לנון או מקרטני? המתמטיקה נותנת תשובה
החידה נפתרה: 53 שנה אחרי צאת "In My Life" של הביטלס, מחקר מגלה - זהו מלחין אחד השירים הגדולים בהיסטוריה
זה אחד מהשירים שדורגו בצמרת רשימת כל הזמנים, וחתומה עליו הלהקה הגדולה בהיסטוריה. אבל כבר עשרות שנים מתנהל ויכוח מי הלחין את "In My Liife" של הביטלס - ג'ון לנון או פול מקרטני. עכשיו סוף-סוף יש תשובה, תשובה מתמטית.
השיר, שיצא ב-1965 כחלק מהאלבום Rubber Soul, דורג בעבר במקום ה-23 ברשימת המגזין "רולינג סטון" של השירים הגדולים בהיסטוריה, ובמקום החמישי ברשימת 100 השירים הגדולים של הביטלס. מגזין "מוג'ו" אף דירג אותו בשנת 2000 כשיר הטוב בכל הזמנים. אבל כמו ביצירות אחרות של הביטלס זהות הכותב והמלחין לא הייתה ברורה, והקרדיט ניתן במשותף ללנון ומקרטני.
האזינו ל-In My Life
בריאיון ב-1980 ל"פלייבוי" אמר לנון כי הוא הכותב והדגיש: "זה השיר הראשון שכתבתי שהיה במודע על חיי". לצד זאת הוא הוסיף כי מקרטני סייע בחלק מהשיר. ארבע שנים לאחר מכן, בריאיון לאותו מגזין, הציג מקרטני נקודת מבט שונה. "אני חושב שאני כתבתי את המנגינה. בנוגע לכך אנחנו לא ממש מסכימים. או שג'ון שכח או שהוא לא חושב שכתבתי את הלחן". כבר אז לנון לא היה בחיים, אבל היום - 34 שנה לאחר הריאיון של מקרטני – מחקר חדש מגלה כי לנון כתב הן את המילים, והן את הלחן.
הפרופ' למתמטיקה חובב הביטלס, ג'ייסון בראון, ניסה לפתור את חידת In My Life בשנים האחרונות, ועשה זאת בסיוע שני מתמטיקאים מהרווארד - מארק גליקמן ורייאן סונג. גליקמן הציג את המחקר בכנס סטטיסטיקאים בקנדה ובריאיון לרשת האמריקנית הציבורית NPR הסביר מתמטיקאי אחר, קית דוולין מסטנפורד, כיצד הם הגיעו לתשובה.
המפתח הוא מודל bag-of-words (מודל BoW) שמיושם בבעיות של סיווג תמונה, על ידי כך שמסתכלים על חלקים בתמונה כעל מילים ויזואליות. לדברי דוולין, לוקחים טקסט ומפשיטים ממנו את הדקדוק וסדר המילים: "הופכים את זה לאוסף מילים, ואז אפשר לספור את תדירות הופעתן".
בראון, גליקמן וסונג השתמשו במודל זה במוזיקה, וניתחו מגוון קטעים מתוך 70 נעימות של הביטלס. הם הגיעו ל"שק של תווים ואקורדים" במקום של מילים, אבל יכלו לנתח את התוצאות באותו אופן. "הם גילו שיש 149 מהלכי תווים ואקורדים שמופיעים בכל שירי הביטלס. ואלו אופייניים לאדם אחד או לאחר", אמר דוולין.
ברגע שאלו מופו, כדי לאתר את המלחין האמיתי של In My Life היה צריך רק לספור. "לפי הניתוח המתמטי, הסיכוי שמקרטני כתב את השיא הוא 0.018 - זה למעשה אפס", הסביר דוולין.
הוא אמר כי התוצאה מובהקת ושהוא סומך על המתמטיקה יותר מאשר על זיכרונות אישיים שניתנו יותר מ-15 שנה לאחר מכן, "במיוחד כשידוע שהם כתבו במשותף בשנות השישים במצב נפשי שהשתנה כל העת עקב כל הדברים שהם לקחו ובלעו".
לפנייה לכתב/ת 
