הפיתה העתיקה בעולם התגלתה בירדן
אלפי שנים לפני ראשית החקלאות: במדבר השחור נמצאו שרידי לחם עתיק, שנאכל כנראה רק באירועים מיוחדים. היה טעים?
הם גרו באזורנו לפני קרוב ל-15 אלף שנים, אלפי שנים לפני ראשי החקלאות - וכמונו גם הם אכלו פיתות: שרידים מפוחמים שנמצאו באתר פרהיסטורי בצפון מזרח ירדן העניקו למדענים הפתעה טעימה - הפיתה העתיקה בעולם.
פרטי התגלית פורסמו אתמול (יום ב'). באח מאבן באתר "שובאייקה 1" שבמדבר השחור נמצאו גושים קטנטנים בגודל של כמה מילימטרים - שרידים של לחם עתיק. חשיפה זו מוכיחה כי הציידים-לקטים במזרח התיכון השיגו את פריצת הדרך - הכנת הלחם - זמן רב לפני שהיה ידוע עד כה, ואלפי שנים לפני תחילת העידן החקלאי.
הלחם השטוח, שנעשה ככל הנראה בלי שמרים ומזכיר את הפיתה, הוכן מדגנים כשעורה, שיבולת שועל ואיינקורן, זן חיטה עתיק. הדגנים הונחו על הקרקע ונופו, ולפני האפייה גם לשו אותם.
מכיני הפיתה הפרהיסטורית היו אנשי התרבות הנאטופית, שהחלו באותה תקופה לאמץ משכנות קבע במקום חיי נוודות. עדויות לפועלם ניתן לראות גם במקומות רבים בצפון הארץ, בין היתר בנחל מערות ובנחל אורן שבכרמל.
"נוכחות הלחם באתר כה עתיק היא דבר יוצא דופן", אמרה אמאיה אראנס-אוטגי, חוקרת ארכיאו-בוטניקה מאוניברסיטת קופנהגן שהובילה את המחקר שפורסם במגזין Proceedings of the National Academy of Sciences.
לדבריה, עד כה מקורות הלחם קושרו לתחילת החברות החקלאיות שעיבדו דגנים וקטניות. העדות העתיקה ביותר ללחם עד כה הייתה מאתר בטורקיה שמתוארך ללפני 9,100 שנה.
"כעת אנחנו צריכים לבחון אם יש קשר בין ייצור לחם למקורות החקלאות", אמרה אראנז-אוטגי. "קיימת אפשרות שהלחם היה התמריץ לבני האדם להתחיל בטיפוח חקלאות ושדות, אם אכן זה היה מזון מבוקש". צוות החוקרים אמר כי המאמץ שהיה דרוש להכנת הלחם הוביל לכך שהדבר נעשה כנראה רק באירועים מיוחדים.
הארכיאולוג טוביאס ריכטר מאוניברסיטת קופנהגן, שהשתתף אף הוא במחקר, הצביע על ההשלכות התזונתיות של הוספת לחם לתזונה: "לחם מספק לנו מקור חשוב לפחמימות וחומרים מזינים, כולל ויטמין B, ברזל, מגנזיום וסיבים".
העדויות מהאתר הפרהיסטורי מראות כי תזונת אנשי התרבות הנאטופית התבססה הן על בשר והן על מוצרים מן הצומח. האח העגול, שקוטרו היה כמטר, נבנה מאבני בזלת שטוחות ומוקם בין הבקתות.
אראנז-אוטגי אמרה כי החוקרים החלו בתהליך ניסיון הכנתו מחדש של הלחם העתיק, וכבר הצליחו להכין קמח מהפקעות שהיו בשימוש במתכון הפרהיסטורי. בכל מקרה, מדובר בטעם נרכש: "הטעם של הפקעות די חולי ומלוח. אבל יש לו גם מתיקות".