"חוקרים פרטיים": ייצור ערים המשפרות את איכות חיינו

הצטרפתי לאקדמיה עם שאיפות להבין טוב יותר איך העולם שלנו פועל. מסוג הדברים שבחורים צעירים שרק השתחררו מהצבא יכולים להרשות לעצמם להתעסק בהם. בעיקר עניין אותי להבין מה תפקידנו, בני האדם, במערכת המורכבת של היקום שלנו. החלטתי שאת התשובות לשאלות שלי אמצא במדעי החברה ובאופן ספציפי יותר בסוציולוגיה.

חוקרים פרטיים - הכתבות הקודמות

אם קיימים דברים מהותיים בחיינו, כך חשבתי לעצמי באופן די אינטואיטיבי, הרי שהם יתבטאו בכל החברות ללא יוצא מן הכלל ולכן בסוציולוגיה העוסקת בניתוח של חברות של בני אדם אמצא את התשובה. חמוש במחשבה מעט נאיבית זו מצאתי את עצמי לומד במחלקות לסוציולוגיה וגיאוגרפיה. במבט לאחור אני יכול לומר שאת התשובות לשאלות הספציפיות שחיפשתי טרם מצאתי, אך כן הצלחתי למצוא כלים חדשים שיעזרו לי לחקור ולהבין את העולם, לשאול שאלות מדויקות יותר על הדברים שמשפיעים עלינו ועל התנהגותנו ויכולת לתרגם מצבים חברתיים מופשטים ומורכבים לכדי מחקר מדעי.

דבר הוביל לדבר ומקריות אחת הובילה לאחרת ובסופו של יום מצאתי את עצמי מתחבט בנושאים גיאוגרפיים-חברתיים, אשר אחד המרכזיים שבהם הוא תהליך העיור. העיר הפכה בימינו לצורת היישוב המרכזית. מעל למחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים ואנו צופים כי מגמת העיור המהירה תמשיך בשנים הקרובות במדינות העולם המתפתח.

בתוך התהליך הזה, שראשיתו עוד במהפכה התעשייתית, אי שם בשלהי המאה 18, עלו תומכים נלהבים ומתנגדים נמרצים לעיר ולעירוניות. יש שמצאו בה את מקור כל הבעיות המודרניות, את הניכור, חוסר הלכידות החברתי ותרבות הצריכה המתפתחת ויש שהיללו את יתרונותיה של העיר והדגישו את היותה כר פורה לאינטראקציה, רעיונות ופיתוחים טכנולוגיים ובסיס לתרבות האנושית.

ד"ר עמית בירנבאום

בין אם אנו נמנים בין תומכיה של העיר ובין אם אנו מבין מקטרגיה, אנו יכולים להבין את הצורך ביצירת סביבה עירונית מוצלחת עבור התושבים. לשם כך נרצה להקים ערים חיוניות ומלאות חיים, אשר לא רק יספקו לנו את התשתיות הבסיסיות הטובות ביותר של מים, ביוב והיגיינה, חשמל וכבישים, אלא יתנו לנו גם ערך מוסף.

הערים שבהן אנו גרים תעודדנה אותנו למשל להיות בריאים יותר על ידי אימוץ של אורח חיים בריא, וחברתיים יותר על ידי עידוד שיתופיות ואינטראקציות חברתיות במרחב הציבורי ואולי אף שמחים יותר. ההשפעה של המרחב על התנהגותנו היא מכרעת בהקשר זה, ומתכנני ערים וקובעי מדיניות מבינים את זה יותר ויותר בשנים האחרונות.

בגנט שבבלגיה, למשל, החלו ביוזמות של עידוד הליכה ברגל. אחד הפרויקטים הניסיוניים שתפסו בעיר תאוצה הוא של הרחוב החי (Leefstraat או Living street באנגלית) אשר מאפשר לתושבי רחוב שמגיעים להסכמה בינם לבין עצמם לסגור את הרחוב שלהם לכלי רכב. ברחובות שבהם יושם הפרויקט אנשים החלו לצאת יותר החוצה, לקיים יוזמות קהילתיות ולדבר יותר זה עם זה.

ומה קורה אצלנו? האם בניית שבילי האופניים בגוש דן תעודד את התושבים לרכב יותר? האם הרכבת שתחבר בין תל אביב וירושלים תפחית שימוש ברכב פרטי? על שאלות מסוג זה ואחרות נצטרך לענות כדי להבין איך ניתן לייצר ערים חיוניות שמשפרות את איכות חיינו.

באחד ממחקרי האחרונים בחנתי ביחד עם קבוצת חוקרים מהולנד את ההשפעה של עיצוב המרחב על חוויית הנסיעה באופניים. הנחנו שמרחב עירוני המייצר חווית רכיבה טובה יותר יעודד נסיעה באופניים. נסיעה באופניים היא פעילות חיונית ברמה האישית והעירונית, משום שהיא מגבירה פעילות גופנית, מפחיתה פליטה של גזי חממה, מגבירה את האינטראקציה עם המרחב העירוני והסביבה והיא גם אמצעי תחבורה שוויוני וצודק יותר מבחינה חברתית.

על מנת ליצור ניסוי מבוקר, אך באותה העת ריאליסטי ביצענו את המחקר בתוך סביבה של מציאות מדומה, שמאפשרת לנו לשלוט באלמנטים הסביבתיים ובאותה העת גם לספק חוויית רכיבה אמתית. תוצאות המחקר הצביעו על כך שאלמנטים ירוקים ששולבו ברחוב שיפרו את תחושת ההנאה מהנסיעה, ורוחב שביל האופניים וכמות רוכבי האופניים הנוספים השפיעו על תחושת הביטחון של הרוכבים.

הצורך ליצור ערים חיוניות מחזיר אותי לנקודת ההתחלה שהביאה אותי מלכתחילה לאקדמיה, הרצון להבין אותנו בני האדם. בשביל ליצור עיר חיונית אנחנו צרכים להבין את המרחב הפיזי, אך לא פחות חשוב - להבין את בני האדם שמשתמשים במרחב הזה. לכן, לפני שאנו מאמצים מדיניות או טכנולוגיה מסוימות חשוב שנוודא שאנו מבינים בצורה הכי טובה שניתן את רוח האדם והמקום.

ד"ר עמית בירנבוים, מרצה בכיר, החוג לגאוגרפיה וסביבת אדם, אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".