יום האורנג-אוטן: 10 עובדות על "איש היער"

היום (א') מציינים בעולם את יום האורנג-אוטן. לרגל היום קבלו 10 עובדות לבעל החיים הנמצא בסכנת הכחדה, המכונה באינדונזיה "איש היער".

1. האורנג-אוטניים חיים בטבע רק באיים בורניאו וסומטרה. מאובנים שנמצאו בוייאטנם, דרום סין, מלזיה ולאוס מצביעים על כך שתפוצתו בעבר הייתה רחבה הרבה יותר, וכללה את רוב דרום-מזרח אסיה.

אורנג-אוטן בשבי

2. האורנג-אוטן יכול להגיע עד לגובה של 1.80 מטר. מראהו מגושם ובטנו רחבה מחזהו. הידיים שלו ארוכות. משקלו בטבע הוא עד 90 ק"ג לזכרים ו-50 ק"ג לנקבות. צבעו של האורנג-אוטן אדמדם ופרוותו דלילה.

3. האורנג-אוטן הוא שוכן עצים מובהק, וממעט לרדת לקרקע. הוא נע מעץ לעץ בעזרת ידיו החזקות. מדי לילה, הוא מארגן לעצמו קן לשינה על עץ אחר. לעתים יבנה לעצמו גם קינים לצורך מנוחה במשך שעות היום.

4. מרבית מזונו של האורנג-אוטן מורכב מפירות. בנוסף, הוא אוכל ביצי ציפורים, קליפות עץ, ולעתים גם טורף קופים קטנים.

5. האורנג-אוטנים חיים בדרך כלל ביחידות. בעונת הייחום, מחפשות הנקבות זכר להזדווגות, ולפי מחקרים מסוימים, הן אלה שעושות את הבחירה, כאשר הן דוחות חלק מהזכרים ומקבלות אחרים. לאחר שהנקבה מתעברת, נפרדות דרכיהם של הזכר והנקבה.

6. משך ההיריון הוא כמעט תשעה חודשים, ובכל המלטה נולד צאצא אחד, ולעתים רחוקות תאומים. לעתים יחברו שתי נקבות עם גורים קטנים, יחפשו ביחד מזון וישנו על אותם עצים. הקופים הצעירים נשארים צמודים לגוף אימהותיהם במשך שלוש שנים. בשלב זה הם נגמלים, אך עדיין אינם עצמאיים. שלוש עד חמש שנים נוספות ישהו הצעירים בקרבת האם, עד שיגיעו לעצמאות מלאה.

אורנג-אוטן אוכל מצה בספארי ברמת גן(צילום: רויטרס)

7. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 7, ואילו הזכרים בגיל 15-13.

8. תוחלת חייו של האורנג-אוטן בטבע מוערכת בכעד 35 שנה ועד ל-50 שנה בשבי.

9. האורנג-אוטן הוא מין בסכנת הכחדה. למרות חוקי ההגנה על המין, והאיסור לצוד אותו - נמשך הרס בית הגידול שלו בשני האיים היחידים שבהם הוא עדיין מתקיים. לפי הערכות שונות, שריפות יער, כריתת עצים וציד בלתי-חוקי הרגו אלפי אורנג-אוטנים בסוף המאה ה-20.

10. קרובים-רחוקים – 97% מה-DNA של בני האדם זהה לזה של האורנג-אוטנים, מה שהופך אותם לאחת מהחיות הקרובות ביותר לאדם.

סכנת הכחדה

את יום האורנג-אוטן הבינלאומי מציינים השנה כנקודת זמן קריטית לאורנגאוטן הבורנאי, שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. ממשלת אינדונזיה מתעקשת בדו"ח חדש שפירסמה שאוכלוסייתם דווקא גדלה ביותר מ-10% בין השנים 2015-2017. בארגון גרינפיס טוענים מנגד כי את הנתון הזה סותרים ממצאי חקירה של צוות בן 41 מדענים שנערכה בחודש מרץ האחרון.

"על-בסיס מאפייניהם של אורנג-אוטנים, קצב גידול כה מהיר אינו אפשרי, אפילו לא בגני חיות. אנו מעריכים לפי הנתונים המקיפים ביותר שקיימים במדע כיום כי חלה ירידה בשיעור האוכלוסייה של הקופים בשנים 2005-2015. זה לא סביר שבתוך שנה בלבד לאחר מכן חל שינוי כה גדול במצב", הסבירה מריה וויגט ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בגרמניה שעמדה בראש המשלחת.

הצוות פרסם שהאיום הגדול על תנאי מחייתם של מחצית מכלל אוכלוסיית האורנג-אוטנים הבורנאים מגיע מניצול משאבי הטבע וסביבת מחייתם על-ידי בני האדם, ושיעור אוכלוסייתם ירד ביותר מ-100,000 לאורך 15 שנה מאז 1999, סה"כ כ-50% .כל שלושת הסוגים של האורנגאוטן - הבורנאי, הסומטרי והטפאנולי, אשר נתגלה לאחרונה - הם מינים בסכנת הכחדה קריטית, לפי הרשימה האדומה של איגוד שימור הטבע הבינלאומי (IUCN).

״אם ציד ואבדן יערות יעצרו בעתיד, מגמת הירידה הזאת תוכל להתהפך, אבל למיטב ידיעתנו זה לא מה שקורה עדיין. על-כן אין זה ברור כיצד מחברי הדו״ח הממשלתי הגיעו למסקנה כי חל גידול באוכלוסיית האורנגאוטנים״, הוסיף פרופ׳ סרג׳ וויץ׳ (Serge Wich) מאוניברסיטת אמסטרדם, אחד ממחברי דו״ח המחקר שהתפרסם בכתב העת Current Biology.

בדיקה של גרינפיס הבינלאומית חשפה לאחרונה מבצע כריתת עצים בלתי חוקי בחלק חיוני במרחב של יער הגשם סונגאי פוטרי (Sungai Putri) ביער גשם במערב קלימנטאן, בחלק האינדונזי של האי בורנאו - מבתי הגידול האחרונים שנותרו בטבע עבור האורנגאוטנים שנותרו. בשנת 2017, השר להגנת הסביבה והיערות האינדונזי הורה לחברות לחדול מחטיבת העצים ולאטום את תעלת ניקוז שהחברה קדחה עמוק לתוך השטח. אך תיעוד מצולם של צוות גרינפיס חשף כי החברה לא פעלה בהתאם להנחיות וכי המכונות שלה ממשיכות לפעול באתר.