"חוקרים פרטיים": להבין התנהגות בעלי חיים כדי להציל אותם

יעלים בנגב

אני יושב על המצוק במדרשת בן-גוריון, נהנה מהנוף הנפלא של נחל צין ומהעובדה שהמשרד שלי, במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון, נמצא במרחק של פחות מעשר דקות הליכה ממקום מושבי. קבוצה של יעלים מתקרבת אליי ומתעניינת בכריך שאותו אני אוכל ואני תוהה על התהליכים שגרמו לחיות בר אייקוניות אלו להפוך במדרשה לגרסה הישראלית של סנאים בגינות עירוניות בצפון אמריקה. אני חושב על יעלים שגוועים ברעב בגלל שבטנם מלאה שקיות פלסטיק, על מעורבות של יעלים בתאונות דרכים ותוהה מה יקרה לאוכלוסיית היעלים במדרשה ביום שבו יעל יפגע חס וחלילה בילד (ולא יעזור ליעל שהילד התחיל).

חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות

אנחנו משנים את העולם שבו אנחנו חיים בקצב מסחרר וחיות הבר חייבות לשנות את ההתנהגות שלהן בכדי להצליח לשרוד בעולם חדש זה. אבל מה ההשלכות של שינויים אלו? מה המשמעות שלהם לאבולוציה של חיות הבר? האם בכדי לשרוד, חיות הבר עוברות בעצם תהליך של ביות? ומה בנוגע לבעלי החיים שאינם מסוגלים לשנות את התנהגותם? למה יעלים או שועלים ניתן למצוא מחטטים בפחים במרכזי יישובים בעוד שצבאים לא? האם חיות אלו נידונות לכליה או שניתן בידינו לעזור להם להתאים את התנהגותן לסביבה המשתנה? ואם ניתן בידינו לשנות את התנהגותן, האם זה הדבר הנכון לעשות מבחינה מוסרית?

שמירת טבע היא מדע בינתחומי. הצלחה של מאמצי שימור דורשת ידע מעמיק באקולוגיה ובביולוגיה של המערכת האקולוגית, כמו גם הבנה בסוציולוגיה, תכנון, משפטים ומדיניות (וזו רק רשימה חלקית). בתוך כל זה, הבנה של התנהגות בעלי חיים חשובה במיוחד. איך ולמה חיות נעות ממקום למקום? איך הן מחפשות ומוצאות מזון? איך הן מתקשרות אחת עם השנייה? בהיעדר הידע הזה מאמצי שמירת טבע רבים עלולים לרדת לטמיון.

ד"ר עודד ברגר-טל

המחקר במעבדה שלי משתמש בידע שלנו על התנהגות בעלי חיים כדי להבין ואף לחזות את השפעות האדם על חיות הבר, וכדי לפתח פתרונות שישמרו על חיות אלו. בין השאר, אנחנו חוקרים השפעת רעש של טורבינות רוח על תקשורת בציפורים נודדות, ומהי הדרך הטובה ביותר לגדל עופות דורסים בשבי בכדי למקסם את סיכויי ההצלחה שלהם לאחר שחרורם לטבע. אנחנו בודקים איך דליפת הנפט שהתרחשה ב-2014 בשמורת עברונה משפיעה על התנהגות בעלי החיים בשמורה ואיך ל"שכנע" טורפים שלא להיכנס למקומות יישוב בלי לפגוע בהם.

אנחנו בוחנים האם חיות המותאמות לסביבה העירונית (כגון דרורי בית) מגיבות טוב יותר לשינויי סביבה, ואיך מיני מפתח כגון אלת המסטיק בהר הנגב הגבוה יכולים לעודד דו-קיום בין מינים שונים בסביבה צחיחה זו.

בשלב הזה נראה שהיעלים הבינו שאני לא מוכן לחלוק איתם את הכריך והם עושים את דרכם הרחק ממני לאורך המצוק. אני מביט בהם ומקווה שיום יבוא ונבין מספיק את מנגנוני ההתנהגות שלהם בכדי שגם הדורות הבאים יוכלו לראות יעלים משוטטים על מצוקי הנגב.

ד"ר עודד ברגר-טל, מרצה בכיר במחלקה לאקולוגיה מדברית, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון.

אתר המעבדה: http://odedbergertal.wixsite.com/conservationbehavior

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".