במכון דוידסון ידמו איך ייראו החיים על המאדים
תערוכה חדשה, שתיפתח ביום שני בשבוע הבא, תמחיש למבקרים איך יראו החיים על כוכב הלכת השכן. מנכ"לית מכון דוידסון אמרה לקראת פתיחת התערוכה: "אנחנו יכולים כיום ליצור מציאות מדומה שבה נרגיש ממש כאילו שאנחנו כבר שם"
ביום שני בשבוע הבא תיפתח תערוכת הקיץ של מוזיאון גן המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי - "סיבוב על מאדים". במסגרת התערוכה יזכו המבקרים להצצה על כוכב הלכת השכן, ילמדו על תנאי המחיה של האסטרונאוטים שאמורים להגיע אליו בעתיד, ויענו על השאלה המסקרנת ביותר - מה צריך לקרות כדי שיום אחד נוכל לחיות על כוכב הלכת האדום.
מטרת התערוכה "סיבוב על מאדים" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, היא לעורר את סקרנותם של המבקרים סביב כוכב הלכת המדובר ביותר במערכת השמש שלנו. לקראת פתיחת התערוכה, יום לאחר גמר המונדיאל, סיפרה מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר ליאת בן-דוד, על חשיבות לימוד תחום המדעים.
ד"ר בן-דוד אמרה כי ישנן שלוש סיבות מרכזיות שבגללן כל אחד צריך ללמוד מדעים, גם אם זה לא יהיה המקצוע שבו נעסוק. "שלוש הסיבות הן: לתת מענה מושכל ולוגי לסקרנות הטבעית הטבועה בנו, המניעה אותנו להכיר, להבין ולעצב את חיינו ואת הסביבה; לקבל החלטות יומיומיות על בסיס חשיבה ביקורתית המבוססת על נתונים, ממצאים ועובדות; ולהמשיך לתמוך ולפתח את המדע כאחד מההישגים הכבירים של האנושות, המאפשר לנו לקדם את איכות חיינו וסביבתנו", היא פירטה.
התערוכה עוסקת בכוכב הלכת הקרוב אלינו, שאליו ינסו להגיע אסטרונאוטים בעשורים הבאים. על חקר החלל, אמרה ד"ר בן-דוד: "חקר החלל הוא אחד המדעים העתיקים ביותר הקיימים. השמיים זרועי-הכוכבים היו ה'מסך' הראשון שבו התבוננו בני האדם. הם מצאו בו חוקיות, תנועה, תופעות מעוררות השתאות, חשש ודמיון כאחד. הם צברו ידע אסטרונומי ששימש לתכנון החיים והזמן, לחיזוי שימושי ודתי, לפיתוח הדמיון, לפולחנים ולניווט - תהליכים שעליהם התבססו כל התרבויות", היא אמרה. "עם התפתחות המדע והטכנולוגיה המודרניים, מהמאה ה-20 ואילך, היכולת לחקור את החלל ומרחביו פרצה הרבה מעבר לגבולות הפיזיים של האדם ושל כדור הארץ - וגבולות הדמיון האנושיים אתם. פסיעות אדם על הירח הפכו מרעיון מופרך למציאות, ובאופן טבעי הצעד הבא שהאדם מבקש לעשות הוא על פני כוכב הלכת השכן והדומה-יחסית לזה שאנו חיים עליו, מאדים".
ד"ר בן-דוד סבורה כי "להעביר את חומר הלימוד" אינו מטרה חינוכית ו"כבר מזמן ראוי שיפוס מהעולם". לדבריה, "החינוך בכלל, במדעים ובכל תחום אחר, עוסק בפיתוח סקרנות טבעית, ערכים, תובנות ודרכי קבלת החלטות והתנהגות החשובים לפרט ולחברה כאחד. לימוד מדע אינו יכול להסתפק בלימוד של גוף ידע ותובנותיו, אלא צריך לשאוף לפיתוח תפיסת עולם שעיקרה שימוש בחשיבה ביקורתית-לוגית על מנת לשאול ולענות על שאלות העוסקות במכלול מרכיבי הסביבה והיקום, שאנחנו אחד מהם, ועל יחסי הגומלין שבין מרכיבים אלה".
עד כמה התערוכה באמת ממחישה למבקרים איך חיים על המאדים? ד"ר בן-דוד השיבה: "אנחנו חיים בתקופה מרתקת ומלהיבה, שבה אנחנו כבר לא חייבים לחכות עד שממש נגיע למאדים כדי לדעת איך זה מרגיש. אנחנו יכולים כיום לשלב בין הידע שלנו באסטרונומיה לבין היכולת המדעית-טכנולוגית שלנו וליצור מציאות מדומה שבה נרגיש ממש כאילו שאנחנו כבר שם. איך בכלל נראים פני השטח במאדים? איך ננוע ממקום למקום? מה נאכל במאדים ומה יהיה המשקל שלנו על גבי המאדים? האם בכלל ניתן לחיות על המאדים ואם כן - באילו תנאים? בתערוכה 'סיבוב על מאדים' כל אחד ואחת יהפוך לחוקר חלל שיזכה להתנסות בתשובות לשאלות האלה ולהרגיש כאילו הוא אכן מבקר במאדים".
לאתר של גן המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
