כמה שווה עץ? תלוי את מי שואלים
פקיד היערות במשרד החקלאות קיבל הערכות מאגרונומים על שווי עצים, המיועדים לכריתה במקומות שבהם יוקמו בניינים. אלא שבשל פערים גדולים בין ההערכות לבין חוות הדעת של פקיד היערות - הוחלט לשנות את הקריטריונים לטובת העצים
בעקבות מניפולציות של יזמים הוחלט על שינוי בקריטריונים להערכות הערך של עצים, כתנאי לאישור תוכניות בנייה. השינוי מגיע בעקבות פערים של עשרות ואפילו מאות אחוזים בין הערכות השווי של העצים שניתנו על-ידי סוקרים לאלו של פקיד היערות במשרד החקלאות.
החל מנובמבר 2008, כל עץ בוגר בישראל הוא אילן מוגן על פי חוק. על אדם המעוניין לכרות עץ בוגר או להעתיקו למקום אחר - לקבל אישור מהגורם המוסמך שהוא פקיד היערות האחראי על האזור שבו צומח העץ. לצורך כך שוכרים היזמים אגרונומים, העורכים מיפוי של העצים הקיימים בשטח שעליו יוקם הפרויקט. במיפוי כל עץ זוכה להגדרת הערך שלו. מדובר בערך המתבטא גם בכסף. אם היזם יבקש לכרות את העצים, יהיה עליו לנטוע עצים בשווי הכלכלי של העצים שהוא כרת.
כך לדוגמה, בחוות דעת שהוגשה לפקיד היערות בנוגע להקמת מכון כושר במרכז יהודי-ערבי יפו, קבע האגרונום כי העצים במקום שווים כ-30 אלף שקלים. מדובר היה בעצי וושינגטוניה חסונה ופיקוסי שדרות. פקיד היערות דחה על הסף את הסקר, שלדבריו "כלל אינו משקף את המציאות". אחד העצים הוא עץ ענק, הנצפה מכל מקום במרחב ופקיד היערות דרש כי ישמרו אותו. הערך החליפי עודכן ועמד על 183 אלף שקלים, כלומר למעלה מפי 6 ממה שקבע האגרונום ששכר היזם. "כריתה של פיקוס כה מפואר ובעל תפקיד כה חשוב מבחינה ציבורית היא עוול מבחינתנו", כתב פקיד היערות, שביקש לשנות את התוכנית כך שיתחשבו בעצים במקום.
בתוכנית של בית ספר צמרות של עיריית תל אביב נסקרו 77 עצים, מתוכם 66 עצים בוגרים. מגישי התוכנית ביקשו לכרות עצים רבים, בהם חרוב מצוי, דולב אדרי, דולב קליפורני ואלוני התבור ומגלון אפריקני. היזם העריך את כל העצים בשווי של כ- 16 אלף שקלים, כשבפועל הערכת משרד החקלאות הייתה פי 2 מהערכת היזם.
פקיד היערות במשרד החקלאות, ד"ר ארז ברקאי, הסביר כי שינוי הקריטריונים הוא חלק ממהלך גדול יותר להפחתת הנטל הרגולטורי. "בסקר העצים יש סובייקטיביות של שני מדדים: ייחוד העץ והתרומה הסביבתית", הוא הסביר. "ראינו שאדריכלי נוף וסוקרים שמועסקים על ידי היזמים לא בהכרח משקפים את הערכיות האמיתית והנכונה של העצים. הערכיות אמורה לשקף למתכנן ולאדריכל איזה עצים שווה להשקיע בתכנון כדי לשמרם ואילו נידונו לכריתה".
וזה לא הכל. בפרוייקט במועצה האזורית משגב נסקרו 703 עצים בוגרים, מתוכם נמצאו 666 לכריתה. כלומר, השמדה של 95% מהעצים הבוגרים. פקיד היערות לא קיבל את הסקר הזה ואת תג המחיר לכל עץ, שעמד על 390 שקלים. פקיד היערות הורה לשמר רבים מהעצים, בהם לבנה רפואי, אורן קפריסאי, פקאן תרבותי, חרוב מצוי ותות שחור ועצים נוספים רבים, בהם חורשה יפה וירוקה.
בשל מקרים אלו ורבים נוספים, הוחלט במשרד החקלאות לעדכן את הקריטריונים ולאמץ קריטריונים אובייקטיבים מוחלטים ובלתי תלויים, שישקפו בצורה ישירה את האינטרסים הציבוריים לטובת העצים ושימורם. המהלך מבצוע כחלק מן התוכנית המשרדית לשיפור הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה. השינוי ייכנס לתוקף באופן מידי.
על-פי ההערכות, קביעת קריטריונים ברורים, ודאיים ואובייקטיביים יותר תמנע פרשנויות שונות ופתח לסחיטה, דבר שצפוי להקל על על פקידי היערות ברחבי הארץ בבואם לבחון את תוצרי הסקר. המעבר לקריטריונים ברורים ואובייקטיביים גם יצמצם בירוקרטיה והליכים מיותרים שמבוצעים כיום בשל הסובייקטיביות של סקרי העצים. "ברגע שהסקרים לא משקפים בצורה נאמנה את ערכיות העצים, נוצר מצב שמגיעים לפקידי היערות - שקובעים שהערכיות גבוהה יותר. מי צודק? זו שאלה טובה. וזו שאלה שקשה להכרעה בגלל המדדים הסובייקטיבים. ראינו לנכון לשנות אותם למדדים אובייקטיביים ואבסולוטיים שימנעו את הסחר מכר הזה, כך שתתקבל תמונת המצב המדוייקת ביותר", אמר ד"ר ברקאי.
הקריטריונים החדשים
לצורך כך, הושארו הקריטריונים "מין העץ" ו"מצב בריאותי" והוחלפו הקריטריונים "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית". בתוך כך, עודכנה שיטת הניקוד בכל קריטריון באופן הבא:מין העץ - לפי טבלת ערכיות שמפרסם הרגולטור. ציון שנע מ-1 נק' עד-5 נקודות. במסגרת זו נערך ריענון של טבלת ציוני מין העץ תוך התחשבות כוללת בערך של כל מין ובפוטנציאל של אותם עצים.
מצב בריאותי - מצבו הבריאותי של העץ נקבע על סמך בדיקה ויזואלית חיצונית ומתייחס למצב העץ במועד.
עריכת הסקר. הקריטריונים לקביעת מצבו הבריאותי של העץ חודדו כדי שיהיו חד משמעיים. שיטת הניקוד החדשה של המצב הבריאותי בוחנת שני פרמטרים מרכזיים: זווית נטיית הגזע ושיעור הנגעים, הפגעים והריקבונות בעץ. כל מדרגת ניקוד מתייחסת למצב שונה של זווית הנטייה ושיעור הנגעים, הפגעים והריקבונות.
מיקום העץ - ניקוד מיקומו של העץ במרחב מתייחס לשני מצבים עיקריים: עץ בתחום היישוב (ערים, ישובים כפריים וקהילתיים וכו') ועץ במרחב הפתוח. הבדלה זו נוצרה בשל ההקשר המרחבי של העץ ותועלתו הציבורית. היות שעצים במרחבים הבנויים משפיעים ישירות ולאורך זמן על הציבור – נמדדת השפעתם על פי מיקומם בממשק הציבורי. עצים המצויים במרחבים הפתוחים מצויים בסכנת פיתוח עיקרית מתשתיות אורכיות (כבישים, מחלפים, מסילות, צנרות הובלה לתשתיות) וחלקם הגדול מוגן בתחומי שמורות הטבע, היערות, והגנים הלאומיים.
חופת העץ – ניקוד קוטר חופת העץ נובע מהידע המצטבר כי איבר העץ התורם את מכלול התרומות הסביבתיות, האקולוגיות, הנופיות והאקלימיות הינו חופת העץ. לפיכך, ככל שחופת העץ גדולה יותר כך תרומתו למרחב הסביבתי רבה יותר. הציון יקבע לפי הקוטר הגדול ביותר של החופה והוא נועד לשקף את התרומה הסביבתית של העץ.
לפנייה לכתב/ת 
