נימפות בשמי תל אביב

צהרי היום היא שעה שבדרך כלל לא רואים צלמי טבע מקצועיים בשטח. בתום צילום ציפורים ממסתור באזור בתל אביב בדרכי חזרה הביתה, כשציוד הצילום ארוז בתיק הגב, פילסתי דרכי עם האופניים דרך הסבך. 

לפתע קלטתי בזווית העין זוג צלמים משתטחים על הקרקע בתנוחת פזצטה אופיינית לצלמי מאקרו. השהייה הממושכת תחת השמש היוקדת הגבירה את סקרנותי. "איזה פרפר אתם מצלמים?", שאלתי מרחוק למרות שלא ראיתי שום פרפר. 

נמפית הריסן נקבה(צילום: משה לאודון)

שני הראשים הזדקרו בו זמנית ומבטם החשדן הסגיר את חשיבות העניין. לאחר דיון קצר הבינו ש"עליתי עליהם" ואין מנוס, אלא לספר לי את הידיעה המרעישה.

כדי לשמור מכל משמר על הממצא הנדיר ולא לסכן את אוכלוסייתו המתפתחת, הבטחתי שלא לגלות את מיקומו. חתמנו ברית. השתטחתי יחד איתם על האדמה ותיעדתי את אחד הפרפרים היפים והנדירים שראיתי בארץ. הסוד היה שמור עמי עד בוא הגשם הראשון.  

"ההתחממות הגלובלית מביאה אלינו מיני פרפרים טרופיים נדירים", מעדכן דובי בנימיני, יו"ר אגודת חובבי הפרפרים בישראל, חוקר ומחבר "מדריך הפרפרים בישראל'. "זו ראייה מוכחת. פרפרים הם אינדיקטורים מצויינים".

לדברי בנימיני, מינים בודדים שחלפו כאן בזמן נדידתם בוחרים להתיישב בישראל עקב שינויי אקלים במזרח התיכון. כחלק מתהליך ההתחממות מופיעים מינים אפריקנים כמו מיני הנמפיות המגיעות בנדידה עם סופות טרופיות שעולות לישראל מסעודיה וסודן.

נמפית הריסן נקבה(צילום: ירון משען)

שקעי ים סוף תכופים שמופיעים יותר ויותר בשנים האחרונות והיו יחסית נדירים בעבר. שיטפונות מדבריים שמגיעים בתדירות הולכת וגוברת מביאים עימם מהדרום, בין היתר, מיני פרפרים שמעולם לא היו כאן.

נמפית הלחך נקבה(צילום: משה לאודון)

שני מיני נמפית הנחשבים לנדירים מבין הפרפרים היפים בישראל, נמצאו לאחרונה בדרום הארץ. האחד הפך לתושב קבוע בשנתיים האחרונות ומסתמן שהמין השני הולך בעקבותיו.

נמפית הלחך הטרופית הנדירה הגיעה אלינו מחצי האי ערב, היא נצפתה לראשונה לפני שנתיים בערבה הדרומית סמוך לאזור אילת והפכה לתושבת קבועה במקום.

נמפית לחך נקבה במופע כחול(צילום: משה לאודון)

נמפית הלחך(צילום: משה לאודון)

תושבות הקבע מתבטאת בקיום מספר מחזורי חיים.  נימפית הלחך היא נודדת כל כך נדירה שהפעם האחרונה שהצליחה להקים אוכלוסיה ולהתרבות כאן הייתה לפני 30 שנה.

בת דודתה, נמפית הריסן, נודדת נדירה אף היא שמגיעה מסודן וערב הסעודית, נמצאה לאחרונה באותו אזור סמוך ללחך. באוגוסט האחרון תועד הריסן במרכז הארץ בלב ליבה של תל אביב הסואנת. נמפית מרהיבה שבמהלך 25 השנה האחרונות נראתה בארץ מספר פעמים בודדות בלבד.

זחל של נמפית הריסן(צילום: דובי בנימיני)

הפרפר הטרופי היפהפה מרפרף בכנפיו הצהובות בנוף האורבני התל אביבי ורק כשנעמד לנוח, כשכנפיו פרושות לרווחה, אפשר להבחין בקו הדק השחור המעטר את השוליים כתחרה עדינה וזוג נקודות כחולות סימטריות מביטות מעלה.

חובבת הפרפרים, ויקה לדיז'נסקאיה נתקלה בו במקרה ופנתה ל"אגודת חובבי הפרפרים" לצורך זיהוי. התגובה הייתה מיידית. חוקרי הפרפרים פקדו מייד את האזור כדי לחזות בממצא הנדיר במו עיניהם. 

"במידה ונמצא פרט עייף ומרוט, הדבר מעיד על התלאות שעבר במסעו. מרבית הסיכויים שמדובר בפרפר נודד. למצוא בלב העיר פרט יפה, רענן ושלם זהו סימן שכנראה בקע כאן בישראל", מסביר אופיר תומר, מזכיר "אגודת חובבי הפרפרים".

נמפית הלחך נקבה במופע חום(צילום: משה לאודון)

"פרפר טרי משמע פרפר שהצליח להתיישב כאן ולהקים אוכלוסיה מקומית. זמנית או לא, זה לא משנה. העיקר שהצליח להקים אוכלוסיה כלשהיא", הוא מציין.

ביצים של נמפית הריסן(צילום: דובי בנימיני)

השם "ריסן" נגזר מהצמח הפונדקאי עליו מטילות הנקבות את הביצים וממנו ניזון זחל הפרפר. צמחי הבר הריסן גדלים לאורך הערבה ועמק ים המלח. באופן טבעי חודר הריסן בנתיב הנדידה לאורך השבר סורי אפריקאי.

במהלך 25 השנים האחרונות נצפה לעיתים נדירות באזור עמק ים המלח ועמק הירדן. הנקודה הצפונית ביותר הייתה בטירת צבי. לאחרונה נראו פרטים בודדים של הריסן באזור הים תיכוני ברחובות, הרצליה ואף בחיפה.

הממצאים מעידים כי מאוגוסט עד היום קיימת אוכלוסיה מקומית בתל אביב. תוחלת חייו של הריסן מוערכת במספר שבועות בודדים. פרטים יפים ושלמים נמצאו ותועדו במהלך תקופה זו כשהספיקו להעמיד בינתיים שלושה דורות ומחזורי חיים, כשמקורות המזון הם צמחים תרבותיים ולא מצמח ריסן הבר.

נימפית פנדורה(צילום: ירון משען)

לדבריו, מדובר במגמה שהולכת ומתפשטת צפונה גם במינים אחרים. "פרפרים שחיו בעבר בחרמון כמו "נמפית טוביה" ע"ש טוביה קושניר שמצאו ב-1947, אינם עוד והנקודה הדרומית ביותר כיום שנמצא אותו היא דרום טורקיה. 'נימפית פנדורה' שנמצאה בעבר באזור ירושלים, נמצאת כיום רק בחרמון ובגולן", הוא מגלה. "מינים שאוהבים קור נדחקים צפונה. באותה המידה בה מינים טרופים מצפינים אלינו. ברגע שהאקלים משתנה לרעתם הם זזים. זו ראייה להתחממות גלובלית ונורת אזהרה".

לחך זכר(צילום: ירון משען)

כחליל הרימון(צילום: ירון משען)

חובבי הפרפרים מחכים בכיליון כנפיים כדי לראות מה יעלה בגורל נמפית הריסן בתום החורף הנוכחי. האם יוכל לשרוד במידה ויגיע גל קור לת"א? "איננו יודעים מה גבול הסיבולת ומהי הטמפרטורה המינימלית שתעצור את גלגול חייו", מסכם תומר. "אם נשוב לראותו באביב, זהו סימן שהצליח לשרוד את החורף וסביר להניח שאוכלוסיית נמפית הריסן תתייצב ותשתקע בארץ".

נוכח העובדה שבן דודו נמפית הלחך שורד כבר שני חורפים בטמפרטורות מדבריות קיצוניות שמגיעות גם לאפס מעלות, סביר להניח שנמפית הריסן ישרוד בקלות את החורף הים תיכוני התל אביבי.

לחך זכר(צילום: ירון משען)

"החוויה לפגוש מין נדיר ומרהיב ביופיו, היא נפלאה ולו בגלל שאין לדעת מתי נראה אותו שוב. התצפית הבאה יכולה להיות באביב הקרוב, בשנה הבאה או בעוד עשור".

לאחרונה נצפים יותר ויותר מיני פרפרים אפריקנים בישראל. השנה נראו מאות אלפי פרטים של לבנינים משויישים שהתרבו במהירות, כשבעבר נצפו במספרים נמוכים יותר. בשנים האחרונות מצאו כאן מיליוני פרטים.

משוייש נקבה לאחר בקיעה(צילום: ירון משען)

משויישים בהזדווגות(צילום: ירון משען)

"כיום מקשטים את שמי הארץ מעל 25 מינים נודדים כמו נימפית החורשף, לבנין הכרוב, כחליל האפון, סטירית סיני ועוד. חלקם כמו נימפית הריסן והלחך נמצאים בשלבי הסתגלות", אומר בנימיני. "הדנאית ההדורה הנודדת הצליחה להתאקלם ולהקים כאן אוכלוסיה ובעשור האחרון מצליחה לשרוד את החורף. בעתיד צפויים להגיע מינים נודדים נוספים".

דנאיות מזדווגות(צילום: אן וסרמן)

דנאיות מזדווגות(צילום: אן וסרמן)

על פי כל התחזיות הנוכחיות, מגמת הקצנת האקלים תימשך ונראה יותר את תופעת המדבור שמתפשטת צפונה לצד סופות ושטפונות עזים. הקיץ הופך לחם יותר והחורף קר יותר – תוצאה של ההתחממות הגלובלית. מזג האוויר הוא זה שמכתיב התנהגות הפרפרים. לנוכח התחזיות הלא מעודדות, סביר להניח שהנימפיות כאן כדי להישאר ויצליחו להעמיד דורות נוספים. ימים יגידו.