המקום שאליו מתגלגלת האשפה הרעילה של בזק וחברות ביטחוניות

מה משותף לעופרת, קדמיום וכספית? מדובר במתכות רעילות, שמצויות בציוד חשמלי ואלקטרוני ועלולות להזיק למערכת העצבים, לכבד או למערכת הנשימה.

ב־2012 העביר המשרד להגנת הסביבה חוק מיוחד, האוסר על גופים לאחסן או להשליך ציוד שיש בו חומרים כאלו במקומות פתוחים וחשופים לגשם. החוק, שעוסק ב"פסולת אלקטרונית", מטיל חובה להסתיר ציוד כזה מתחת למחסה, וגם להציב אותו על משטחי בטון.

מצבור הפסולת האלקטרונית במחצבה ליד שפרעם(צילום: הפורום לישראל ירוקה )

אז, בשיאם של שלבי החקיקה, השר הממונה גלעד ארדן התפוצץ מכעס. "אתם רוצים לזהם את מי התהום של הציבור עם הפסולת הרעילה של האלקטרוניקה", הטיח בנציג איגוד לשכות המסחר. החוק נכנס לתוקף ב־2014, כשהוא כולל עונשים פליליים נגד המפרים.

אבל בשבוע שעבר, כשגשם כבד ירד, נדמה היה לרגע שכל הליכי החקיקה האלו לא התרחשו מעולם. בסמוך לשפרעם, על שטחה מחצבה גדולה שננטשה, אליה הגענו במסווה, תיעדנו מצבורי פסולת אלקטרונית, מהסוג שהחוק מחייב לכסות כנגד רטיבות וזליגת רעלים. מעלינו גשם שוטף, מתחת לאדמה מאגר המים "אגן הגליל המערבי", שנועד לשמש את אוכלוסיית הצפון.

שם, על האדמה החשופה, בין מוצרי חשמל שהושלכו באלפיהם - לוחות מחשבים, כבלים, ארונות תקשורת - מסתובב תושב נצרת ומסביר לנו שכל הטוב הזה הגיע מחברת בזק.

קיבלת את זה בחינם?

"איזה בחינם? שילמתי לבזק כסף. בוא אספר לך. אני עובד על המגעים האלה, זה ציפוי זהב. עכשיו אלו נחושת. וגרם זהב, זה אותו בסיס, אותו רווח".

זה הולך לתכשיטים?

"כן, בגלל זה אני אומר לך זה שווה הרבה כסף".

הקלף הביטחוני  

בזק לא לבד. מלבדה אפשר למנות שורה של חברות ביטחוניות, שלא ברור לאן הפסולת הרעילה שלהם מתגלגלת. תחקיר נרחב שמתפרסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" חושף את הגופים הגדולים, שמצאו דרך לעקוף את החוק שאמור להגן על הציבור.

המעקב אחרי טיפול בפסולת אלקטרונית אמור להיות פשוט. בישראל פועלים שני תאגידים, מ.א.י ואקומיוניטי, שהוסמכו להסדרת התחום ולפעול למחזור בדרך קפדנית. חברה שמסלקת פסולת אלקטרונית ואיננה רשומה אצלם תתקשה לטעון שהיא פועלת כחוק.

יעידו על כך שורה של גופים שנאלצו ליישר קו עם החוק, לאחר תביעות ייצוגיות שהגישו תושבים. "אבסורד שאנחנו צריכים לעשות את העבודה באכיפה אזרחית", אומר עו"ד אסף פינק, שבשנה האחרונה מנהל עוד תביעה כזו, כשהפעם על הכוונת שורה של חברות ביטחוניות: תע"ש, אלביט, אלתא, רפאל ואחרות.

מצבור הפסולת האלקטרונית במחצבה ליד שפרעם

אלה, לטענתו, לא העבירו במשך שנים את הפסולת האלקטרונית שהן מייצרות לתאגידים המורשים. החברות דרשו מבית המשפט לדחות את התביעה בנימוק שהן מקפידות על איכות הסביבה, והוסיפו שהן זכאיות ליהנות מפטור בשל סייג בחוק הקובע שההוראות לא יחולו בעניינן, "מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה".

"הם מנסים לנפנף בקלף הביטחוני הקדוש", אומר פינק, "ובפועל חוסכים לעצמם כספים". מי שירצה להבין מה עלול להתרחש כשמתעלמים מהחוק יכול להגיע לאותו אתר בשפרעם. בין כלבים שנובחים ברעש על מי שמעז להתקרב, ממוקמת המחצבה הנטושה שבה הצטברו כ-800 טון פסולת - כך לדברי מטאנס משריקי, אחיו של הבעלים שמחזיק בחברת "משריקי מתכות".

אנחנו פונים אליו בטלפון ומתעניינים ברכישת ארונות תקשורת, וכך מצליחים להיכנס למתחם הסגור. תוך זמן קצר מתגלים בפנינו ערימות של ארונות חשמל ותקשורת, לוחות מחשב, מסכי טלוויזיות ועוד. משריקי האח, שמלווה אותנו במתחם, מסביר שהיעד של סוחרי מתכות רבים הוא הפקת נחושת, ובידודה מיתר החומרים. המחירים נעים סביב 6,000 דולר לטון נחושת נטו. "זה קופסות שאני מפרק, ציפוי זהב", אומר משריקי ליד לוח שהוציא ממחשב.לא מתקלקל בגשם? אנחנו שואלים תוך דילוג על השלוליות. "זה טוב יותר שמתרטב", הוא משיב.

הכימאית מיכל הר-טוב, שכיהנה כראש אגף רעלים במשרד להגנת הסביבה, בדקה את התיעוד שביצענו במקום. "הסיבה שהכל חייב להיות מוגן מרטיבות היא שבמרכיבים חשמליים שונים יש מתכות כבדות שיכולות להרעיל את מי התהום", היא אומרת, "מלבד עופרת יש כרום, ניקל או קדמיום. כשאלה מגיעים לגוף, ההנחה היא שחשיפה ארוכת טווח תגרום לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים והדם".

באפריל השנה ערכה עמותת "הפורום לישראל ירוקה" מעקבים אחרי כמה משאיות שיצאו עם ציוד מסניפים של בזק, ודיווחה למשרד להגנת הסביבה. המשרד עצמו אמור היה לדעת על כך, נוכח דיווח דומה לפני מספר שנים בערוץ 10. "רק לאחרונה התחלנו לבדוק את עניין הפסולת האלקטרונית", אומר יו"ר העמותה גלעד אך. "הופתענו מההיקף, והקשר לחברות הגדולות".

הנחיות שפורסמו לאחרונה נועדו למנוע מכירת פסולת אלקטרונית לסוחרים בתחפושת ציוד "יד שנייה". בין השאר ההנחיות מחייבות לערוך בדיקות לווידוא שמישות המוצר וקבלת הצהרה שלא מדובר בפסולת.

אלא שתחקיר "ידיעות אחרונות" חושף כי עובדים מהמשרד להגנת הסביבה, שהתחקו אחר מכרזים של סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון), תיעדו פסולת אלקטרונית שהוצגה לסוחרים שהגיעו למקום, וגם מוצרי "יד שנייה" שנמכרו כאילו מדובר ב"מכירת טובין" תמימה.

מצבור הפסולת האלקטרונית במחצבה ליד שפרעם

משרד הביטחון אישר בתגובה שמדובר בפסולת אלקטרונית, אבל טען שהיא לא נועדה למכירה. המשרד גם אישר שסיב"ט מוכרת ציוד אלקטרוני שנקבע שהוא "בר השמשה", וזה כבר נראה כמו מדיניות שמצפצפת על ההנחיות.

ערימות מחקרים  

חלק מהפסולת של גופים שונים בישראל מתגלגל ליישובים פלסטיניים. על הסכנות הבריאותיות מתריעים כבר שנים תושבים באזור לכיש. דיווחים רבים מגיעים גם מיישובים באזור נהריה ועכו, שם הנחושת מופקת בעיקר כשפסולת אלקטרונית מועלית באש.

"דיווחנו לרשויות מאות פעמים", אומר איתמר ברגר מקיבוץ עברון שליד נהריה, "אבל אין להם יותר מדי יכולת. כבר יצא לי לעמוד על ערימת כבלי חשמל עם שוטר, ששואל למה הבאתי אותו. או כיבוי אש ששואלים בטלפון אם הלהבה מתפשטת, ואתה צריך להסביר שלא, אבל העשן הורג אותנו".

ברגר משתף פעולה עם עו"ד ג'מילה הרדל ואכים מעמותת "אזרחים למען הסביבה" בצפון, שפנתה גם היא לאין-ספור גורמים. "יש קשר מובהק בין שריפת פסולת אלקטרונית לתחלואה מסרטן", קובע ד"ר יעקב גארב, שחוקר פסולת אלקטרונית, "יש ערימות של מחקרים, בייחוד על לימפומה בילדים. זה נבדק בכפרים שנראים הכי רומנטיים, שנדמה לך שעוסקים רק בגידול זיתים".

תגובות

בעלי "משריקי מתכות": "משך שנים קיבלתי ציוד של בזק בכמויות גדולות, ושולמו לבזק סכומים משמעותיים עם חשבוניות. הכל נעשה באופן גלוי. בזק הפסיקה את ההסדר לפני מספר חודשים. בעיקרון מה שמפורק, מועבר למחזור במקומות שמאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה. מדובר בכמויות שאי־אפשר להעביר יחד, ולכן יש ציוד שנשאר בשטח. ניסינו לקבל היתר לבנות מחסה להגן על מה שבמתחם, למרות המאמצים לא קיבלנו היתרים. חלק מהציוד שאנחנו רוכשים עובד וניתן להשתמש בו".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד פועל לפי החוק לטיפול סביבתי. הפניה בעניין סיב"ט נבחנה, ועלה כי הציוד שנמכר נבדק בידי אנשי מקצוע שקבעו כי מדובר בציוד בר השמשה".

התעשייה האווירית השיבה כי היא "מפנה פסולת כנדרש, וכך גם חברת הבת אלתא".

מרפאל נמסר בתגובה: ״באשר לפסולת בלתי מסווגת, רפאל עובדת בצורה מסודרת מול חברה־בת של אחד מתאגידי היישום המוכרים. באשר לפריטים המסווגים, הנושא בטיפול משפטי של משרד הביטחון המקדם את נושא צו ההחרגה בשל המשמעויות הביטחוניות הברורות. הסוגיות תחת תובענה ייצוגית ולכן לא נוכל להרחיב מעבר".

מאלביט נמסר כי אין בכוונתם להגיב.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בשנתיים האחרונות ביצע המשרד הליכי אכיפה נגד מספר חברות שלא מילאו חובתן לטפל כנדרש בחוק. מחסור בכוח אדם מקשה מאוד על ביצוע הליכי אכיפה, ומוביל לכך שישנן עדיין חברות הבוחרות להפר את החוק ואינן נענשות במלוא החומרה. אנו שמחים על האכיפה האזרחית הננקטת".

הכתבה המלאה התפרסמה במוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות"