, אותם רואים בתמונה, יש מבנה ותכונות דומים למינרל העיקרי שמרכיב את העצמות שלנו.
לאחרונה, זכיתי לסיפוק רב, כאשר חברת שתלים בינלאומית, שרכשה את הטכנולוגיה שפיתחנו מאוניברסיטת תל-אביב, החלה להציג את הציפויים שלנו בירידי שתלים ובקטלוג שלה. מרגש אותי לראות פרי מחקר ממושך מוצג ביריד בינלאומי כמוצר שעוד מעט יהיה קליני-מסחרי. השתל החדש עובר בימים אלו ממש בדיקות לצורך קבלת אישור של רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) להשתלה בבני אדם. אני מקווה, שהתוצאות תהיינה חיוביות, ומצפה בכיליון עיניים ליום שבו הדור החדש של השתלים שלנו יושתל בבני אדם, בתקווה שיוביל לשיפור איכות החיים של רבים ולהפחתת עלויות.
שתלים לא מתחילים ונגמרים רק בציפוי שלהם, כמובן. לפני כמה שנים התקשר אליי מקנדה אורתופד ישראלי, שביצע במעבדתי את עבודת מדעי היסוד שלו ברפואה, וסיפר לי שמפרקי ירך מלאכותיים מסוג חדש, שהושתלו בחולים ביבשת אמריקה, החלו להישבר בעודם בגוף החולים. הצעתי שישלח את המפרקים השבורים אליי לישראל, והצלחנו לזהות מה גרם לכשל. בעקבות המאמר שפרסמנו בכתב עת, יצרנית השתל הפסיקה את שיווקו ותכננה אותו מחדש.
חייהם של חוקרים באקדמיה הישראלית תובעניים מאוד, ממכרים לפרקים, ודורשים מחוייבות והקרבה. אולם, הסיפוק הנובע מהעשייה מפצה על כך. זו פריבילגיה לקום כל בוקר מחדש עם חיוך על הפנים, אל יום חדש של אתגרים, הפתעות וחוויות מדעיות.
נעם אליעז הוא דור שמיני בארץ ופרופסור מן המנין במחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל-אביב.
למידע נוסף - האתר של פרופ' אליעז
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
