חגיגה בשמיים: מטר המטאורים של החורף מגיע הלילה
הלילה ומחר צפוי להיות שיאו של מטר המטאורים העשיר ביותר בשנה - הג'מינידים, שיכול להגיע לקצב של 160 מטאורים בשעה. מה שונה מטר הג'מינידים מרוב מטרי המטאורים האחרים, מדוע הקצב עולה מדי שנה, וגם איפה ואיך תצפו בו באופן הטוב ביותר? כל הפרטים
הלילה זה קורה! מטר המטאורים ג'מינידים, הנובע מקבוצת תאומים (ג'מיני), צפוי להיראות הלילה (בין חמישי לשישי). אמנם שיאו של המטר צפוי להיות בשעות הבוקר של יום שישי, אך גם בשעות שלפני השיא צפויים להיראות מטאורים רבים בשמיים.
מטר זה נחשב למטר העשיר ביותר בשנה והקצב הצפוי בשיא הוא כ-120-160 מטאורים בשעה. לשם השוואה, מטר הפרסאידים המוכר יותר שמתרחש באוגוסט מגיע בשיאו לכ-80 מטאורים בשעה, אז יש למה לצפות.
השנה, שקיעתו של הירח בשעה 22:00 והעובדה שאורו לא יפריע ברוב שעות הלילה, מסייעת לצפייה במטר עד הזריחה. תוסיפו לזה את מזג האוויר הבהיר שצפוי ברחבי הארץ - ובעיקר בנגב, ויש סיכוי לחגיגה אסטרונומית נהדרת.
שמו של המטר נובע מקבוצת ג'מיני, שמה הלטיני של קבוצת תאומים הזורחת באופק המזרחי עם רדת החשיכה בישראל ומגיעה כמעט לזניט כשעתיים לאחר חצות. ניתן לזהות את הקבוצה בזכות שני כוכביה הבהירים של הקבוצה - פולוקס ו-קסטור המציינים את ראשי התאומים.
נקודת ההקרנה ("נקודת-המוצא" המדומה של כל המטאורים) היא קבוצת הכוכבים ג'ימיני, ובמבט מכדור הארץ נראה כאילו כל המטאורים יוצאים מקבוצה זו. הם לא. המטאורים חולפים בגובה של 80-100 קילומטרים מעלינו ונשרפים, בעוד שהכוכבים הכי קרובים בקבוצת תאומים - פולוקס וקסטור, נמצאים במרחק של כמה עשרות שנות אור ממערכת השמש.
הרוב המכריע של המטאורים הם חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על חלקיקי הגרם, הנכנסים לאטמוספרה במהירות "בינונית" של 35 ק"מ לשנייה. חלקיקי האבק נשרפים כליל לאחר כניסתם לאטמוספרה ואינם מגיעים לפני הקרקע.
האסטרואיד פאת'ון - מקורו של מטר המטאורים
מטרי המטאורים נובעים כתוצאה ממעבר של כדור הארץ בענני אבק, שהותירו אחריהם כוכבי השביט המצויים במערכת השמש. אך לא רק. בימים אלו חולף כדור הארץ בשובל האבק שהותיר אחריו האסטרואיד פאת'ון (Phaethon) המקיף את השמש כל 1.4 שנות ארץ. זוהי תופעה יחסית חריגה, משום שכאמור, רוב מטרי המטאורים מקורם מכוכבי שביט עשויים בעיקר קרח ואבק ובמקרה זה מדובר באסטרואיד.
חוקרים מעריכים שייתכן שבעברו היה האסטרואיד פאת'ון עשיר יותר בקרח, מה שאיפשר לחלקיקי אבק להימלט מפניו וליצור את שובל האבק הגורם למטר. אסטרואיד זה, שגודלו קצת יותר מ-5 קילומטרים, מקיף את השמש במסלול אליפטי שמביא אותו למרחק של 2.4 יחידות אסטרונומיות במרחק המירבי מהשמש (יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע שבין כדור הארץ לשמש, העומד על כ-150 מיליון קילומטרים), אולם במרחק הקטן ביותר, מגיע פאת'ון למרחק של 20 מיליון קילומטרים בלבד, עובדה העשויה גם להסביר את הסיבה לכך שחלקיקי אבק נפלטים מפני האסטרואיד בשל לחץ הקרינה העז מהשמש.
בנוסף לכך, בגלל מחזורו הקצר סביב לשמש והעובדה שבכל סיבוב הוא משאיר כמויות עצומות של אבק בחלל, מטר הג'מינידים מתחזק מידי שנה, ובשנים האחרונות נראים בין 120 ל-160 מטאורים בשעה. כיום נחשב מטר זה למטר העשיר ביותר, אך עם יחסי ציבור פחות טובים ממטר הפרסאידים שמתרחש בקיץ ונחשב לנוח יותר לצפייה בשל תנאי מזג האוויר.
איפה ואיך תצפו במטר
מתי ואיפה לצפות? ככל שתצאו למקומות חשוכים יותר ומרוחקים ממקום יישוב תראו יותר מטאורים ולכן אזור הנגב והערבה מומלצים יותר. רצוי לצפות במטר בחציו השני של הלילה. כאמור, שיא המטר אמור להתרחש בשעה 8:30 בבוקר ביום שישי ולפיכך השיא עצמו לא ייראה מישראל, אם כי אפשר לצפות בקצבים נאים של המטר בלילה שלפני ואחרי השיא. כדי לצפות במטר אין צורך במשקפות או בטלסקופים, אלא להביט לכיוון השמיים. המטאורים ייראו חותכים את השמיים בפסי אש מרהיבים.
איך תוכלו לצפות במטר בנוחות? תכינו לכם תרמוס גדול עם תה חם, מזרנים או מחצלת, כרבוליות ושמיכות חמות, וגם ביגוד חם, וצאו למקום חשוך - עדיף בנגב כמובן (רק לא לשכוח לבדוק את מצב העננים, ולשים לב גם שלא להיכנס בטעות לשמורת טבע שאסור לשהות בה בלילה), שכבו על הגב ותביטו לשמיים.
מה תהיה המשאלה שלכם הפעם? מוזמנים לספר לנו בתגובות. בינתיים, שיהיה לכולנו חג מטאורים שמח.
מידע נוסף על כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים, תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים ובלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , אוניברסיטת בר-אילן
