צבאים ניצודו בגליל במאה ה-2 כדי לייצר קלף לספרי תורה
חוקרים מארה"ב ומהמכללה האקדמית כנרת, שבדקו את עצמות הצבאים שנמצאו ביישוב היהודי העתיק שיחין, סבורים כי עורות בעלי החיים עובדו לקלף שעליו נכתבו ספרי תורה, מזוזות וקמיעות
החפירה שנערכת זו העונה השישית מטעם אוניברסיטת סמפורד באלבמה ארה"ב, בראשותו של פרופ' ג'יימס ריילי סטריינג' בשיתוף עם מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת בראשותו של פרופ' מרדכי אביעם, וכן פרופ' טום מקולה מאונ' קוסטל קרוליינה, מתמקדת בחשיפת שרידי מתקני ייצור כלי החרס, שבהם היה היישוב שיחין מפורסם במשנה ובתלמוד.
פרופ' אביעם סיפר על הממצאים: "בתום העונה הנוכחית הועברו עצמות בעלי חיים לזיהוי, ובבדיקה שערכה ד"ר קופ נמצא, כי למעלה מ-13% מעצמות בעלי החיים הן של צבאים. מדובר באחוז גבוה מאוד ביחס לאתרים אחרים, כולל בתקופות קדומות יותר שבהן הייתה חלק מצריכת הבשר מבוססת על ציד. ההלכה היהודית לא עודדה ואפילו השתדלה למנוע ציד יונקים, בין היתר בשל בעיות כשרות. לכן נראה, כי מציאת כמות גדולה כזו של עצמות צבאים ניצודים קשורה לעניין אחר".
החוקרים בדקו במקורות התלמודיים ומצאו את הדברים הבאים במסכת כתובות דף קג ע"ב: "אמר רבי חייא: אני אעשה לתורה שלא תשתכח מישראל. מה אעשה? אלך ואזרע פשתן, ואסרוג רשתות, ואצוד צבאים, ואאכיל את הבשר ליתומים, ומן העורות אתקן מגילות, ואכתוב חמישה חומשי תורה, ואלך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות, ואקריא לחמישה תינוקות חמישה חומשים, ואשנה לשישה תינוקות שישה סדרי מישנה, ואומר להם: עד שאחזור ואבוא, הקריאו והשנו זה לזה. וכך אעשה שלא תשתכח תורה מישראל. וזהו שאמר רבי: גדולים מעשי חייא".
פרופ' אביעם הוסיף, כי "רבי חייא חי בסוף המאה השניה וראשית המאה השלישית לספירה, היה אחד מגדולי החכמים, ולאחר שעלה מבבל התיישב בטבריה, הרבה לבקר בציפורי הסמוכה לשיחין כדי להיפגש עם רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. מדבריו עולה בבירור, כי צייד הצבאים במרחבי הגליל נועד לא רק לבשר, אלא גם לשם עיבוד עורותיהם לקלף שעליו נכתבו ספרי תורה, מזוזות וקמיעות. מעדותו של רבי חייא עולה גם שהצייד נעשה ברשתות, ולא בכלי נשק, כדי שניתן יהיה לשחוט את בעל החיים שחיטה כשרה".
אתר שיחין ממוקם בתחום הגן הלאומי ציפורי ובמרחב הגדול של יער אלוני-שפרעם. גם היום ניתן לראות מדי פעם צבי בודד בין העצים, אך הכבישים החדשים והיישובים הצפופים בסביבה, גרמו לכך שהצבאים נעלמו כמעט לחלוטין מנוף ציפורי וסביבתה, אך מצויים במספרים גדולים ברמות הגליל המזרחי וברמת הגולן.
ד"ר רם בוכניק, ארכיאוזיאולוג ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, חזר ובדק את ממצאיה של ד"ר קופ, ולדבריו, "בבדיקה שנערכה בעבר במגילות מדבר יהודה, התברר כי חלק מהעורות שעליהם נכתבו ספרי הקודש גם הם של צבאים, וכי במקורות תלמודיים ומאוחרים יותר יש המלצה להשתמש בעורות צבאים לקלף מגילות באשר הם רכים וטובים לכתיבה. מגילות עור ועליהם טקסטים מקראיים או אחרים, השתמרו רק באזור היבש של הארץ, במדבר יהודה, אך הממצא של עצמות הצבאים בשיחין ביחד עם המקור התלמודי הברור, מצביעים על ייצור מגילות קלף בכפרי הגליל, שנמכרו בוודאי לסופרים שישבו בציפורי הבירה השכנה".
לפנייה לכתב/ת 
