לראות את המגוון הביולוגי בעיניים
גידול האוכלוסין ותהליכים מעשה ידי אדם, שגורמים לפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות ולמחסור במשאבים זמינים, פוגעים שוב ושוב במגוון הביולוגי. סיור במוזיאון הטבע החדש ייתן לנו בעיקר הזדמנות להשתהות ולחשב מסלול מחדש
שנה חדשה היא זמן לסיכומים ולמבט קדימה. אז מה היה לנו בסביבה בתשע"ח: התחלנו את השנה לאחר סגירת מכל האמוניה, בעקבות מאבק ציבורי ארוך ומתוקשר,ובתקווה לשינוי במצב איכות הסביבה במפרץ חיפה. היו לנו מאבקים רבים על "בינוי שפוי" בערים, ועוד מאבקים על טורבינות רוח בגולן ועל כריית פוספט בשדה בריר, וגם על אסדת הגז לוויתן. היה לנו זיהום תעשייתי חמור ורשלני בנחל אשלים, והמשכנו לדבר על זיהום האוויר, על כשלי התחבורה הציבורית ועוד ועוד. אבל האירוע הסביבתי החשוב ביותר של תשע"ח, וזה שבתקווה יסמן גם את השנה הבאה עלינו לטובה, הוא פתיחת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב. ובכלל, מגיע לנו גם טוב ולא רק זיהום ומאבקים.
מוזיאון הטבע מציג לציבור הרחב, לראשונה, את העושר הגדול של מגוון המינים בישראל ובמזרח התיכון. האוסף של המוזיאון כולל כ-5.5 מיליון פריטים, המציגים את המגוון הביולוגי של האזור במאה האחרונה ואת ההתפתחות שלו לאורך אלפי שנים. האוסף כולל אוסף זואולוגי (כ-25,000 מיני חרקים, 2000 מיני חוליתני יבשה, 8200 מיני דגים וחסרי חוליות ועוד) ואוסף של עשבים, צמחים ופטריות, ואילו התצוגה כוללת כ-3,000 פריטים שונים.
כמו המוזיאונים המפורסמים בניו-יורק ובלונדון, הוא מאפשר פעילות חינוכית ולימודית לילדים, בני נוער ומבוגרים, לצד מחקר אקדמי מתקדם, המשמש לבניית ידע ויכולות בנושא טבע וסביבה ומספק כלים לקובעי מדיניות ולמקבלי החלטות. המוזיאון מתפרש על כ-10,000 מ"ר, מהם כשליש לתחזוקת האוספים, שליש למחקר ולניהול האוספים ושליש להוראה ולתצוגה לקהל הרחב. האזור הפתוח לציבור כולל אודיטוריום, ארבע גלריות לימודיות, שמונה גלריות עם תצוגת קבע וגלריה אחת עם תצוגות מתחלפות. הביקור במוזיאון הוא פתח לעולם הטבע, אך בעיקר תזכורת לחשיבות של המגוון הביולוגי, זה שנמצא מתחת לאף שלנו, בכל מקום, אך גם מאוים כל הזמן נוכח הפעילות האנושית.
המדד הביולוגי
החיים, הם המאפיין הייחודי של כדור הארץ, ומגוון המינים או המגוון הביולוגי הוא המאפיין העיקרי של החיים. המגוון הביולוגי הוא למעשה מדד ליציבות הסביבה הטבעית, והוא כולל את סך בעלי החיים, הצמחים והמיקרואורגניזמים באזור נתון ואת האינטראקציות ביניהם. מדד זה מתייחס גם להבדלים שבין מערכות אקולוגיות ובין אוכלוסיות שונות ובתוכן. על כן, שמירה על המגוון הביולוגי הכרחית לשימור יציבות המערכות האקולוגיות, המספקות שירותים טבעיים רבים שמהם נהנים גם בני האדם. כמו כן, המגוון הביולוגי משמש כמאגר טבעי לאספקה של מזון, אנרגיה, סיבים ותרופות.
כיום מקובל לטעון כי מאז היווצרות האורגניזם הראשון ועד עתה הוכחדו כ-90% מהמינים, בתהליכים אבולוציוניים של ברירה טבעית, ויש הטוענים שכיום חיים כ-8.7 מיליון מינים, כ-75% מהם ביבשה וכ-25% בים. יחד עם זאת, יש שמעריכים את כמות המינים בטבע בכ-50 מיליון מינים.
למרות המחלוקת על מספר המינים, כל המדענים מסכימים שפעילות האדם בתקופה הנוכחית גורמת לדלדול הגבוה ביותר של המגוון הביולוגי מאז הופעת האדם, וההערכות הן שעד שנת 2050 יכחדו כ-30% מהמינים הקיימים כיום.
מחקר של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (World Wildlife Foundation) מצביע כי ב-40 השנים האחרונות איבדנו יותר ממחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים בעולם, ורבים מהמינים ששרדו מוגדרים כנדירים או כנמצאים תחת איום משמעותי. יתרה מכך, המחקר מזהיר כי השינויים בסביבה הטבעית ובמגוון הביולוגי עלולים גם לגרום להתפרצות של מגיפות עולמיות, שיפגעו בצמחים, בבעלי חיים ובאדם, כאשר בחברה הגלובלית שבה אנו חיים, עלולה מגיפה כזאת להתפשט במהירות ואף להכחיד את האנושות.
שיטות מיון
המיון של העולם הביוטי (העולם החי), המכונה טקסונומיה, פותח לראשונה על ידי המדען קארולוס ליניאוס (1778-1707) בשנת 1735. מיון זה מגדיר מערך היררכי שמאפשר לארגן את כלל המרכיבים החיים בצורה אחידה. המיון שהציע ליניאוס התבסס על הדמיון במראה ובתכונות של המינים השונים, והתייחס להיררכיה הבאה: ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.
אולם עם התפתחות הביולוגיה ומדע הגנטיקה התפתחה גם שיטת המיון ונוספה היררכיה עליונה המכונה על-ממלכה והיררכיית ביניים של תת-מערכה, כשהסיווג מתבסס על המבנה המיקרוסקופי של המינים ועל ניתוח הגנום שלהם.
החלוקה המקובלת כיום היא לשלוש על-ממלכות: חיידקים אמיתיים (בקטריות) וחיידקים קדומים (ארכאונים), שהם מיקרואורגניזמים חסרי גרעין הנבדלים בהרכב התא והחומר התורשתי, ואֵיקַרְיוֹטִים-כל היצורים החד-ורב-תאיים בעלי גרעין, ולחמש ממלכות: (1) צמחים- מכילה יצורים חיים שמבצעים פוטוסינתזה, לרבות צמחים וחלק מהאצות. המינים שנמנים על ממלכה זו נקראים גם יצרנים או אוטוטרופים, שפירושו מזין את עצמו ומייצר חומר אורגאני; (2) בעלי חיים- מכילה יצורים רב תאיים, ועליה נמנים היצורים המפותחים ביותר בטבע, לרבות האדם. המינים שנמנים על ממלכה זו נקראים גם צרכנים או הטרוטרופים, מין שצורך חומר אורגני על ידי אכילת יצרנים או צרכנים אחרים, וביניהם הרביבורים - אוכלי צמחים שהם צרכנים ראשוניים, או קרניבורים - אוכלי בשר, שהם צרכנים שניוניים או טורפים, וצרכנים שלישוניים או טורפי-על, שאין להם אויב טבעי; (3) פטריות- מכילה יצורים חד-תאיים או רב-תאיים שצורכים פחמן מתרכובות אורגניות ממקורות חיצוניים ולא מייצרים אותן בעצמם; (4) פרוטיסטה- מכילה את כל היצורים בעלי תאים עם גרעין שלא שייכים לשלושת הממלכות הקודמות; (5) מונרה (חיידקים)- מכילה את כל היצורים בעלי התאים ללא גרעין.
כאמור, בכל אחת מהממלכות יש מגוון רחב של משפחות ומינים. לדוגמה, המין ברדלס (או צ'יטה) שייך למשפחת החתוליים מסדרת הטורפים, ואלה שייכים למחלקת היונקים שהיא חלק ממערכת המיתרניים (אליה שייכים גם העופות, הדגים, הזוחלים והדו-חיים) ומממלכת בעלי חיים, שנמצאת תחת על-הממלכה של האֵיקַרְיוֹטִים.
המגוון הגנטי
מגוון המינים הוא הרמה העליונה במגוון הביולוגי, אך כדי להכיר ולתאר את העולם הביוטי יש להתייחס גם למגוון הגנטי שקיים בתוך המינים וכן למגוון של בתי הגידול והמערכות האקולוגיות. שלושת אלה תלויים זה בזה, כאשר שינוי במרכיב אחד יכול להשפיע על כלל המרכיבים האחרים.
ניתן להגדיר את המגוון הגנטי, כשונות של החומר התורשתי או המגוון של גנים הקיימים בסוג או במין מסוים, למשל השונות בצבע העיניים בין אנשים. לשונות זו יש חשיבות עליונה ביכולת של אותו מין לשרוד ולשגשג, לדוגמה להתמודד עם מחלות ולהתאים את החיים לתנאי הסביבה.
לכל אחד מהמרכיבים במערכת אקולוגית יש תפקיד ברור ומוגדר, ותכליתן של המערכות השלמות הללו, על התהליכים שמתקיימים בהן, הוא להמשיך ולקיים את המערכת כולה על כל מרכיביה. כדי להשיג את היעד הזה, פועל הטבע בתהליכים יעילים ומחזוריים, "מחזורי חיים" (Life cycles), המתקיימים תוך התאמה לסביבה והטמעה מתמדת של השינויים שמתרחשים במערכות האקולוגיות. שינויים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בסביבה הא-ביוטית, למשל בשינויים גיאולוגיים או אקלימיים, או בשינויים במבנה הגנטי של המרכיבים הביוטיים של המערכות במנגנון של ברירה טבעית.
גידול האוכלוסין ותהליכים מעשה ידי אדם, שגורמים לפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות ולמחסור במשאבים זמינים, פוגעים שוב ושוב במגוון הביולוגי. סיור במוזיאון הטבע החדש יאפשר הצצה לדרך שבה הטבע מתקיים וליופיים וחשיבותם של כלל היצורים החיים, אך בעיקר לחשיבות לשמור על כל אלה לטובת המשך הקיום המשותף של כולנו. זו גם הזדמנות נדירה להציץ אל המינים שהתהלכו פה לא מזמן וכבר אינם. אך בעיקר הזדמנות להשתהות ולחשב מסלול מחדש.
שנה טובה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
