.jpg)
חוקרים פרטיים: האם כדי להבין סלעים צריך להבין חיידקים?
המחקר מסייע לשחזור ההיסטוריה של האקלים על פני כדור הארץ, ותורם להבנת ההתחממות הגלובלית שמתרחשת כעת
מהרגע שהתחלתי את לימודיי באוניברסיטה, היה לי קשה להחליט מה באמת מעניין אותי. סלעים ונופים ריתקו אותי, ולכן נמשכתי למדעי כדור הארץ. אך באותה מידה הסתקרנתי מצמחים ובעלי חיים, ואלה שייכים למדעי החיים. בהרבה שלבים במהלך לימודיי נאלצתי לבחור בין השניים; למדתי קצת מזה וקצת מזה. בתקופות שונות התמקדתי באחד מהם - בתואר השני עבודת המחקר שלי התרכזה בתהליכים כימיים איטיים המתרחשים בים שנקראים גיאוכימיה, ובתואר השלישי חקרתי חיידקים. לרגעים חשבתי שאהיה גיאוכימאית, וברגעים אחרים חשבתי שאהפוך למיקרוביולוגית. אך בעצם לא הייתי מוכנה לבחור בין השניים, והסקרנות שלי לשני התחומים רק גברה.
לפני היציאה ללימודי הפוסט-דוקטורט בארצות הברית, תקופת הכשרה שלבסוף תוציא אותי לעצמאות מחקרית, החלטתי שדי! הגיע הזמן לשלב את השניים. ליצור מיזוג בין הידע והכלים שרכשתי בשני תחומי מדע שונים ולחבר אותם כדי לחקור שאלות מרתקות, חשובות ובין-תחומיות.
כך מצאתי את עצמי נוסעת עם משפחתי לבוסטון כדי לשלב שיטות ממדעי החיים ומדעי כדור הארץ על מנת להבין האם חיידקים משפיעים על מידע שחבוי בסלעים. מה זאת אומרת? הרבה מהסלעים על פני כדור הארץ בנויים ממאובנים וקונכיות של יצורים מיקרוסקופיים שחיו כאן במשך מיליוני שנים. בכימיה של מאובני היצורים צפונים רמזים חשובים על האקלים של כדור הארץ. גיאולוגים וגיאוכימאים יכולים לשחזר את הטמפרטורות ששררו באוקיאנוס לפני מיליוני שנים על סמך הבנת הכימיה של המאובנים והקונכיות שמצויים בסלעים. את כל זה כבר ידעתי מלימודיי במדעי כדור הארץ. אבל כמיקרוביולוגית גם ידעתי שכל יצור חי מושפע מאד מהחיידקים שחיים יחד איתו באותה סביבה.
השאלה שהטרידה אותי היא האם חיידקים משפיעים על יצורים מיקרוסקופיים שמייצרים מאובנים. אם כן, באיזה אופן? והאם השפעת החיידקים משנה את הרמזים שאנו מוצאים אחר כך בסלעים?
בניסויים שערכתי עם חיידקים ואצות מיקרוסקופיות שמייצרות לעצמן מעטה חיצוני מגיר, בדומה לקונכייה, גיליתי עולם שלם של יחסי גומלין. החיידקים אוכלים את החומרים שהאצה מפרישה, ובתמורה מייצרים הורמון שמאיץ את גדילת האצה. אבל הסוף די עגום. כאשר האצות מזדקנות, החיידקים הורגים אותן. כאשר בדקתי את חלקי הגיר של האצות, באותן שיטות שבהן גיאולוגים משתמשים, גיליתי שהחיידקים אכן משפיעים על הרמזים הכימיים שמשתמרים בסלעים.
היום יש לי קבוצת מחקר במכון ויצמן שבה סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים מנסים להבין את התקשורת המיוחדת בין חיידקים לאצות. אנחנו עובדים במעבדה ובים, ושואלים שאלות על ההווה ועל העבר הגיאולוגי. המחקר שלנו מסייע לשחזור ההיסטוריה של האקלים על פני כדור הארץ, ותורם להבנת ההתחממות הגלובלית שמתרחשת כעת. לשמחתי, השילוב בין מדעי כדור הארץ ומדעי החיים כבר נראה לנו מובן מאליו.
ד״ר עינת שגב, חוקרת במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע.
לפנייה לכתב/ת 
