מדוע סטודנטים מצטיינים בוחרים דווקא במקצוע ההוראה?

*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים

מקצוע ההוראה הוא מקצוע תובעני שלא זוכה להכרה הראויה ולתגמול הולם. מדוע, אם כן, סטודנטים שנמצאו כמצטיינים אקדמית, שיכלו ללמוד וחלקם אף התחיל ללמוד בתוכניות יוקרתיות באוניברסיטה, כמו כלכלה ומשפטים, החליטו לעשות שינוי ולבוא ללמוד הוראה? מה משך אותם למקצוע הזה? האם המניעים לבחירה היו מודעים להם? ואיזה תגמול נסתר, אבל משמעותי, היה עבורם בתפקיד של "להיות מורה"?

במחקר איכותני שנערך במכללה האקדמית אחוה, בראשו עמדו ד"ר אפרת קס מרצה בכירה בבית הספר לחינוך ולתארים מתקדמים וד"ר ארז מילר ראש החוג לחינוך, רואיינו סטודנטים בעלי נתונים פסיכומטריים גבוהים הלומדים באחוה בתכנית המצוינים של משרד החינוך, והתוצאות מפתיעות. מתברר כי בכל הקשור ללימודי חינוך ובחירה במקצוע ההוראה המניעים הלא מודעים גוברים על שיקולי שכר ותועלת.

הספרות המחקרית מצביעה על שני סוגים של מניעים לבחור בהוראה כקריירה: חיצוניים ופנימיים.

המניעים החיצוניים קשורים לתועלת שיכול המורה להפיק מעבר להוראה עצמה, כגון משכורת, תעסוקה יציבה, סטטוס ויוקרה תעסוקתיים, שעות נוחות וחופשות, או 'קרש קפיצה' לעבודות אחרות.

(צילום: shutterstock)

המניעים הפנימיים עניינם אהבה לילדים, הנאה מהוראה, הרגשת האחריות שהתפקיד מעניק ואתגר אינטלקטואלי. במסגרת זו ניתן לכלול גם מניעים אלטרואיסטיים, דוגמת רצון לתרום לחברה, לעזור לילדים/מתבגרים, לחלוק בידע שרכשו ולהוות סוכני שינוי חברתיים בקהילה לטובת הקהילה.

מספרות המחקר אנו גם יודעים שסטודנטים בני מיעוט אתני, ממשפחות עניות או בעלי קשיי קשב או למידה שחוו התנסויות חינוכיות שליליות כשהיו תלמידים בבית הספר, גילו ערנות רבה להזדמנויות החינוכיות הלא-שוויוניות הקיימות עבור ילדים בני מיעוטים וממשפחות עניות, לאי ההתאמה של תכנית הלימודים וההוראה הקיימת עבור תלמידים בני מיעוטים, או לצרכים של תלמידים עם לקויות למידה וקשב, ולצורך לבנות מחדש את בתי הספר והחברה. סטודנטים אלה ראו עצמם כסוכני שינוי חברתיים.

אסכולה אחרת במסגרת המניעים הפנימיים היא של חוקרים, בעיקר בשני העשורים האחרונים, התופסים את הבחירה בהוראה כניסיון למצוא משמעות לחיים. ישנם גם חוקרים המאמינים כי מניעים לא מודעים משפיעים על אנשים בבחירת הקריירה שלהם.

חוויה מתקנת

במהלך המחקר רואיינו 12 סטודנטים בטווח הגילים 23-34. שמונה מהמשתתפים החלו את לימודיהם בתוכניות אחרות באוניברסיטה ובמהלכם החליטו לעבור להוראה, 3 נוספים תכננו ללמוד מקצוע אחר באוניברסיטה ולא הוראה, ואילו רק סטודנטית אחת נרשמה מראש ללימודי חינוך מיוחד.

"הראיונות היו ראיונות עומק פתוחים שנמשכו כשעתיים, ובהם הסטודנטים התבקשו לספר את סיפור חייהם. מממצאי המחקר עולה כי הבחירה בהוראה נעשתה, כפי הנראה, כדי שהסטודנטים יוכלו לחוות חוויה מתקנת ולרפא פצעי עבר שלהם", מסבירה ד"ר קס. "אופיו של המקצוע, הכולל עבודה עם ילדים או נוער והיותו של המורה מנהיג בכיתה ובעל נוכחות מרכזית בחיי התלמידים, מאפשרת לתת מענה לצרכים לא מודעים אלו של המורים".

כך למשל, רונית (שם בדוי) חוותה חוויה של חוסר צדק כשהייתה תלמידה בבית הספר היסודי. כאשר תלמיד משך בשערה והכאיב לה המורה סירבה להקשיב לה והאמינה לאותו תלמיד. רונית החליטה להיות מורה כי היא רוצה, לדבריה, להיות 'לוחמת צדק' לילדים חסרי אונים על-מנת לתקן את חווית חוסר הצדק שחוותה כילדה. רונית לא הייתה מודעת למניע הזה והוא התחוור לה רק במהלך המחקר.

דוגמה אחרת היא של יעל (שם בדוי), שהוריה נפרדו כשהייתה בכיתה ז' וכילדה הייתה עדה לריבים ביניהם. הקשר עם האב, שהקים משפחה חדשה, היה מרוחק מאוד וגם הקשר עם אמא שלה היה קשה. בשל המצב המשפחתי, פעמים רבות היא עברה בילדותה ממקום למקום בארץ ובחו"ל. במהלך הריאיון עלה כי יעל מרגישה חוסר שייכות - לא למקום מסוים בגלל המעברים הרבים, לא למשפחת המוצא בגלל התפרקותה, לא לאב ולא לאם. לדבריה, הבחירה בהוראה מאפשרת לה להרגיש שייכת וההתמחות בחינוך מיוחד מאפשרת לה להרגיש כבעלת כוח המפצה על חווית חוסר האונים שחוותה סביב גירושי ההורים.

לסיכום, מנתוני המחקר עולה כי הבחירה בהוראה נועדה לתת מענה לארבעה צרכים לא מודעים: פיצוי על חוויה של חוסר אונים בילדות וחיזוק תחושת המסוגלות העצמית; גיבוש טוב יותר של הגדרת וגבולות העצמי; תחושת שייכות, אהבה ואכפתיות מהסביבה; וחוויה של פיצוי על תחושות של עוול וחוסר צדק שנחוו בילדות.

"לבחירה להיות מורה יש משמעויות הרבה יותר עמוקות מאלו המוכרות לנו", מסכמת ד"ר קס. "זו בחירה שמאפשרת תהליך של צמיחה אישית, גיבוש האישיות ופיצוי על חוויות חסך מהילדות. המודעות לכך יכולה לאפשר לאנשים איכותיים הרוצים לצמוח, לבחור בהוראה כקריירה ולהיות, מתוך מודעות זו, אנשים משמעותיים יותר עבורם ועבור סביבתם".