חוקרים מנסים לפצח את סוד גידול האננס בישראל

אננס הוא פרי מאוד אהוב בישראל, אולם למרות זאת אנחנו כמעט שלא יודעים כלום על אננס ישראלי: כמעט כל המידע שיש לנו עליו מבוסס על מחקרים שנעשו בחו"ל. מה שאנחנו כן יודעים הוא מחירו הגבוה, שמקורו בגידולים המקומיים, המחסור בתחרות ועלויות ייבוא גבוהות.

כיום מייבאים אננס מהרפובליקה הדומיניקנית ומקניה, וכמו בכל בקשה לייבוא תוצרת חקלאית, גם האננס משתי המדינות הללו נבדק בתהליך קפדני להערכת הסיכונים הקיימים, כדי לשלול כניסת נגעים ומזיקים חדשים העלולים להרוס ענפי חקלאות רבים. לשם כך נדרשים היבואנים לכרות את הכתר של הפרי, שבבסיסו נמצאים לרוב הנגעים, אולם כריתה זו מקצרת משמעותית את חיי המדף של האננס המיובא. היבואנים נאלצים לייבא את הפרי לישראל באמצעות הובלה אווירית בלבד, המייקרת משמעותית את מחירו של הפרי.

פרופ' אלי פאליק ואננס(צילום: יובל חן)

היקף גידול האננס המקומי קטן יחסית ולפי נתוני משרד החקלאות עומד על כ־2,500-2,000 טון בשנה בלבד, והוא נחשב לפרי שפחות אהוב על החקלאים בגלל זמן הגידול הארוך שלו, כ־18 חודשים, וחיי המדף הקצרים. כעת מנסים חוקרי מכון וולקני בשיתוף מו"פ דרום לפצח את סוד חיי המדף של הפרי, לבדוק איך האקלים הישראלי משפיע על חיי המדף שלו ולמצוא את הזנים המועדפים.

(צילום: יובל חן)