"חוקרים פרטיים": בר כוסבה בתרבות העברית והישראלית

ההלוויה הצבאית המלאה שנערכה במאי 1982 (צילום: יעקב סער, לע"מ)

מאז ומתמיד אהבתי גיבורים. בהיותי ילד בשנות השבעים בירושלים קראתי בשקיקה סיפורים על גיבורים דמיוניים וממשיים כאחד: סופרמן ובן גוריון, אדיפוס ומשה רבנו, אליהו הנביא, עזר ויצמן ויאיר דורי, שהיה צנחן ישראלי בשבי המצרי, כולם שבו את דמיוני. ילדותם הלא שגרתית, מעשים נועזים שעשו בבגרותם ובעיקר סיפור ההתבגרות שלהם המשקף את ההכרה שהייתה להם עוד מילדותם כי, באופן כלשהו, הם נועדו לגדולה.

את חיבתי לגיבורים בקשתי לתרגם עם השנים לשאלות מחקר ולמבט שאינו רק סקרן, אלא מבקש גם להבין - איך מנגנונים תרבותיים, דתיים ולאומיים בוראים פעם אחר פעם גיבורים שהם גם היסטוריים וגם מדומיינים?

שמעון בר-כוסבה, המוכר לנו יותר בשם שמעון בר כוכבא, הוא ללא ספק גיבור שכזה: היסטורי ומדומיין כאחד. שמעון בר-כוסבה היה מפקד המרד היהודי האחרון כנגד השלטון הרומי שהתרחש באזור יהודה בין השנים 135-132 (או אולי 136) לספירה. דמותו היא מבוך מרתק של עובדות היסטוריות, אגדות ומשאלות משיחיות ולאומיות, שדבקו בו עם השנים.

פרופ' חיים וייס

מכיוון שאינני היסטוריון, אלא חוקר ספרות, איני מבקש לדעת מה "באמת" קרה במרד. שאלה זו נבחנת בהרחבה על ידי היסטוריונים וארכיאולוגים של העת העתיקה. השאלה המרכזית המעסיקה אותי היא אילו סיפורים סופרו עליו וכיצד נבנתה דמותו של בר-כוסבה בזיכרון ההיסטורי היהודי.

כך למשל אני בוחן את השאלה מדוע אנו מקפידים לקרוא לו בר כוכבא, שם בעל קונטציות משיחיות ברורות שמקורו בטקסטים נוצריים מן המאה הרביעית לספירה, על אף שאנו יודעים ממכתבים בני התקופה, ששמו האמתי היה "בן כוסבה" או "בן כוסבא". וגם: ממתי הפך הסיפור של מאבקו עם האריה בזירה למזוהה ביותר עם דמותו בתרבות הישראלית? אגב, התשובה לשאלה זו היא רומן שנכתב בגרמנית בשנת 1840 על ידי סופר יהודי נשכח בשם שמואל מאייר ובו הופיע לראשונה סיפור המאבק עם האריה. מוטיב סיפורי זה נתגלגל גלגולים שונים עד שמצא משכן בטח בשירו הידוע של לוין קיפניס "איש היה בישראל" משנת 1930, שיר שכל ילד וילדה בישראל לומדים בגן הילדים.

ישנן שאלות נוספות שאני חוקר: ממתי נקשרה דמותו של בר כוסבה בדמות המשיח? האם זה משיח דתי שתכליתו לגאול את ישראל או שהכוונה דווקא למנהיג צבאי ומדיני נטול כל יסודות דתיים? ממתי וכיצד נקשרה דמותו של בר כוסבה בל"ג בעומר? וכיצד ומתי נוצר הקשר בין משחיותו, ל"ג בעומר והלוויה הצבאית המלאה שנערכה במאי 1982 (המתוארת בתמונה המצורפת) בנוכחות כל הסגל הבכיר של מדינת ישראל כולל ראש הממשלה מנחם בגין, הרמטכ"ל והרבנים הראשיים לישראל לכמה עשרות גופות שזוהו על ידי ארכיאולוגים כחיילים מצבאו של בר כוסבה?

עבורי, שאלות אלו פותחות פתח מרתק דרכו ניתן להתבונן לא רק בדמותו של מנהיג צבאי בשם בר כוסבה שחי ופעל במאה השנייה לספירה כי אם בדמותנו שלנו כחברה, המבקשת פעם אחר פעם, לברוא מחדש את עברה כדי להתמודד עם ההווה.

פרופ' חיים וייס, המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב