"חוקרים פרטיים": אלוהות בדמות אדם

אילוסטרציה(צילום: מתוך ויקיפדיה)

האדם, יצירת הפלא של הבריאה, מוצב בין שני עולמות. האינסופי והסופי, הנשגב והשפל. מרכז כובד אחד מושך אותו מעלה ואחד מושך אותו מטה; כוח אחד מושך לחסד ואחד לדין. האדם עשוי דמות כפולה, שנעה בין שמים לארץ.

חוקרים פרטיים - לכתבות קודמות

ספרות הקבלה ובלבה ספר הזוהר, עוסקים בקשר החידתי שבין האנושי לאלוהי. את דמות האל מתארים המקובלים כבנויה מעשרה כוחות, עשר הספירות, שכל אחת מהן מייצגת תכונות ואיכויות מנוגדות. נוסף לכך, האלוהות בנויה בדמות אדם, כצורת גוף אנושי ולו פנים, ידיים, רגליים ואף אברי מין נשיים וגבריים; והיא אף מכונה בכינוים 'אדם' ו'גוף'.

בספר בראשית נאמר שהאדם נברא 'בצלם אלוהים' זכר ונקבה, ומכאן שגם האלוהות בנויה זכר ונקבה. ואכן, המקובלים מציעים כי לאל ישנה בת זוג, ושמה שכינה. השניים נבראים כ'אנדרוגינוס' מחובר גב לגב, ולאחר מכן נפרדים בכדי להיפגש בצורה עצמאית ובשלה יותר.

כאשר נחשפתי לראשונה לספרות הקבלה חשתי שמדובר בטקסטים המייצגים פתיחות מחשבתית מרשימה, שמעוררת שאלות ביחס להנחות יסוד מודרניות רבות. למדתי באותה העת לימודי מגדר, וגיליתי להפתעתי שהזוהר מאתגר תפיסות עכשוויות של חירות מינית ומגדרית, והגדרות של 'זהות' ו'עצמיות'. כך לדוגמה, אברהם ושרה מייצגים דמויות שנשזרות במערכת הספירות האלוהית. לפי ספר הזוהר (לפרשת לך לך צו ע"א-ע"ב), השניים עוברים מסע מקביל של שינוי מיני ומגדרי. שינוי שמותיהם - משרי לשרה ומאברם לאברהם - מבטא שינוי רוחני והסכמה לכונן זהות חדשה שיוצרת יחד את שם האל המלא.

ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל

הכלים האקדמיים, כגון חקר המיתוס, הפסיכואנליזה והמגדר, הספרות וחקר הדתות, מאפשרים לי להתבונן על הזוהר גם במבט ביקורתי, לזהות עמדות שמדכאות נשים וזרים ולנתח את דרשותיו כביטוי למאבקים בין תרבויות. למשל, ניתן לראות בזוהר הדים לעימות ולשיח בין יהודים, נוצרים ומוסלמים בימי ביניים.

הצו היווני העתיק, "דע את עצמך", כלשון הכיתוב במקדש האורקל מדלפי, מתפרש מחדש באורה של הקבלה. מחקריי מוקדשים לנסיון לפענח את דרשות ספר הזוהר (שנכתב בקסטיליה שבספרד במאות ה 13-14) וטקסטים נוספים שחוברו בדורו, באמצעות תיאוריות פסיכואנליטיות ומגדריות.

אני שואלת, למשל, מה מלמדת תפיסת האלוהות הקבלית על הפסיכולוגיה של האדם? מה האדם מלמד מצדו על האל? מהי זהותן המינית והמגדרית של הספירות, וכיצד גישת המקובלים קשורה לתפיסות בנות זמננו, כמו התיאוריה הקווירית וזהויות מיניות נזילות.

עבורי מציעה ספרות הקבלה תפיסת עולם רוחנית נועזת, המסייעת להבין דרך האלוהות את סוד הנפש האנושית. זוהי הסיבה שבחרתי להתמקד בתחום זה. בניגוד לאל הפילוסופי המושלם, האל של המקובלים – משתוקק וחסר, מתגעגע וטועה. אל זה מתפתח וצומח, מתחדש ומתחיה, נולד בשנית ועובר דרך מצבי משבר ומוות נפשי - בדומה לאדם. כך עולה תמונה דינמית של אלוהות שמהדהדת ללב האנושי הפועם. המקורות הקבליים הנם מקור מתמיד של יצירתיות ומקוריות ומעיין נובע של חידוש. עמדות אלו יכולות לעורר הזדהות אצל הקורא העכשווי, אך בה בעת, כחוקרת קבלה מענין אותי לבחון גם את המקומות בהם אנו מייצגים תפיסות נוקשות ושמרניות למול הטקסטים העתיקים.

במבט מהצד ייתכן שנראה שאין כל הבדל בין מי ש'לומד קבלה' למי ש'חוקר קבלה', שהרי השניים מסורים לפיענוח הטקסט המסתורי והעתיק שמצוי בידיהם. עם זאת, מה שמייחד לתחושתי את עמדת החוקר, היא התנועה המתמדת בין המרחק והקרבה; היכולת להתרגש ולחוות את עולמם של המקובלים, אך בה בעת להתבונן עליהם מבחוץ, לתהות על המניעים שלהם, לבקרם ולזהות את המוטיבציות האנושיות, הצרכים והחסכים שמניעים כל אחד מאיתנו.

הנחת היסוד של המקובלים כי כל העולמות בנויים על עקרון ההתקשרות, האהבה והארוס, והללו כוללים גם אספקטים של רוע והרסנות. האלוהות ובני האדם, הזכר והנקבה, קשורים בעבותות זה בזה, ורק מתוך הסכמה להביט אל מרחבי התעתוע, הכפילות וההשתקפות, ניתן להבינם. טקסטים אלו דורשים מהקורא לצלול לעמקי נפשו ולהישיר מבט אל ההיבטים האפלים שבתוכנו, ומשם לשוב ולהקרא בשם 'אדם'.

ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל, מרצה למחשבת ישראל; חברת סגל בחוג לתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה. עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן ובמכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

פסיכואנליזה וקבלה

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".