נחשפו נתיבי הנדידה המסתוריים של הסיסים מישראל
מחקר של איתי בלוך מאוניברסיטת חיפה עם המכון האורניתולוגי משוויץ ועמותת ידידי הסיסים בישראל חושף לראשונה את נתיבי הנדידה של סיסי החומות וסיסי ההרים הנודדים לאפריקה, בעזרת אוגר נתונים זעיר שהוצמד לגופם של הסיסים. "נתיבי התעופה היו בגדר תעלומה. עד היום לא היה סיס אחד מישראל אשר תועד במדינה אחרת", אומר החוקר ל-ynet
הסיסים הן ציפורים קטנות ומהירות שנודדות לישראל במהלך האביב מאפריקה. עשרות אלפי סיסים מקננים מדי שנה בישראל, אך לחוקרים בישראל לא היה ידוע רבות על מסלולי הנדידה של הסיסים לאחר שסיימו לקנן בארץ.
"הסיסים הם בעלי יכולות מדהימות. אוכלים, ישנים, שותים ואפילו מזדווגים באוויר. הם עפים בגבהים אדירים ומגיעים למהירויות תעופה מרשימות, לפחות 110 קמ"ש בתעופה אנכית", אומר ל-ynet איתי בלוך, דוקטורנט בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה.
"מיומנויות התעופה שלהם יוצאות מגדר הרגיל, אך זאת גם הסיבה שנתיבי התעופה של הסיסים המקננים בישראל היו בגדר תעלומה עד עכשיו, כי עד היום לא היה אפילו סיס אחד מישראל אשר תועד במדינה אחרת".
המחקר של בלוך בהנחיית ד"ר ניר ספיר, מתקיים בשיתוף פעולה עם המכון האורניתולוגי השוויצרי ועמותת ידידי הסיסים בישראל, חושף לראשונה את נתיבי הנדידה של שני מיני הסיסים, יוצג היום (ב') במסגרת יום העיון ה-39 לצפרות של החברה להגנת הטבע שיתקיים באוניברסיטת תל אביב.
איך עוקבים אחרי ציפור שעפה כמעט כל השנה?
בישראל מקננים סיסי החומות וסיסי ההרים במקומות שונים. "סיסי החומות בארץ מעדיפים לקנן בערים ובמבנים מעשה ידי אדם לעומת סיס ההרים שמעדיף מצוקים ומערות מחוץ לערים וישובים", הוא מסביר.
"שני המינים מקדימים לחזור לארץ בנדידת האביב ומגיעים כבר בתחילת פברואר. כמעט חודשיים לפני שיא נדידת האביב של ציפורי השיר הנודדות דרך ישראל. האוכלוסיות בארץ מונות אלפי זוגות במקרה של סיסי הרים ועשרות אלפים במקרה של סיסי חומות. עם זאת, לא מעט מאוכלוסיות הסיסים ברחבי העולם מתמעטות כנראה כתוצאה של הרס בתי גידול".
האתגר הגדול במעקב אחרי הסיסים, מצריך לכידת סיסים בהיתר של רשות הטבע והגנים והצמדת מכשיר זעיר שיסייע במעקב וצבירת נתונים על מסלול התעופה שלהם. במקרה של סיסים, בעלי דפוס מחייה שונה מציפורי שיר רבות, מדובר במבצע מורכב בציפור שמבלה את מרבית זמנה בתעופה.
"הסיסים עפים כמעט כל השנה וממעטים לעצור מחוץ לעונת הקינון. הם מסוגלים לשהות באוויר 200 ימים ברציפות. סיס חומות לעולם לא ינחת על הקרקע מרצונו ואם הוא נפל לארץ כתוצאה מתאונה כזאת או אחרת, הוא יתקשה מאוד להמריא בחזרה. הרגליים שלהם קצרות מאוד והם אינם מסוגלים להלך על הרצפה" מדגיש בלוך.
"למעשה, סיס חומות על הרצפה הוא חסר אונים לחלוטין. לא מפתיע אם כן שסיסים בוחרים לקנן במצוקים ובבניינים גבוהים, הם חייבים 'ליפול' מהקן ולצבור מהירות לפני שהם מתחילים לעוף".
כל סיס במחקר נלכד פעמיים בהפרש של שנה. בפעם הראשונה כדי להצמיד לגופו את אוגר הנתונים ובפעם השנייה כדי להוריד מגופו את המכשיר כדי שניתן יהיה לשמור את כל הנתונים שנאגרו במהלך מסעו.
המתעד הזעיר של נדידת הסיסים
החוקרים נעזרים באוגרי נתונים זעירים המכונים "גאולוקטורים", המתעדים בכל מספר דקות את נתוני האור במשך כשנה שלמה.
"אנו מוצאים את שעות הזריחה והשקיעה באמצעות ההבדלים בין אור לחושך. זמני הזריחה והשקיעה מלמדים אותנו על האזור בעולם בו הסיסים היו", מפרט בלוך. "באוקריאנה למשל, זמני הזריחה והשקיעה דומים לשלנו, אך שעות האור שם במהלך הקיץ ארוכים משלנו, ובחורף אורך היום שם קצר משלנו. בהודו, אשר נמצאת מזרחית לנו, השמש זורחת ושוקעת כ-3.5 שעות מוקדם יותר מאשר בישראל, אך אורך היום בשתי המדינות הוא דומה".
בלוך מדגיש כי היתרון הגדול של הגאולוקטור לעומת משדרים אחרים הקיימים בשוק הוא "היכולת לתעד תנועה ונדידה של ציפורים במשך חודשים ארוכים, גם לציפורים קטנות יחסית. חוקרי ציפורים רצו לוודא שמכשירי המעקב לא מהווים הפרעה משמעותית לתעופה של הציפורים ולכן הגדירו שמותר לשים לציפורים משדרים או אוגרי נתונים במשקל שלא עולה על 5 אחוז ממשקל הציפורים. סיס חומות שוקל כ-45 גרם וסיס הרים כ-85 גרם, כך שגאולוקטור במשקל של 1-1.5 גרם, הוא זניח ביחס למשקלם ויכולת התעופה שלהם".
נודדים מישראל לאפריקה ובחזרה
המחקר הנמצא כעת בעיצומו, כבר התקבלו תוצאות ראשונות של נתיבי הנדידה במהלך חוצים הסיסים 10 מדינות במהלך הנדידה.
"סיסי חומות נודדים דרומה כבר בחודש יוני, מיד עם סוף עונת הקינון, נודדים רחוק יותר והגיעו במהלך הנדידה עד דרום אפריקה. לעומתם, סיסי הרים נשארים באזור עד נובמבר ורק אז נודדים לאפריקה עד דרום סודן", הוא מציין. "הסיסים 'שלנו' גם נדדו דרומית יותר ביחס לסיסי הרים וסיסי חומות משבדיה ושוויץ אשר הגיעו במהלך הנדידה רק למרכז אפריקה".
בלוך ועמיתיו חוקרים כעת שש מושבות שונות המצויות מעמק החולה בצפון ועד מדבר יהודה. "עד כה הצלחנו למפות את נתיבי הנדידה של סיסי הרים וסיסי חומות משתי מושבות בחיפה ואוניברסיטת בר אילן", הוא מפרט.
"במהלך המחקר אספנו נתונים על מאות סיסים והצמדנו משדרים ואוגרי נתונים לעשרות מהם. נכון לעכשיו סיימנו למפות את נתיבי הנדידה של 12 פרטים ויש בידינו עוד מספר דומה של אוגרי נתונים אשר מחכים לפענוח. בנוסף לכך, עוד כ-50 סיסים עם אוגרי נתונים שנמצאים כעת באפריקה ואנחנו מקווים ללכוד אותם בעונת הקינון הבאה".
לפנייה לכתב/ת 
