רגולציה "חכמה"? במשרדי ממשלה לא בטוחים שזה חכם

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מתנגדים להצעת מחליטים, שמטרתה להילחם בנטל הרגולטורי שאותו מקדמים לטענתם במשרד ראש הממשלה, שם אומרים שהטענות אינן נכונות.

האגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה מקדם הצעת מחליטים להפחתת הנטל הרגולטורי. זאת על בסיס החלטת ממשלה שניתנה עוד בסוף שנת 2014. הצעת המחליטים שואפת לרגולציה "חכמה", שאמורה, לפי ההצעה "להביא לתועלת מקסימלית למשק ולחברה, המאזנת בין כלל האינטרסים הציבוריים ועל פי ניהול סיכונים".

ישיבת ממשלה. ארכיון(צילום: אלכס קולומויסקי)

עוד מבקשים במשרד ראש הממשלה להפחית את העומס הביורוקרטי בעבודת הממשלה וליצור לוחות זמנים אפקטיביים במוסדותיה. לפי ההצעה, הפעולות הרגולטוריות של המשרדים השונים, בהם חוקים, תקנות, נהלים ועוד, יעברו בעצם דרך רגולטור נוסף, ומנכ"לי משרדי הממשלה ייאלצו להקים מנגנון פנים משרדי שינחה את הרגולטורים המשרדיים בשינויי רגולציה, בהתאם למדריך שגובש בנושא. אגף התקציבים יהיה הגורם האחראי על הניתוח הכלכלי וההשפעות הכלכליות של הרגולציה לוועדה לרגולציה.

במשרד הבריאות, שמי שעומד בראשו הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתנגדים בתוקף להצעה. כך גם במשרד להגנת הסביבה, בראשו עומד השר זאב אלקין (ליכוד). במשרדים סבורים כי ההצעה תפגע פגיעה אנושה לטווח הארוך ביכולתם וביכולת ומשרדים חברתיים נוספים.

"ההצעה יוצרת תוספת ביורוקרטיה פנים וחוץ משרדית, אשר בפועל תגרום לעצירת העבודה השוטפת במשרדים ותמנע מהם ביצוע תפקידיהם בהגנה על האדם, החברה והסביבה", מסבירים במשרד להגנת הסביבה. ממשרד הבריאות נמסר "משרד הבריאות בחן את הצעת המחליטים בנושא רגולציה חכמה. ישנן נקודות רבות הדורשות שינוי והמשרד נמצא בשיח עם משרד ראש הממשלה עליהן. עד שלא נגיע להסכמה על הנוסח לא נתמוך בהצעה זו".

במשרדים סבורים כי מטרת ההצעה היא לא לייצר רגולציה חכמה יותר, אלא לצמצם משמעותית את יכולת השר, המנכ"ל והמשרד, לקדם מדיניות המיטיבה עם איכות חייהם של האזרחים. אם לא די בכך, מדובר בהצעה המהווה הבעת אי אמון במשרדים החברתיים ובפעילותם. "נראה כי כל תכליתה של ההצעה לעכב ולהכביד על פעילות המשרד עליו הוא ממונה", אמר גורם מקצועי באחד המשרדים.

"עמדת גורמי המשרד להגנת הסביבה היא כי ההצעה מעמידה בסיכון גבוה את עצמאות המשרד ויכולתו לקבוע מדיניות ולפעול בתחום עליו הוא מופקד", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה. "ההצעה תפגע פגיעה אנושה לטווח הארוך ביכולות המשרד ומשרדים חברתיים נוספים. היא יוצרת תוספת ביורוקרטיה פנים וחוץ משרדית אשר בפועל תגרום לעצירת העבודה השוטפת במשרדים ותמנע מהם ביצוע תפקידיהם בהגנה על האדם, החברה והסביבה.

"המשרד סבור כי מטרת ההצעה היא לא לייצר רגולציה חכמה יותר, אלא לצמצם משמעותית את יכולת השר, המנכ"ל והמשרד, לקדם מדיניות המיטיבה עם איכות חייהם של תושבי ישראל. בנוסף, ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם המלצות ה- OECD שלפיהן יש לקחת בחשבון את התועלת הציבורית של הרגולציה הסביבתית ו/או החברתית. המשרד סבור כי ההצעה תפגע בציבור הרחב, החשוף יומיום לסיכונים סביבתיים כגון מחומרים מסוכנים שמקורם בעיקר בגופים כלכליים גדולים, ולכן מתנגד לה".

עוד נמסר מהמשרד להגנת הסביבה כי "חזקה על השר האחראי כי יבצע את האיזונים הנדרשים לרגולציה, כל עוד האחריות לפי חוק מוטלת על המשרד והשר, עליהם להיות הסמכות הבלעדית לקידום התחום עליו הם מופקדים".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הטענות אינן נכונות, מנגנונים אלו לא יפגעו כלל ביכולת המשרדים לקדם רגולציה, אלא יסייעו ביצירת רגולציה חכמה, מבוססת נתונים המסתמכת על הדרישות המקובלות במדינות המפותחות. החלטת ממשלה 2118, שאושרה בשנת 2014, הביאה לשיפור של ממש באיכות הרגולציה הממשלתית ולהורדת הנטל הרגולטורי בהיקף של מיליארדי שקלים. לאחרונה בחן ארגון ה-OECD את סטטוס הרגולציה בישראל ושיבח את ההתקדמות שחלה בזכות החלטת 2118. כמו כן, המליץ הארגון למדינת ישראל לאמץ מנגנונים נוספים לשיפור הרגולציה שמיושמים במדינות מתקדמות כגון אנגליה, הולנד, גרמניה ואירלנד".