עשור לחוק אוויר נקי: התועלת הצפויה - 115 מיליארד שקל
ממחקר שערכו במשרד להגנת הסביבה עולה כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - חוסך לציבור ולמדינה 3 שקלים. החסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור
התועלת מחוק אוויר נקי והפחתת מזהמים ממפעלים ותחבורה צפויים להסתכם ב-115 מיליארד שקל. כך עולה ממחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה לרגל 10 שנים לחוק.
במחקר שביצע המשרד, באמצעות יועצי חברת DHVMED, נבחנו התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) לאסדרת פליטת מזהמים לאוויר מ-175 מפעלי תעשייה ותחנות כוח. המחקר מראה, כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - חוסך לציבור ולמדינה 3 שקלים. החסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור. מהבדיקה שנערכה עולה כי רוב המפעלים בכל ענפי התעשייה וייצור האנרגיה חוצים את מבחן הכדאיות הכלכלית ומניבים תשואה חיובית למשק. העבודה הוצגה היום (ה') באירוע משותף שקיים המשרד להגנת הסביבה, השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, אדם טבע ודין והתאחדות התעשיינים.
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי הליך ההסדרה חייב השקעות גבוהות באמצעי הפחתה של פליטות מזהמים ב-38 מיליארד שקל. הרוב, כ-34 מיליארד שקל, הושקע בתחנות הכוח הפחמיות, והניב תועלת מרובה. סך התועלת הצפויה מיישום מדיניות ההיתרים בכל המפעלים נאמדת בכ-115 מיליארד שקל - כ-100 מיליארד שקל מתוכם צפויים כתוצאה מהפחתת מזהמי אוויר בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל.
"ההשקעה בצמצום זיהום אוויר באמצעות חוק אוויר נקי הייתה כדאית מכל הבחינות. ניתן להיות גם סביבתי וגם כלכלי", אמר השר להגנת הסביבה זאב אלקין. "צעדים אלה תורגמו לצמצום משמעותי בפליטות זיהום אוויר באזורים עירוניים ולהפחתת הפליטות בתחנות הפחמיות . כדי לשמר את ההישגים האלה ניצבת לפנינו עוד עבודה מרובה בתחומי האכיפה ,קידום תוכניות לתמיכה בהשקעות סביבתיות בתעשייה".
במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי עד לכניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי, נעשתה הבקרה על שיעורי פליטת מזהמים של מפעלי תעשייה וייצור אנרגיה בדרך במסגרת פרטנית של הליכי רישוי עסקים או צווים אישיים. הפיקוח על כלי רכב מסחריים וציים של כלי רכב נעשה בדרך של תקנות. חוק אוויר נקי שנחקק ב-2008 נועד להסדיר פליטת מזהמים לאוויר מכל מקורות הפליטה. בתקנות שהותקנו עם כניסת החוק לתוקף, נקבעו ריכוזיים מרביים בסביבה של מזהמי אוויר שהנפוצים שבהם: תחמצות גופרית (SO2), תחמוצות חנקן (NOX), חלקיקים (PM10, PM2.5) ותרכובות אורגניות נדיפות (NMVOC) שונות כגון בנזן (C6H6).
עורכי המחקר הניחו כי יש קשר בין נתוני תחלואה ותמותה באוכלוסייה וחשיפה למזהמי אוויר. הם בחנו כ- 2,100 מקורות פולטי מזהמים וריכוזי המזהמים וקצב הפליטות השנתי. מהבחינה עלה כי ההפחתה העיקרית ביותר צפויה בתחמוצת גופרית (הפחתה כוללת של 80%) ותחמוצת חנקן (60%). בשלב השני חושבו התועלות הכלכליות על ידי הכפלה של שיעור ההפחתות בערכי ה"עלויות החיצוניות" למזהמים, ערכים שהם תוצר הקשר בין רעילות המזהם ובין ההשפעות על בריאות האדם. במשרד להגנת הסביבה הוסיפו כי בחישוב ובשקלול הנתונים נמצא כי הפחתת המזהמים מניבה לציבור ולמשק תועלת כלכלית הנאמדת ב- 115 מיליארד שקלים.
"החוק נועד בראש ובראשונה לתרום לאוויר נקי והגנה על בריאות התושבים, אבל היום אנחנו יודעים כי חשיבותו רחבת היקף הרבה יותר - בעצם היותו מקרה לדוגמה המלמד על היכולת לעצב מציאות באמצעות חקיקה סביבתית מערכתית, לנו ולדורות הבאים", אמר מנכ"ל אדם טבע ודין עמית ברכה.
אבל מסתבר שלא כולם מרוצים. בהתאחדות התעשיינים אמרו כי "חוק אוויר נקי כולל פגמים משמעותיים- הוא קיצוני ומחמיר ביחס למדינות ה- OECD ובמקרים רבים כלל אינו ישים". בהתאחדות התעשיינים מבקשים כי החוק ישונה כך שיאפשר לתעשיינים לעמוד בדרישות - הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת משך זמן ביצוע ההשקעות להפחתת הפליטות
לפנייה לכתב/ת 
