בגדי תינוקות מתגלגלים: מיזמים ידידותיים לסביבה
התינוק גדל במהירות, חמסה עליו, אבל מה עושים עם כל הבגדים שפתאום הפכו קטנים? מיזמים חדשים מציעים דרכים חסכוניות וידידותיות לסביבה להלביש את יורשי העצר שלנו
כל הורה טרי לתינוק יודע שברגע שהתינוק נכנס לחייו, הבית הופך למסלול של תצוגת אופנה. הלבשת תינוק היא משימה בלתי פוסקת, במיוחד כשמדובר בילד ראשון במשפחה. הבגדים זורמים לבית בקצב מסחרר: מתנות מחברים ומבני משפחה, פריטים חמודים שקשה להתאפק ולא לקנות (כמו נעלי ספורט שזאטוט בן חודשיים, שעדיין לא זוחל, כנראה לא יעשה בהם שימוש ספורטיבי במיוחד), אקססוריז בשלל גוונים ועיצובים, בגדים שחבל היה שלא לקנות במבצע של שניים במחיר אחד או במכירת סוף עונה, בגדים לחגים, למועדים ולאירועים מיוחדים.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
שיא עולם ישראלי בהישרדות במדבר
האמת היא שתינוקות גדלים ומחליפים מידות כל כך מהר, עד שסביר להניח שאת רוב הבגדים שנאספו ונערמו יורש העצר כלל לא יספיק ללבוש, ואם כן, ילבש אותם רק פעמים אחדות.
חומרי הדברה, מים מזוהמים והררי אשפה
תעשיית בגדי הילדים מגלגלת 1.5 מיליארד שקלים בשנה בישראל, אבל המחיר של הבגדים שלנו לא נמדד רק בכסף. תעשיית האופנה ממוקמת במקום השני ברשימה השחורה של התעשיות המזהמות ביותר בעולם, מיד אחרי תעשיית הנפט.
הנזקים הסביבתיים מתחילים משלב גידול הכותנה, שמצריך ניצול שטחים גדולים מאוד לחקלאות, שימוש מאסיבי בחומרים קוטלי חרקים ובנוסף לכך מצריך שימוש אדיר במשאבי מים - ליתר דיוק, של 1,540 ליטר מים לקילו כותנה. תהליך הצביעה של הבגדים צורך גם הוא מים רבים, והמים המזוהמים שהם תוצר הלוואי של התהליך מוזרמים לנהרות ולים ומזהמים אותם.
עוד שלבים במחזור חייו של הבגד גובים מחיר סביבתי כבד: תהליך האריזה, שעוטף כל מוצר בשקית וגם בקופסה שמאוחר יותר נזרקים לפח; שינוע חומרי הגלם בכל רחבי העולם וכן שינוע המוצר הסופי; ולבסוף זריקת הבגדים ועודפי חומרי הגלם. כלומר, הרבה בלגן בשביל בגד קטן.
אופנה מהירה היא אחת הסיבות לבעייתיות של תעשיית האופנה. "אופנה מהירה נחשבת לזרם מרכזי באופנה בעשור האחרון, ומתייחסת לייצור המוני של פריטים זולים במחירים נגישים לכל כיס", אומרת מיכל לוי ארבל, עיתונאית אופנה לשעבר שחוקרת היום את הקשר בין אופנה לסביבה. פרטים מהסוג הזה אינם מתוכננים לשרת אותנו זמן רב, מחירם זול ואורך חיים מוגבל מאוד.
ליסינג לפיג'מה
"Vigga", סטארט-אפ מדנמרק, מנסה להוות אלטרנטיבה לתעשיית האופנה המהירה בתחום בגדי הילדים: החברה מציעה בגדים להשכרה לפשניסטות ולפשניסטים הקטנים (בנים, בנות, יוניסקס), לתינוקות בין הגילאים 24-0 חודשים. בנוסף הם מציעים להשכרה בגדי היריון, שכמו בגדים לפעוטות - משתמשים לתקופה מוגבלת מאוד.
הורים המנויים על השירות של "ויגה" משלמים דמי מינוי חודשיים, ויכולים לבחור בין כמה "מסלולי השכרה": כיסוי של 20, 70 או 100 אחוז מהצריכה הבסיסית של בגדי התינוק. כל הבגדים עשויים מחומרים אורגניים ממוחזרים והחבילות מתעדכנות כל שלושה חודשים. כל המוצרים ניתנים להחלפה ללא תוספת במחיר. המחיר, רק כדי לסבר את האוזן (השירות אינו פועל בישראל) הוא 78.60 שקל עבור ארבעה פריטים לחודש, ו-253.90 שקל עבור 24 פריטים. ההורים יכולים להשתמש בבגדים ולהחזיר אותם לחברה כשאין להם עוד צורך בהם.
בשלב זה הבגדים מועברים להורים אחרים. לפי ויגה סוונסון, היזמית והמנכ"לית של החברה, שנקראת על שמה, בריאיון לכתבה של BBC, מטרת המיזם היא לחסוך גם את האחסון המיותר של בגדים שלא נעשה בהם שימוש, גם את העלויות הכרוכות בקנייה שלהם וכמובן - למנוע את הפגיעה הסביבתית מבגדים שנעשה בהם שימוש כמעט חד-פעמי.
הבגדים שהחברה משכירה עשויים רובם מחומרים אורגניים ממוחזרים, ואפילו סבון הכביסה שבו משתמשים לפני העברת הבגדים ללקוח חדש הוא ידידותי לסביבה. כאשר אי-אפשר להשתמש יותר בבגדים, החברה מתחייבת להעביר אותם לחברה אחרת, שממחזרת את הבדים. כל מה שניתן להעברה נתרם לנזקקים, לשימוש נוסף.
מי צריך נדבה?
תחום הבגדים מיד שנייה לתינוקות בישראל אינו שוקק פעילות במיוחד - הורים יכולים רק לקנות בגדים יד שניה בחנויות יד שנייה. חנויות להשכרת בגדים בישראל פונות בדרך כלל רק לאוכלוסייה הדתית, וגם שם מדובר בעיקר בבגדים לאירועים מיוחדים.
אילנה לייזין, מהפורום לאופנה בת קיימא, מספרת כי שוק תן-קח של בגדים בישראל משגשג בקרב משפחות, קיבוצים וקהילות סגורות. גם בדרך קבוצות פייסבוק ניתן לקנות בגדים משומשים במחירים נמוכים מאוד, כמו בקבוצה "בגדי תינוקות משומשים". מדי פעם מתקיימות מכירות של "בזאר יד 2 מכל הלב", מיזם של yad2 בשיתוף ארגון פתחון לב, שבהן מוצעים למכירה בגדים שהגיעו בתרומות במחירים נמוכים מאוד, כשההכנסות מיועדות לקניית מזון לנזקקים.
למה יש כל כך מעט אפשרויות? נדמה שלהלבשת תינוקות בבגדים משומשים נלווית תחושה של בושה אצל ההורים, כנראה בשל חוסר הרצון להיראות כמי שזקוק ל"נדבות". בעיה נוספת, לדברי לייזין, היא נושא ההיגיינה של בגדים שמועברים מילד אחד לשני. בנוסף, לדברי לוי-ארבל, העובדה שבגדים חדשים לעתים זולים יותר מבגדים יד שנייה מייתרת את הצורך בשוק בגדי יד שנייה לילדים ולפעוטות.
לכל זה יש להוסיף את תרבות הצריכה שמעודדת "לפנק" את הילד, אף על פי שממש לא משנה לו מה הוא לובש. גם הנראות של הילד, שיהיה אופנתי, יצטלם היטב בסלפי ואולי יתגלה כדוגמן הבית של רשת אופנה גדולה משחקת תפקיד.
ערך אמיתי לצרכן
"כדי שמיזם השכרת בגדי ילדים יצליח בישראל, הוא צריך לתת ערך אמיתי עבור הצרכן", אומרת לוי ארבל. "כיום הערך השולט הוא המחיר, ובסעיף זה הביגוד המשומש כאמור לא יכול להתחרות; לכן, מיזם שיצליח להתחרות ברשתות האופנה המהירה צריך לתת ערך מוסף מהותי אחר, וכן לפעול בקלות ובנוחות".
"שיעור הילודה בישראל גבוה המאוד ועם זאת המודעות לצריכה בת-קיימא היא מהנמוכות בעולם המערבי", אומרת לייזין. את השינוי, לדבריה, יש לעשות רמת השטח - ליזום מכירות יד שנייה וכו' - וגם ברמת מקבלי ההחלטות, שייצרו מנגנונים שיעודדו את חברות האופנה למחזר ולהתייעל.
בישראל יש תכונה משמעותית מאוד של נתינה ויזמות, במיוחד בתחום הילדים. אם ניתן לייעל את זה לשימוש חוזר בבגדים לא רק לנזקקים אלה לאוכלוסייה רחבה יותר זה עשוי לשפר איכות החיים גם מהיבט כלכלי גם בהיבט חיסכון במקום בבתים וגם סביבתי.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
