צלב מסוסיתא מהמאה ה-7 מגלה פרטים על הכיבוש המוסלמי
צלב כסף מוסתר, שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות של אוניברסיטת חיפה בעיר סוסיתא שליד הכנרת, מלמד על הסובלנות הדתית של החליפות המוסלמית הראשונה במאה השביעית לספירה
צלב כסף, שרקוע על חזיתה של משקולת ביזנטית שנתגלה בעיר סוסיתא והוסתר במכוון, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של אוניברסיטת חיפה. הממצא המיוחד מאפשר לחוקרים ללמוד על מערכת היחסים בין השלטון האסלאמי הצעיר לבין התרבות הנוצרית הביזנטית, באמצע המאה השביעית לספירה.
ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שמנהלת את החפירות בסוסיתא, מזרחית לכנרת, התייחס למשקולת הפליז, שמשקלה כ-160 גרם. "באופן כמעט אקראי גילינו כתם שכיסה את הצלב על חזית המשקולת והיינו בטוחים בתחילה שהוא לכלכוך", אמר החוקר. "מדובר למעשה בכיסוי מכוון של הסמל הדתי-נוצרי בידי האוכלוסייה הנוצרית עצמה, כדי שניתן יהיה להמשיך ולהשתמש במשקולת מול השלטונות המוסלמים החדשים. זוהי הפעם הראשונה שאנחנו מוצאים משקולת ועליה מסכה מעין זו".
העיר סוסיתא הוקמה במאה השנייה לפני הספירה ואחר כך הפכה להיות עיר ראשה בתקופות הרומית והביזנטית. העיר חרבה ברעש האדמה העז של 749, כאשר המרחב הארץ-ישראלי נשלט על ידי החליפות האסלאמית הראשונה מבית אומיה, שכבשה את הארץ באמצע המאה השביעית.
ממחקרי עבר של ארכיאולוגים והיסטוריונים, עלה כי בראשית השלטון המוסלמי, היה יחס של סובלנות כלפי האוכלוסייה הנוצרית. עדות לכך ניתן למצוא בסוסיתא עצמה, שבה לפחות שבע כנסיות המשיכו לפעול בתקופה זו ולא נמצא בהן שום סימן להרס. גם צלבי הבזלת הענקיים שהתגלו בחפירות ועיטרו את ראשי גמלוני הכנסיות, לא היוו כל בעיה מבחינת השלטון המוסלמי.
אלא שבאוניברסיטת חיפה אומרים כי הממצא הקטן שנתגלה, משקולת במשקל של 160 גרם, מספק עדות ייחודית וראשונה מסוגה למרקם היחסים העדין שבין השלטון החדש והתושבים הוותיקים. במהלך החפירות באתר גילה ד"ר בראדלי באולין משקולת פליז קטנה שהועברה למעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, אולם לאחר שבועות גילה מנהל המעבדה ד"ר אלכסנדר ירמולין כי הכתם המוזר על המתכת הסתיר צלב רקוע בכסף. "בהתחלה חשבנו שמדובר בזיהום אקראי וכבר התכוונו פשוט להסיר את הכתם הכהה ולהמשיך בשימור, אלא שמשהו הריח לנו כחשוד והחלטנו לעצור", סיפר ד"ר איזנברג.
לאחר גילוי הכתם התגלה כי בעוד שהמשקולת עשויה מפליז, הכתם עשוי משחת מתכת המורכבת מעופרת ובדיל, ושהיא נמשחה במכוון על הצלב. לאחר ביצוע הדמיה רדיוגרפיות ואולטרא-סונית במעבדות המרכז למחקר גרעיני שורק, עברה המשקולת תהליך שימור וחזרה להראות כמעט כפי שהייתה לפני כ 1,500 שנים: מידותיה היו 43 על 45 מ"מ ומשקלה 158.9 גרם; על חזיתה צלב הרקוע בכסף הניצב על גבי מסד חצי עגול; שתי אותיות יווניות הרקועות על גבי המשקולת ציינו את ערכה: 6 אונקיות; העיטור על חזית המשקולת סימל את הצלב על גבעת הגולגותא, מקום צליבתו של ישו בירושלים, ואילו הקשת והעמודים את כנסיית הקבר בירושלים.
כעת נותר לחוקרים לתהות מדוע מישהו כיסה את הצלב - כשהוא לא משחית את המשקולת, אלא ממשיך להשתמש בה למטרתה המקורית. לדברי ד"ר איזנברג, הסיבה נעוצה בכיבוש המוסלמי של הארץ במחצית המאה השביעית לספירה.
מצד אחד, המוסלמים איפשרו לתושבים הנוצרים להמשיך בפולחן, אך יחד עם זאת גם לסובלנות שלהם יש גבולות. "הצלב כוסה במכוון בידי אנשי הכנסייה במהלך התקופה האסלאמית הקדומה בכדי שיוכלו להשתמש במשקולת זו ויתר המשקולות בערכה הרשמית בכנסייה המרכזית בעיר תוך כדי עבודתם מול המנהל המוסלמי בטבריה", מסכם ד"ר איזנברג. "זהו בדיוק הקו שניתן למתוח במהלך תקופה זו של החלפת שלטון, בין חופש ניכר בדת ותרבות לבין הנקודה שבה נאלץ פקיד מוסלמי לאחוז מולו בסממן נוצרי מובהק".
מחקרה של המשקולת ומשמעותה התפרסם לאחרונה בכתב העת Israel Exploration Journal. המשקולת מוצגת במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה.
לפנייה לכתב/ת 
