מטרות מטאורים וכוכבי לכת לכבוד שבוע החלל העולמי
הדרקונידים, הטאורידים וגם הדלתא אקווארידים ייראו בשמי הארץ החל מהלילה ובלילות הקרובים. וגם: בשעות הערב המוקדמות נראים היטב ארבעת כוכבי הלכת הבהירים
השבוע חל שבוע החלל העולמי. שבוע זה נחוג בכל העולם ומטרתו לעודד את המודעות של חקר החלל בקרב האוכלוסייה. גם בארץ מארגנת סוכנות החלל שבמשרד המדע אירועים בכל רחבי הארץ, שבמסגרתם מתקיימות הרצאות לקהל הרחב בפאבים, פעילויות אסטרונומיות במצפי כוכבים, במרכזי אסטרונומיה, פלנטריומים וכדומה.
והנה, גם השמיים התנדבו לסייע לשבוע החלל. במהלך שלושת הלילות הקרובים - בימים שלישי, רביעי וחמישי, ייראו שלושה מטרות מטאורים. אמנם אלה אינם מהמטרות העשירים בשנה, אולם היעדרו של הירח הסמוך למולדו מהשמיים, מספקת הזדמנות למי שמצוי הרחק ממקום מואר, לצפות במטרות מטאורים.
הסמיכות של שלושת המטרות אינו מקרי, כיוון שאלה הם המועדים מדי שנה שבהם כדור הארץ חוצה את מסלוליהם של נחילי האבק שהותירו אחריהם שביטים במסלולם סביב השמש.
המטר הראשון הוא הדרקונידים, ששיאו היום בבוקר וגם בלילה שלאחר מכן. מקורו של המטר הוא בקבוצת הדרקון, השוכנת לה בין שתי הדובות - הגדולה והקטנה. מקורו של המטר הוא בחלקיקי האבק שהותיר במסלולו השביט המחזורי מספר 21 ג'יאקוביני-צינר. מטר זה מאופיין במטאורים איטיים יחסית, הנעים במהירות "איטית" של 20 ק"מ לשנייה בלבד. המטאורים נובעים, כאמור, מקבוצת דרקון, שכיוונה הכללי הא צפון.
הלילה יחול שיאו של מטר קטן, הקרוי טאורידים, על כך שהוא נובע מקבוצת שור, הזורחת בכיוון מזרח בשעות הלילה המאוחרות לקראת חצות. המטר הינו דל ומניב כמה מטאורים בשעה, אולם הנקודה המעניינת בו היא שהוא נובע מהשביט המחזורי אנקה השני שהתגלה. זהו השביט בעל זמן המחזור הקצר ביותר והוא ממגיע לביקור בשמי הלילה אחת לשלוש שנים בערך. גם מטר זה מאופיין במטאורים איטיים יחסית, הנכנסים לאטמוספירה במהירות של 27 ק"מ לשנייה בלבד והוא נמשך עד 20 באוקטובר.
המטר האחרון, החל בלילה של ה-11 באוקטובר, כשמו - דלתא אקווארידים, נובע מקבוצת דלי, המצוי בכיוון דרום-מזרח בשעות הערב המוקדמות. מטר זה מניב רק כמה מטאורים בודדים בשעה, אולם אלה מהירים ומגיעים למהירות של 67 ק"מ לשנייה.
כאמור, המטרות אינם עשירים במיוחד והמיוחד בהם הוא סמיכות השיאים שלהם בשלושה לילות עוקבים.
כוכבי הלכת בשמי הערב והלילה
ומה מצפה לאלה שיבקרו באירועי התצפית המאורגנים בישראל לכבוד שבוע החלל? בשעות הערב המוקדמות נראים ארבעת כוכבי הלכת הבהירים. אמנם, גם כוכב חמה מצוי אי שם בשמי הערב, אולם הוא קרוב מדי לשמש בכדי לצפות בו.
הראשון הוא כוכב הלכת נוגה, ההולך ומתקרב במהירות אל השמש. נוגה נראה מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה ושוקע למעשה כחצי שעה לאחר שקיעת החמה ולכן מי שרוצה לצפות בו חייב להזדרז ולנסות למצוא אותו על רקע שמי הדמדומים.
בימים אלה הוא מתקרב אל השמש, כאשר הוא כמעט מצוי בינה לביננו. מסיבה זו, גדל מדי יום חלקו של החלק המוסתר בפניו של נוגה והתוצאה היא - שנוגה נראה כסהר ההולך ומתמעט מדי יום שקל לראותו באמצעות הטלסקופ. הסהר של נוגה גדל בד בבד, בשל התקרבותו של נוגה אלינו, עד לתחילת נובמבר, עת נוגה יהיה ביננו לבין השמש. לאחר מכן, מי שירצה לצפות בנוגה ייאלץ להשכים קום ולחפשו במזרח, טרם זריחת החמה.
כ-15 מעלות מזרחית לנוגה משתרך לו כוכב הלכת הענק צדק, שאף הוא מתקרב אל השמש ושוקע כשעה אחריה. מבט במשקפת מגלה את ארבעת ירחיו הגדולים וטלסקופ קטן יראה את חגורות העננים שלו. אולם, כאמור, צדק שוקע ממש לאחר שקיעת החמה ולא מותיר לנו די זמן לצפות בו.
מזרחית לצדק, מצוי שבתאי, המשתרך לו בקבוצת קשת. שבתאי עטור בטבעות שנראות גם בטלסקופ קטן איכותי. שבתאי שוקע לקראת השעה 23:00 בערב ולכן מי שיזדמן לאותן תצפיות מאורגנות יוכל להתרשם מטבעותיו המרשימות.
האחרון בסדרה הוא מאדים, הבוהק בגונו האדום כתום בשמי הדרום מיד לאחר השקיעה. מאדים מתרחק מאיתנו לאחר קרבתו המירבית בסוף חודש יולי, אולם בטלסקופים קטנים עדיין אפשר להבחין, בלילה נקי וצלול, בקוטב הדרומי שלו הנראה כנקודה לבנה על שוליו של מאדים. גם מאדים שוקע מאוחר יחסית ויאשר לאלה המגיעים לתצפיות לצפות בו באמצעות הטלסקופים
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל לשנת 2018
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מצפה הכוכבים גבעתיים, אוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
